כנס ישראל 2.0
גיגי לוי-וייס: "אם לא נתמודד על עתיד המדינה, לא יהיה פה הייטק"
מייסד קרן ההון סיכון NFX אמר את הדברים בפאנל בכנס ישראל 2.0 של כלכליסט וארגון אנו באנו. עוד השתתפו בפאנל מיכל צור, מייסדת, Cyota, Kaltura, Remepy ואדם פישר, שותף בקרן ההון סיכון בסמר
"השנים האחרונות הביאו לקפיצה בנכונות של תעשיית ההייטק לקחת אחריות ולעשות יותר מבחינה חברתית, ולעשות יותר למען המדינה. אמירה שהתעשייה מנותקת לא תהיה הוגנת כלפי המון אנשים" - כך אמר גיגי לוי-וייס, מייסד קרן ההון סיכון NFX, בפאנל תעשייה עם אחריות, בהנחיית כתבת כלכליסט סופי שולמן, שנערך במסגרת כנס ישראל 2.0 של כלכליסט וארגון אנו באנו. עוד השתתפו בפאנל מיכל צור, מייסדת Cyota, Kaltura ו-Remepy ואדם פישר, שותף בקרן ההון סיכון בסמר.
האם לא נכוויתם מהמאבק החברתי? ניר צוק אמר שנבואות הזעם של ההייטקיסטים הפכו לנבואה שהגשימה את עצמה
פישר: "בזמן ההפיכה הרגשנו בנוח לצאת ולדבר, זה לוקסוס. יכולנו לדבר בלי לחשוש, שזה ישפיע לרעה על התעשייה. אני לא מרגיש שזה השפיע. לגבי מה שניר אמר, אני לא חושב שחטפנו. אני חושב שהעזרה שלנו דרבנה את האחרים לצאת ולדבר חופשי, וזה גם מה שדי בלם את ההפיכה".
מיכל, את מרגישה שהיציאה של ההייטק מהקונכייה סיבכה את החיים?
צור: "אני מרגישה שאף אחד מאיתנו לא יצא מקונכייה. רובנו היינו מעורבים הרבה שנים בעשייה חברתית. אני יצאתי מאוד אופטימית מכל התקופה הזאת, כי פגשתי המון אנשים נפלאים עם יכולות על. אגב אמירה על נשים, זה כנס על עתיד המדינה, שזו בעיה מאד גדולה. כשאני מסתכלת סביבי פה אני רואה יותר מ-50% נשים, וזה טוב שנשים מתמודדות עם בעיות גדולות. כתעשייה מבוססת דאטה, השמענו תמיד קול שקול ומבוסס נתונים".
לוי-וייס: "האמירה של ניר אומללה, ולדעתי מייצגת חוסר הבנה בשני היבטים. הראשון הוא שאם לא נתמודד על עתיד המדינה, לא יהיה פה הייטק. ההיבט השני הוא שכל אחד מהאנשים שמובילים את ההייטק יכולים להיות בכל מקום בעולם. כשהם בוחרים להיות כאן הם בוחרים לייצר עתיד לילדים שלהם, ואם ההייטק היה עסוק בלעשות כסף וחברות, אז אין טעם. יותר קל לבנות בסיליקון ואלי. בשביל זה אנחנו לא יכולים להתעסק רק בבנייה של חברות, אלא צריכים להתעסק בבנייה של המדינה".
ראינו בשבוע שעבר ברפורמת המיסוי הטבה למי שחוזר מרילוקיישן. המדינה צריכה להיות מעורבת יותר?
צור: "אם המדינה תפעל כמו שצריך, הרבה אנשים יחזרו. הבריחה של אנשי מפתח זו אחת הסכנות הכי גדולות שיש. אם אנחנו רוצים עתיד אמיתי למדינה, אנחנו צריכים לדאוג לחזרה של מוחות, יזמים, אנשים טכנולוגיים, רופאים, אקדמאיים. זה הכי משמעותי. אחרת תורים לרופאים יתארכו לשנים, זו אחת הבעיות הכי קשות בתעשייה. ואם נשדר אופטימיות ויציבות וחזרה לנורמליזציה אנשים יחזרו".
ההייטק יהיה מעורב בבחירות?
פישר: "אין דבר כזה בצורה מאורגנת, התעשייה היא מאד מגוונת. 400 אלף איש זה לא איש אחד. ברמה האינדבדיאולית אין לי ספק שכן. אנשים פרטיים מאד מעורבים".
לוי-וייס: "אין פה מקשה אחת. זה לא שכל ההייטק יצביע לאיש אחד. המסקנות מהתקופה האחרונה זה שיש קבוצות שונות שמייצגות ערכים שונים. בכלליות, האנשים שעובדים בהייטק מבינים מה סט הערכים שצריך כדי להצעיד את המדינה קדימה. מה שקרה בשנים האחרונות בהייטק זה שהתחלנו לצאת יותר לפרונט. הדעות יכולות להיות מאד שונות, אבל הרגשנו שאם לא נצא ונדבר על זה, לא יהיה ברור מה כוכב הצפון והמחיר עלול להיות יקר".
צור: "הרבה יותר אנשים פה מרגישים יותר בנוח לדבר על הבעיות ועל הפתרונות. פעם לא היו מתבטאים ואומרים דברים כמו המדינה חייבת חוקה או להגביל כהונה".
אז למה אתם לא הולכים לפוליטיקה?
לוי-וייס: "זו בחירה קשה. אני אומר בכאב, אם בתחילת 2023 חשבתי שהרבה יותר אנשים ירצו להיכנס לפוליטיקה, לאורך הזמן הבנתי כמה הפוליטיקה הישראלית מסואבת. למרות זאת, כן יהיו אנשים טובים שיעשו את זה. בסוף צריך להבין שהווקטור של התיקון חייב להתחיל בתקווה. זה חייב להתחיל בממשלה שמסתכלת נכוחה על האתגרים בצורה לא מפלגת, ויוצאת להתמודד עם אתגרים. אם תהיה ממשלה כזאת ולא משנה מי יוביל אותה ותעמוד בערכים האלה יש לנו מאות אלפי ישראלים ויהודים ברחבי העולם שישמחו לחזור או לעשות עלייה. אם נצא בלי תקווה ומסר של קירוב אז אני באמת חושש. לכן הבחירות הקרובות הן כל כך חשובות. כל אחד חייב לעשות את מה שהוא יכול. הכיוון הוא לא ימין או שמאל, הוא ישר".
פישר: "קשה להיכנס לפוליטיקה, וצריך לברך ולתמוך בכל מי שעושה את זה".
מתי לדעתכם נראה גיוון בהייטק?
לוי-וייס: "זה אחד האתגרים הכי גדולים, וזה נהיה קשה יותר. כולנו מנסים לראות איך אנחנו מצליחים. מדינת ישראל קטנה מאד, זה מחייב הרבה עבודה ומחשבה קדימה, איך לייצר כישורים חדשים סביב AI ולא אבטלה. אנחנו צריכים להיות עסוקים בזה כל הזמן. אם היתה פה תשתית תחבורה טובה, במקום להקים מרכז הייטק פורה במטולה, היה אפשרי שאנשים יגורו במטולה ויעבדו בתל אביב".
