ועידת קפיטל
"כדי לעודד צמיחה, צריך להשאיר את הכסף האדיר של עולם הפנסיה והגמל בישראל"
את הדברים אמר נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות במסגרת ועידת קפיטל של סקאלה בשיתוף כלכליסט, שעסק ברגולציה. עוד השתתפו: יובל סמט, מייסד ומנכ"ל רייזאפ, צחי עירון, מנכ"ל פסגות ניירות ערך, יובל רואש, מייסד ומנכ"ל ביטס אוף גולד, וטל ברוקמן, מייסד ומנכ"ל finnovest. את הפאנל הנחתה טל הפלינג, שותפה במשרד עורכי הדין שבולת
"שוק ההון הוא מחולל צמיחה. אני מצפה מאגף התקציבים שיעשה את מה שהוא אומר שהוא מנסה לעשות וזה לעודד השקעות בישראל. לרגולטור הכי קל לא לעשות כלום, כך הוא לא טועה. אבל אם אנחנו רוצים לתת את התנאים הטובים ולעודד צמיחה אנחנו צריכים להשאיר את הכסף האדיר של עולם הפנסיה והגמל בישראל. כך טען נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות בפאנל על קשיי רגולציה בהנחיית טל הפלינג, שותפה במשרד עורכי הדין שבולת, במסגרת ועידת קפיטל של סקאלה בשיתוף כלכליסט שעסק ברגולציה על תחומים שונים.
לדבריו: "אני לא אומר תתנו הטבות למוסדי שמשקיע בישראל. אבל לפחות לא לתת תמריצים כדי להוציא את הכסף מחוץ לישראל. הדוגמה הראשונה היא האיסור על השקת מדדים בתחום הגמל והפנסיה על מדדי מניות ישראליים, כך למעשה קובע הרגולטור, שמי שרוצה להצמיד את החיסכון שלו למדד יהיה חייב לעקוב אחרי מדדים בחו"ל. מה התוצאה? הפסד של עשרות אלפי שקלים בתשואת חסר בשנה האחרונה כאשר הפנסיות הוצמדו למדד ה-S&P500 ולא למדדים הרגילים. בנוסף יש הצעת חוק שתאסור אחזקה של מוסדי של יותר מ-10% במניות חברה ללא גרעין שליטה (מאחר שזה מעניק לו כוח רב מדי). זה צעד נוסף שיעודד את הוצאת הכספים החוצה".
יובל סמט, מייסד ומנכ"ל רייזאפ הסביר כי: "הקשיים שאנחנו חווים הם בעיקר במאבק מול קבלת איכות המידע בבנקים וחברות כרטיסי אשראי. הרגולציה היא קשה, שמקשה על חווית המשתמש. במקרה שלנו הבנקים צריכים להיות ספקי שירות וזה קשה. בנוסף נודע לי כי הגרסה הבאה של המסלקה הפנסיונית, לא מתמקדת בבנקאות פתוחה, כלומר יהיה קשה עוד יותר לשלוף מידע של לקוחות ולהתחבר אליה, זו תהיה בכיה לדורות. אין כאן לא את השוק ולא את התנאים להצלחה לעסקי פינטק. רגולציה טובה תביא תמריץ של שחקנים גדולים לשתף פעולה עם שחקנים קטנים כדי להתחרות בבנקים. קשה לי להמליץ ליזמים להיכנס לתחום. ההשקעה הדרושה בשוק הישראלי גדולה יותר מהשוק האמריקני". סמט הוסיף כי בקרוב רייזאפ תחל לספק שירותי ייעוץ משכנתאות מאחר שזיהה צורך מהותי של לקוחות בתחום.
צחי עירון מנכ"ל פסגות ניירות ערך הוסיף כי: "לקחנו מותג ותיק וחזק (פסגות) והעברנו אותו לפלטפורמה חדשה ואנחנו מנסים להחיות אותו. היום השוק חווה שינוי מגמה משמעותי בכל הנוגע למסחר עצמאי. דור צעיר וחדש מבקש לשלוט בכסף שלו. אין קבעון להישאר במערכת הבנקאית. אחד האתגרים המשמעותיים זה רגולציה. הרגולציה היא כלי שבא להגן על כספי המשקיעים וכל טעות או חריגה יכולה להשפיע משמעותית. אבל המהלכים האחרונים מאפשרים לנו לתת שירותים שלא ניתנו בעבר. עם חוק מתן שירותי תשלום למשל, אני אוכל לספק שירותים על בסיס חשבון שכבר קיים, אוכל להציע הפקדה של משכורת ולשייך כרטיסי האשראי".
יובל רואש, מייסד ומנכ"ל ביטס אוף גולד שיתף כי: "ביטס אוף גולד הוקמה ב-2013. הלקוח הראשון שקנה אצלנו ביטקוין קנה אותו במחיר של 15 דולר. אני מרגיש שהיינו צריכים לפרוץ את הדרך בכל הנוגע לרגולציה בעולמות המטבעות הקריפטו. הצגנו בפני הרוגלטור את התחום וביקשנו רישיון נותן מטבע. נפגשנו עם הרגולטורים עשרות פעמים. אנחנו מחנכים רגולטורים על הענף ואפילו את רשות המסים הזמנו אלינו כדי ללמוד את התחום. היינו ב-2018, נלחמנו על מקומנו במערכת הבנקאית כדי לתת את השירות. עדיין יש אי בהירות מה הבנק מחויב לתת לגופים כמונו. לדוגמה גופי קריפטו טכנולוגיים לא יכולים לפתוח חשבונות בנק. אם הפיקוח על הבנקים יוציא הסדרה חדשה בתחומי הקריפטו שייתנו הנחיה על בנקים איך לפעול מול גופים מולנו. יש המוני ישראלים שנחשפו לקריפטו שנתקעו עם כספים בחו"ל ואינם יכולים להחזיר את הכסף הביתה. הרגולציה מצוינת, אבל היא איטית מדי".
טל ברוקמן, מייסד ומנכ"ל finnovest שעוזרת ליועצי השקעות להתאים את ההשקעות לחוסכים הסביר את המאמץ של רשות ניירות ערך לקדם רישיון ייעוץ כללי, שיאפשר לפרסם המלצות השקעה ברחבי הרשתות מבלי להסתכן. לדבריו: "משפיעני רשת נכנסים לוואקום כי אף אחד לא מלמד שום דבר.. לרגולציה לוקח זמן להגיב לדברים. משקיעי הריטייל הם העתיד של המערכת הפיננסית כולה. הם ההווה ובטח שהעתיד. לעשות סדר בטרמינולוגיה זה תפקיד הרגולטור. יהיו מילים שיהיה מותר להגיד ויהיו מילים שאסור. לכן המקום להסדיר זה המילים עצמם". ברוקמן הוסיף: "רציתי לפתוח בנק דיגיטלי שיעשה מהפכה. תשתיתית זה לא אפשרי. השיח ההשקעתי נעשה סביב הרשתות החברתיות. הם רוצים לדעת שהם עושים את הצעד הנכון. אין צד מקצועי שיתווך להם את ההשקעה. אין בעיה להגיע למידע ולעבד אותו. אבל צריך לעזור להם להגיע למה שהם צריכים".
טל הפלינג, שותפה בשבלת ושות' ולשעבר חברת הנהלה ברשות שוק ההון, אמרה שצריך לעודד תחרות בחסכון לטווח ארוך, בדרך של גיוון מוצרים פנסיונים. "כרגע המוצרים כמעט אחידים והתחרות מתמקדת בעיקר בדמי הניהול - וזה לא בהכרח מיטיב עם הצרכן. צריך לאפשר לגופים המוסדיים יותר חופש עסקי בדרך של הסרת מגבלות השקעה מיותרות כמו המגבלה של 10 מסלולים, והשארת מוצר ה-IRA, קופת גמל בניהול אישי, על המדף".
