ועידת התחזיות
"ישראל תזדקק ליותר מ-13 תחנות כוח חדשות, צריך לספק דלק לרכבת ה-AI"
ניב סבר, משנה למנכ"ל אדלטק, אמר בוועידת התחזיות של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים והפניקס: "הנחות הצמיחה בצריכת החשמל קפצו מ-2.8% ל-3.5% בשנה ויכפילו את עצמן בחמש השנים הקרובות". עמית לנג, מנכ"ל מקורות: "בהסתכלות לעתיד נצטרך לפתח מקורות עצמאיים כדי להפחית את התלות במשק החשמל"
כיצד המשק הישראלי נערך לעיכובים בביצועי תשתיות ועם חוסר הוודאות הקיים בשוק? על שאלות אלה ואחרות התייחסו משתתפי הפאנל עמית לנג, מנכ"ל מקורות; ניב סבר, משנה למנכ"ל אדלטק; יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות, במינהל התכנון ומני נאמן, משנה למנכ"ל והיועץ המשפטי, קבוצת הפניקס במסגרת ועידת התחזיות של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים והפניקס.
עתיד התשתיות הלאומיות משפיע על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל. מה הדאגה שתשאיר למחליפך?
לנג: "אנו בבצורת, ולא צריך להתרגש מכמה ימי גשם. הגשם שהיה אופיין בפיזור שלא התאים למשק המים, כלומר לא ירד לכינרת. וזה יחמיר, הצפי אינו טוב. משק המים הוא משק מוביל, מקומו טוב ממקומות רבים בעולם, אבל ככל שקובעי המדיניות לא ישכילו לאשר תכניות פיתוח שיחברו למשל את הערבה וצפון הגולן, מקומות אלה יסבלו, לא תהיה שם חקלאות. בשנה שעברה היתה בצורת קשה ובצפון הגולן המבוססת על מקורות מקומיים לא היו מספיק מים לקיום חקלאות וחקלאים נדרשו לעקור מטעים. את זה אפשר לשנות".
שוק האנרגיה סבל מריכוזיות. רפורמה כפתה על חברת החשמל מכירות תחנות כוח, למה זה לא טוב לנו כצרכנים?
סבר: "יש הנחת יסוד שהרפורמה הסתיימה אבל זה לא המצב, לרפורמה היו כמה מטרות, מכירה של חמישה אתרי ייצור שמהם ארבעה נמכרו, פיתוח של רשת ההולכה שב-53% ביצוע בלבד. יש את עלות הרפורמה - 7.1 מיליארד שקל ש-90% מהם הלכו למשכורות עובדי חברת החשמל. יש לזכור מה קורה כשיש ריכוזיות, כי אנו שש שנים אחרי הרפורמה ואנו רואים מה קורה אחרי. אחרי מכירה של שלושה אתרים בלבד השיעור המצטבר בו ירד התעריף לצרכן היה 18.5%. הזמינות בתחנות שנרכשו מחברת החשמל עלתה מ-66% ל-79%, אנו רואים איך הזמינות הזאת מתורגמת לשווה ערך של שתי תחנות חדשות וזה אומר שאם נפרוס את זה על 15 שנות החזר מדובר על 2.5 מיליארד שקל חיסכון לצרכן".
ישראל פחות אטרקטיבית בעולם - איך מגייסים משקיעים?
נאמן: "חומר הגלם הראשוני לבניית תשתיות הוא כסף ומוסדיים אוהבים להשקיע בתשתיות, אלה התחייבויות ארוכות טווח ואנו אוהבים להיות שם כי הכסף הגדול הוא אצל המוסדיים, אבל יש מגבלות רגולטוריות שיש להן 2 טעויות. ראשית - חוסר הבחנה בין משקיע ריאלי למשקיע פיננסי. משקיע פיננסי לא מתערב בהחלטות היום יום, הוא משקיע בשביל התשואה. לא יכול להיות שמגבלות על גופים ריאליים יחולו על גופים פיננסיים. ומעבר לכך, על גוף פיננסי יש מגבלות עתיקות, למשל שאסור להחזיק מעל 20% בחברה ריאלית, זה לא נבחן מאז שנות ה 80 והמבחן הרלוונטי הוא לאפשר לגוף מוסדי להחזיק כל עוד הוא לא מחזיק בשליטה. בתחום התשתיות נעשתה הקלה כזאת, היא הקלה שמרוב מגבלות ואילוצים לא נעשה בה שימוש.
אתמול מבקר המדינה קבע שיהיו עיכובים דרמטיים במטרו, זה יקרה?
סלומון: "יהיה מטרו ומי שלא מאמין צריך להבין שכל המטרופולין ידרוש פי 3 זמן להגעה בעתיד. אני אופטימית, בפרויקט הזה מדובר בקשרי תשתיות. תחום התשתיות מגוון וזהו מנוע צמיחה למשק לטווח ארוך. כשאני מסתכלת על עיכובים בביצוע, כשתשתית מתחילה להתבצע בשטח יש צעדי בירוקרטיה. עיכובים, חסימות, חוסר שיתוף פעולה, טרטור ובירוקרטיה בין גופי תשתית. זה יכול להיות שנים. אנו מקימים במינהל התכנון את רישוי המסילות וכל גוף תשתית יש לו בירוקרטיה שלו. בנוסף יש כמה רשויות מטרופוליניות ויש פער גדול בתת הקרקע ולכן נדרש מיפוי של תת הקרקע. בנוסף, כשמתחיל ניהול פוליטי במקום ניהול מקצועי זה עיכוב משמעותי. רצוי להכניס פחות ריכוזיות כשמתחילים להכניס שחקנים פרטיים. רואים את זה למשל בהחלטת הממשלה בנושא הפרטת תחנות הכוח. זמן שווה כסף ויזמים פרטיים מקדמים באיכות מצוינת. הרגולטור קובע את הכללים ונדרש כאן שילוב. הביצוע צריך להיות של מגוון שחקנים".
המלחמה חידדה את האתגרים שלפניך?
לנג: "מקורות היא החברה הטובה מסוגה בעולם. על אף המלחמה לא היתה בעיה באספקת המים וזה לא בכדי. מקורות היא חברה תפעולית מצוינת ויש לה ידע במצבי קיצון. יש השקעה בחיזוק המערכת ולקיחתה לאזורים חדשים, החלפת חלק מהמערכת שיש בו בלאי. למרות המלחמה לא נפגענו יותר מדי, לא באספת המים ולא בפיתוח העתידי של אספקת המים. בהסתכלות לעתיד יש תובנות רבות לגבי איך להיות יותר חסין, יותר אמין, זה קשור למשל בפיתוח מקורות עצמאיים על ידי מקורות להפחתת תלות במשק החשמל, פיתוח של אמצעים לעמידה במצבי קיצון. אנו בדרך לשם. בסופו של יום אין לי טענות כלפי רשויות הרישוי הארציות, אך כן יש מצבים בהם אנו סובלים מאי קבלת היתרים עקב שיקולים מקומיים".
כיצד פיתוח AI ישפיע עלינו?
סבר: "אנו במקום לא טוב. מבחינת צריכת החשמל, אם הנחות היסוד היו גידול של 2.8% בשנה, כעת מדובר ב-3.5% בשנה. ובחמש השנים הקרובות זה יעלה פי שניים. רק כדי להבין, זה אומר שלא רק נצטרך 13 תחנות כוח אלא הרבה יותר, אנו נצטרך לפתור את הפקק של שבילי הולכה שמנוהלים על ידי חח"י ונצטרך להוריד חסמים. למעשה אני כבר אמרתי לפני שנתיים ושלוש שהתאוריה שנצטרך 2 תחנות עד שנת 2030 אינה נכונה. כיום כבר מדברים על אירועי עלטה בשנת 2027. אם אנו רוצים שרכבת ה AI תתקדם - יש לספק לה דלק, להקים תחנות וצריך מי שיבצע. יש הבדל גדול בין מצב בו יש שחקן אחד בשוק שאינו יעיל ובין שחקנים מנוסים שיש להם יתרון גודל. יש להקים כמה שיותר תחנות וכמה שיותר מהר"
לממשלה יש תוכנית לשנים הקרובות?
נאמן: "התשתית הלאומית שחסרה לנו היא חשיבה אסטרטגית של מדינת ישראל, בתחומי האנרגיה, המים, החינוך. חייב להיות משרד שיקבע תוכנית של 30 שנה קדימה ויהיו לו סמכויות על משרדים אחרים. לצד משרד זה חייב להיות משרד שיעסוק במיתוג שלנו בעולם. אנו רואים אנטישמיות גדלה ונושא המשקיעים בישראל נהיה מורכב. תקציב מערכת הביטחון השנתי הוא כ-130 מיליארד שקל. אם היו לוקחים פחות מאחוז מזה ומשקיעים במיתוג, הינו רואים תוצאות יותר טובות.
