AI Week
"95% מהעובדים משתמשים ב-AI, אבל יותר ממחצית מהפרויקטים לא מגיעים לפרודקשן"
במסגרת שבוע ה-AI של כלכליסט ו-Commit חשפו מנכ"לי HiBob, Stampli ונציג AWS את האתגרים והזדמנויות בהטמעת בינה מלאכותית בארגונים: "הנושא של אימוץ AI אמיתי ולא התחיל רק בשינוי של ג'רנטיב AI שקיים שנתיים", כך לפי בועז זינימן מ-AWS
במסגרת שבוע שידורים מיוחד של כלכליסט ו-Commit על הטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית בעסקים התקיים פאנל בהנחיית מעין מנלה בנושא איך AI משנה את כללי המשחק בארגונים. השתתפו בועז זינימן, Principal Developer Advocate EMEA, AWS, רוני זהבי, מייסד משותף ומנכ"ל, HiBob ועופר פלדמן, מנכ"ל-שותף ו-CTO, Stampli.
"הנושא של אימוץ AI אמיתי ולא התחיל רק בשינוי של ג'רנטיב AI שקיים שנתיים", אומר זינימן. "הלקוחות שלנו ב-AWS ובאמזון מטמיעים AI למוצרים שלנו כבר מעל 20 שנה. זה משהו שרואים בכל מקום בתעשייה, חברות בונות מוצרים שמשפרים תהליכים וחווית לקוח ומייצרות תוכן חדש באמצעות AI וזה רק מתגבר בשנים האחרונות. הרבה מהחברות האלה מתחילות בדברים קטנים ויש להן הרבה אתגרים. מחקרים מראים שבין 50%-80% מהפרוייקטים לא מגיעים למצב של פרודקשן".
עופר, המוצר שלכם הוא AI פירסט, מה היתרונות והחסרונות עבור חוויית המשתמש?
"אנחנו מנהלים את תהליך הרכש בארגון, מבקשה של מוצר עד משא ומתן עם הספקים, תשלום וניהול חשבוניות במערכת אחת ו-AI מלווה כל שלב בתהליך הזה. Stampli מטמיעה את הפתרונות האלה מהתחלה שלנו. אנחנו משתמשים בבילי (בוט) כמותג שהלקוחות מכירים ואוהבים ורואים בו כחלק מהצוות שלהם. היתרון הגדול הוא שלקוח שרגיל לזה מצפה ליותר ויותר ולכן קל להוסיף לו יכולות ודברים ועם העולם החדש של הג'נרטיב AI אפשר להוסיף דברים שפעם היו נחשבים דמיוניים".
רוני, לכם יש מוצר שהיה קיים והוספתם שכבה של AI. איך מטמיעים אצלכם?
"אנחנו פלטפורמה לניהול עובדים גלובלית עם למעלה ממיליון משתמשים ויש משמועת גדולה לדאטה שאנחנו מנהלים עבור הלקוחות. בתחילת 2024 הבנו ש-AI זה אירוע רציני וניהלנו כמה טרקים סביב הדבר הזה. אחד פנימי בתוך החברה והשני כל מה שקשור ברגולציה, סוגיות של אבטחה ופרטיות והמוצר עצמו. בחלק הפנימי האתגר היה איך משכנעים חברה של 1,400 עובדים שהדבר הזה לא נגדם אלא בעדם. AI לא יחליף עובדים, אלא יחליף עובדים שלא ידעו להשתמש ב-AI. ניסינו להסביר לאנשים שלנו שהם קיבלו מתנה. הקמנו בחברה שגרירי AI, אנשים שמתמחים בכתיבה והרצה של אייג'נטים מול המחלקות השונות וראינו שהמחסומים נשברים.
ברמה הפנימית זה מגה אירוע שמשנה את התרבות, את מבנה התפקידים, את הכישורים שמחפשים. וברמת המוצר הבנו שאם אנחנו לא נכנסים לאירוע ויודעים לשלב את היכולות של AI במוצר, אז נאבד את היתרונות התחרותיים שיש לנו, וגם יש ציפייה בשוק שהדבר יעשה פלאים".
בועז, למה רוב הפרויקטים לא יוצאים לפועל?
"יש הרבה סיבות וזה משתנה מארגון לארגון. אחת הסיבות היא התאמה עסקית. יש סיבות שקשורות לדאטה. ארגון שרוצה לעשות AI חייב שיהיה לו דאטה שיוכל להשתמש בו. בלעדיו קשה לייצר פתרונות ואנחנו כבר שנים מטיפים לשמור דאטה כמו שצריך. יש כמובן את המבנה הארגוני , בעיקר של ההנהלה, אם הוא לא קיים שם וזה פרויקטים שמגיעים מלמטה הסיכוי שלהם להצליח לא גדול. עוד דברים: כוח אדם, ידע, ניסיון ועוד".
יש קיום למוצרים שאין בהם AI?
"כן. יש הרבה מוצרים שאין בהם AI ל והם יכולים להיות טובים באמצעות AI" , אומר זינימן. "חשוב למצוא את הפתרונות הנכונים, להתחיל עם הבעיה ולא עם הטכנולוגיה. אם הולכים מהכיוון של הבעיה ומתאימים לה את הפתרון AI יכול להיות פתרון להרבה דברים. וחשוב איך מטמיעים אותו, כי להפוך הכל לממשק צ'אט זה לא פיתרון, יש הרבה יכולות. צריך להתחיל מהצורך העסקי ולהטמיע את הטכנולוגיה הנכונה".
"ההייפ של הצ'אט היה מושך וחברות רצו לממש צ'אט, אבל הצורך העסקי של הלקוח הוא מה שקובע", אומר פלדמן. "לקוחות מצפים היום לא ליש לי AI אלא לתוצאות עסקיות- חיסכון בעבודה, משהו מוחשי שהם יכולים להראות פחות. צריך לחשוב איך לתפור את הפתרונות הג'נרטיב לכאלה שנותנים ערך ללקוח"
איך מודדים את זה?
עופר: "זה אתגר לא קטן. אנחנו אוהבים להסתכל ממש בעבודה, כמה עבודה אנחנו מעריכים שמשהו לוקח לעומת כמה אנחנו יודעים לעשות ב-AI ומוצאים את אחוז החיסכון שנתנו ללקוח. זה אמור להיות מדיד בסופו של דבר בצורה אבסולוטית".
אתם מתעסקים בעצם במשהו שדורש אמון. קשה לאנשים לשחרר אתה הסמכויות ל-AI. אתם נתקלים בזה?
עופר: בהחלט. אנחנו עוסקים בכסף וארגונים מקפידים להשגיח על הכסף שזורם בארגון. הלקוחות מצפים לבקרה מלאה על כל מה שקורה. זה חלק מהאתגר אבל הוא עדיין מבוקר ונותן להם שליטה ותחושה של שליטה. בגלל שאנחנו התחלנו עם AI ויודעים לשלב את הפיתרון של משהו שקורה ברקע על ידי AI לבין אדם שמשולב בתהליך, ויש להם אינטראקציה קבועה עם הבוט שלנו בילי אז אין להם חשש לאמץ ולראות אותו כחבר צוות שאולי צריך להשגיח עליו ולראות שהוא עושה עבודה נכונה כמו כל בנאדם אחר".
רוני, אתם הטמעתם AI בצורה נרחבת וקיבלתם הכרה מ-Open AI. איך בונים אמון ושקיפות כשיש AI במערכת שמתעסקת באנשים?
"יש לדעתי מעט חברות בעולם שזכו מ-Open AI בהודעה לעיתונות בימים אלה של חברות שהצטיינו בהטמעה של AI במוצר. זה בא לידי ביטוי מהמאמץ שעשינו בחברה. מתחילת השנה ניהלנו שני מאמצים, אחד טופ דאון - כלומר איזה אזורים בארגון במערכת עצמה זיהינו שאפשר להאיץ את התפוקה שלהם. אותו דבר עשינו בוטום אפ, כלומר איפשרנו לעובדים להשתמש בכלים האלה. מתחילת השנה נכתבו 2,500 אייג'נטים בוטום אפ, כלומר עובדים שזיהו מורכבות בתהליך העסקי שהם עושים וחשבו שהאייג'נט יכול לעזור להם, וכ- 200-300 טופ דאון. 95% מהעובדים משתמשים בכלי הזה. בנקודת מבט רחבה הרעיון של AI הולך להישאר, זה לא הייפ שיתאדה. שנית AI ואנשים יעבדו יחד. האייג'נטים ישלימו יכולות שלאנשים אין אותן, או שהם יהיו מיותרים בעתיד. דבר שלישי, הציפיה בסוף שאפשר יהיה לעשות יותר עם פחות אנשים, או בפרק זמן יותר קצר. זה עובר לעניינים של פרודוקטיביות. אז איך מודדים את הפרודוקטיביות ומה האימפקט של הדבר הזה. זה אומר שארגונים בעולם עומדים בפני צומת מאוד קריטי בתפיסה שלהם.
דוגמה: דנים בתקציב 2026 ושואלים את עצמנו האם אנחנו רוצים לגייס עובד עבור טאסק שאנחנו רוצים לעשות, האם אנחנו רוצים שאייג'נט יעשה עבודה יותר טובה עם העובד, או מראש לתת לאייגנ'ט לעשות את העבודה. זה בא לידי ביטוי בתכנון התקציבי. איך מייצרים את האמון אצל העובדים. אנחנו חושבים שמנהלים עד לרמת מנכ"לים יהיו סוכני השינוי של הדבר הזה. בלי שהמנהלים ירתמו ויתרגמו לצוותים איך מייצרים אמון בין העובדים למנהלים, זה יהיה הרבה יותר קשה. חברות שיתארגנו על זה יהיה להן קל יותר לעשות את הטרנספורמציה. המפתח לשינוי עובר בארגון עצמו, במנהלים, בתרבות הארגונית".
בועז, איך אפשר לעצב חוויית משתמש בעולם שטכנולוגיה משתנה כל כמה חודשים?
"מאתגר מאוד. צריך להיות מעודכן, לשמור על קשר חזק עם מה שקורה ברמה הטכנולוגית. אבל זה לא רק שינוי טכנולוגי אלא תרבותי וצריך להביא אותו לתוך הארגון. אנחנו רואים ארגונים שממנים chief AI officer ,מישהו שמתסכל על השינוי בצורה רוחבית ארגונית. נושא הטריינינג קריטי גם לעובדים טכנולוגים וגם לעובדים שלא, כי הם אלה שהולכים להשתמש בכלים. יש הבדל בין מי שמפתח את כלי ה-AI להבין מי שיעשה בו שימוש ביום יום. ארגון צריך לבנות הדרכות, צוותים וכלים ולהטמיע אותם וכל הזמן להישאר מחובר כי שינוי במודלים הם ברמה שבועית".
עופר, אפשר לעצב חווית משתמש בסביבה כזו?
"כן, לחווית המשתמש יש שני אספקטים. עם ה-AI תהיה פחות חוויית משתמש ויותר דברים שפשוט קורים, שהאייג'נטים עושים ודברים מתרחשים בעצמם ותפקיד המשתמש מצטמצם לבקרה ופידבק אנושי או אישור, ולכן עדין יש לו תפקיד. בכל המקומות שזה לא מחליף את העבודה אלא רק מסייע צריך לחשוב על איך הדברים מתחברים יחד ואיך בונים חוויה תורמת ומפרה ולא כזו שמעציבה את העובד שעושים בשבילו דברים והוא צריך לתקן ולעבוד על זה. בעולם הפנימי שלנו הטמענו פתרונות AI לעובדים. אנחנו משחררים כל כלי AI מודרני שיש וזה מירוץ אינסופי אחרי הכלים שכל הזמן משתכללים ונוספים. הקמנו צוותים יעודיים שתפקידם לגרום לדברים האלה לקרות ולעזור לאנשים להטמיע את הטכנולוגיות האלה, לא רק בפיתוח אלא בכל הארגון. ומשם אנחנו גם לומדים הרבה על חוויית המשתמש של העובדים".
