כנס חיפה
"יש בחיפה הרבה דברים טובים אבל הבעיה העיקרית כאן היא בריחת המוחות"
את הדברים אמרה שירלי פדידה דגן, מנכ"לית גב מערכות בפאנל שהתקיים במסגרת כנס חיפה. בפאנל השתתפו גם פרופ' מונא מארון, רקטורית אוניברסיטת חיפה; ד"ר איה סופר, סגנית נשיא לטכנולוגיות בינה מלאכותית, Research IBM ישראל; ורועי בר קט, מנכ"ל אינטל קפיטל
כיצד עיר שיש בה שני מוסדות אקדמיים, נמל ותעשיות ביטחוניות נשארה מאחור במגזר ההייטק? על שאלה זו ניסו לענות ארבעה מומחים בפאנל מיוחד בכנס העתיד הכלכלי של מטרופולין חיפה.
האקדמיה היא עוגן של חיפה - מה מקום האוניברסיטה?
מארון: "אני רוצה לשאול שאלה - איך חיפה, עיר שיש בה שני מוסדות השכלה גבוהה, שלושה בתי חולים, נמל ימי ונמל תעופה, אינה מתקדמת? ידוע בעולם שמוסד להשכלה גבוהה הוא לא רק מוסד של ידע, אלא גם מוסד שבא לשנות. יש בעולם דוגמאות, למשל קיימברידג'. בישראל יש לנו את אוניברסיטת בן גוריון בנגב ששינתה את באר שבע. מוסד אקדמי יכול לגרום לשגשוג. וכאן יש לנו תפקיד: להכין את ההון האנושי של מדינת ישראל. יהיו שני בתי ספר לרפואה בחיפה והיכולת שלנו למשוך את מה שקשור לרפואה תגרום לחיפה להיות מעצמה של מד-טק והייטק.
מה האתגר שלכם כמעסיקים?
פדידה דגן: "חשוב להשמיע את קול המעסיקים, יש בחיפה הרבה דברים טובים, אבל הבעיה העיקרית היא בריחת המוחות. אנחנו מנסים לגייס טאלנטים, הדיור כאן זול, לא באמת הולכים לישון בשמונה בערב. אני החלטתי להישאר בחיפה אבל רק 7%-10% (מהחברות) באו עם המטות שלהם לחיפה. אין כאן למשל מחלקות משפטיות. אנו צריכים ביחד - הטכניון, אוניברסיטת חיפה והמעסיקים - לגרום לאנשים להישאר כאן. יש כאן למשל חברות ביטחוניות שהצליחו לגייס טאלנטים - ולי יש הרבה סיפורים על אנשים שקיבלו כאן את אותם תנאים שיש בתל אביב. כל מעסיק יכול ביחד עם העירייה להשאיר כאן טאלנטים. ואם לא נביא לכאן יותר מטות הנהלה - אנשים ימשיכו ללכת. אני רוצה ששלוש בנותיי יישארו בחיפה כמקום תעסוקה לטווח ארוך.
עד כמה לחברות כמו IBM יש תפקיד פעיל בחיבור האקדמיה לתעשייה?
סופר: "אני אתחיל ואציין לחיוב כחיפאית שלא הייתי גרה בשום מקום אחר. חיפה נראית לי כמו סוד כמוס, מי שגר בחיפה אוהב אותה ונשאר בה. ילדינו חוזרים לחיפה גם אם הם עשו סיבוב בתל אביב. יש כאן אקדמיה, טכניון, בתי חולים, מרכז מת"מ שכולל חברות לאומיות. אבל אין הרבה קשר ביניהן. יש כאן הזדמנות, אם היינו בונים אקוסיסטם ייחודי שיגרום לאנשים לבוא - למשל לטכניון, כי הוא נותן הזדמנות לניסיון בתעשייה. צריך שתיכוניסט חיפאי יידע שיש לו הזדמנויות עם האקדמיה, תוכנית מנטורינג. אנחנו לא משכילים לעשות את החיבורים אלה, למשל עם בתי ספר לרפואה, כדי שחיפה תמותג כמקום שמתחרים עליו. כיום חיפה נתפסת כעיר מנומנמת, זו לא חיפה שאנו מכירים ויש להפיץ את הבשורה".
כמשקיע גלובלי, מה החסמים שמונעים מחיפה להפוך לעיר הייטק?
בר קט: "אני חיפאי במקור וכן, נולדתי כאן, למדתי כאן, אבל החלטתי לעזוב, מרכז חיי בתל אביב וזה חשוב לשיחה זו. אני רוצה לשתף שהחלום שלי הוא כל יום לדבר על חדשנות ואני מעריך את ההזדמנות, למרות המציאות שבה אנו חיים. אין לי תשובה חד-משמעית לנושא חיפה, זה פאזל מורכב שכולל הרבה דברים. הנקודה החיובית היא התזמון, וזה מדוע חיפה לא עמדה בקצב של תל אביב. מניסיוני, הסטארט-אפים שמגיעים אליי הם מעולמות הדיפ-טק וזה קיים בחיפה. עם מהפכת הבינה המלאכותית, השקעה בתוכנה יותר מסוכנת. כאן יש הזדמנות לחיפה שהיא חזקה בעולמות התוכן האלה, זה יצמצם פער אל מול הפוטנציאל של העיר וגם מול תל אביב".
בנושא ההגירה השלילית - מה התפקיד של האוניברסיטה בשימור ההון האנושי?
מארון:"אנו מכינים את ההון האנושי, יש לנו פקולטות למדעי המחשב והים ואנו מתכוננים לכניסת הבינה המלאכותית, אנו יכולים לקדם מדע ואנשים וכל מי שיישאר סביב השולחן, יש כיום תפקיד מרכזי לעיר חיפה להביא את כולם סביב שולחן אחד גדול. אני רוצה כאוניברסיטה לדעת היכן אנשים יוכלו להשתלב, כדי להכשיר אותם. גם אנחנו וגם הטכניון מתקשים להביא סטודנטים מהמרכז. אנו מתקשים מול המרכז. וכל עוד לחיפה אין מה להציע כעיר - במגורים, בבתי ספר, גם במסעדות - קשה לנו מול ההון האנושי. אנו חיים בתקופה מאתגרת, מוחות לא רק בורחים לתל אביב, אלא גם לחו"ל. אנו מייחלים לסיום המלחמה כדי לנסות להביא אנשים מחוץ לארץ אלינו. כעת יש לנו גם שדה תעופה, אבל כן, זו עובדה, יש עלינו חרם אקדמי".
"מדינת תל אביב" די התקדמה - חיפה גם התקדמה? איך הייתה החוויה בחיפה ואיך המצב עכשיו מבחינת כוח אדם?
פדידה דגן: "יש בעיה להתמודד עם יציאה למילואים, חיפה למודת ניסיונות וקרבות ויש לנו יכולת להעביר עבודה לבית העובדים, אבל קשה לייצר את הרצף השירותי. למדנו לאחרונה לעשות את זה יותר טוב אבל צריך כאן תמיכה, של הממשלה, של העירייה, וזה בא על חשבון תקציב ורווח".
איך אפשר למנף את הבינה המלאכותית לטובת חיפה?
סופר: "זו שאלה שכולנו מנסים לענות עליה. כיצד הבינה המלאכותית תשפיע על כל אחד מאיתנו. אבל כל אתגר הוא הזדמנות. אנו רק בתחילת הדרך ואם אנו חשים שאנו בצונאמי של בינה מלאכותית, זו רק ההתחלה. יש כאן הזדמנות, יש לנו את כל חברות השבבים שאין לנו בינה מלאכותית בלעדיהן. אנבידיה תגיע לכאן, זה יהיה מצוין. ויש כמובן גם את המשתמשים. יש לנו את כל הנקודות של מה שנוגע בהייטק, לשזור את זה סביב בינה מלאכותית, להעניק את זה למערכת החינוך של חיפה, לשירות לאזרח".
האם דיפ-טק הוא ההזדמנות הגדולה של חיפה?
בר קט: "דיפ-טק הוא מונח רחב, אבל דווקא במקומות הקשים שחיפה השקיעה בהם, היא היתה חזקה. לי אין ספק שהדיפ-טק, שכולל גם בינה מלאכותית, הוא המקום שיש להתמקד בו. אני גם אתן עצה לכל יזם: להישען על הסביבה, למשוך מהמשאבים הזמינים. בחיפה האקוסיסטם הוא מעט מאחור ולכן זה כה קריטי".
