סגור
שבוע החדשנות 2023- פאנל ד"ר תומר סיימון, ניר מינרבי, ד"ר רותי בן שלומי, גיל סמו

שבוע החדשנות
“יש מרוץ לבניית המחשב הקוונטי המועיל הראשון"

כך אמר ניר מינרבי, מנכ”ל קלאסיק, שציין כי מדובר ב"עולם חדש". “מדינת ישראל משקיעה למעלה מ־1.5 מיליארד שקל במחשוב קוונטי”, הוסיף ד”ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח

“הגענו לקצה גבול היכולת שלנו במחשוב הקלאסי”, אמר ד”ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, בפאנל “המרדף אחר המחשוב הקוונטי” שהתקיים במסגרת שבוע החדשנות. “מדינת ישראל משקיעה למעלה מ־1.5 מיליארד שקל במחשוב קוונטי, ולאחרונה הוכרז על מאגד חדש של 115 מיליון שקל של רשות החדשנות”. בפאנל השתתפו גם גיל סמו, מייסד־שותף וסמנכ"ל הפיתוח של Quantum Source; ד”ר רותי בן שלומי, מיייסדת־שותפה ומנכ"לית Lightsolver; וניר מינרבי, מייסד־שותף ומנכ”ל Classiq.
לדברי סיימון, “מחשוב קוונטי הוא אחד התחומים הכי מלהיבים לעסוק בהם כיום. העולם המוכר של השבבים של אינטל ו־AMD כולו משודר באפס ואחדים. אם נשווה את זה להטלת מטבע, זה עץ או פאלי בלבד. מחשבים קוונטיים יודעים לרוץ בגם וגם. בזמן שמחשב מסתובב באוויר, הוא גם עץ וגם פאלי. דמיינו 100 מטבעות שעפים באוויר וכולם כל הזמן עץ או פאלי - מחשב רגיל עושה מטבע־מטבע, ואילו מחשב קוונטי מחשב את כולם ביחד. זה מאפשר האצה משמעותית של המחשוב". כך, למשל, הסביר סיימון, במחשוב קלאסי, “פיצוח ההצפנה שמגינה על סודות המדינה או על הפרטיות שלנו לוקח גיל זמן גיאולוגי, כלומר מיליארד שנים, זמן לא ריאלי. למחשב קוונטי בגודל מסוים זה יכול לקחת 100 שניות".
“אנחנו בונים את הדור הבא של המחשבים”, סיפרה בן שלומי על הפעילות של לייטסולבר. “אנחנו בונים מחשב־על שמבוסס אך ורק על לייזרים. אין בו בכלל אלקטרוניקה, ולכן הוא אמור להתכנס לבעיות קשות שכיום לא ניתן לפתור בסדרי גודל משמעותיים של מהירות. למשל, העולם כולו הולך לכיוון של רישות ערים חכמות וכולנו היינו רוצים לשבת במכוניות אוטונומיות וליהנות מהגל הירוק. זו בעיה קשה כי מרחב הפרמטרים כאן הוא עצום ומחשב מסורתי לא יכול לפתור את הבעיות האלה. אנחנו פיתחנו שיטה חדשה למחשוב שמנסה לשבור את המחסום של האלקטרוניקה ולתת לאור להשתמש במהירות שלו. להבדיל ממחשבי קוונטים, המחשב שלנו קטן, וזה יתרון חשוב. הפתרונות שלנו זמינים כיום".
כאשר מינרבי הציג את הפעילות של קלאסיק, הוא הסביר: "אנחנו נמצאים בעולם מחשוב חדש וכמו כל סיפור מחשוב צריך חומרה ותוכנה. את החומרה בונות החברות הענקיות - גוגל, מיקרוסופט, אינטל, יבמ, אמזון, ממשלות. ממש מרוץ חימוש, מי בונה את המחשב הקוונטי המועיל הראשון. אפליקציות ותוכנה הן העולם שלנו. קלאסיק בונה את כל שכבות התוכנה, מערכת ההפעלה, האפליקציות, ובסופו של דבר המשתמשים שלנו הם חברות פורצ'ן 500 בתחומים כמו פארמה, איירוספייס ופיננסים שרוצות לפתח יישומים שישנו את דרך העבודה שלהן בשנים הקרובות. כבר היום יש מחשבים קוונטיים שניתן לפתח עבורם תוכנה ולהריץ יישומים דרך הענן, אבל הם עדיין בקנה מידה קטן יחסית, ולא יביאו לך יתרון. ארגונים מתכוננים למחר. הם מפתחים תוכנה, מריצים אותה בסקייל קטן יחסית, וכשיגיע הרגע הם ירחיבו את השימוש בה".
לקוונטום סורס יש גישה אחרת לעולם הקוונטים, כפי שהסביר סמו: "אנחנו מפתחים מחשב קוונטי פוטוני. הדור הנוכחי של המחשב הקוונטי רועש ועם 400 קיוביטים (המהירות של מחשבים קוונטיים), ואנחנו רוצים לפתח מחשב עם מיליון קיוביטים ובעל יכולת לפתור בעיות שכיום לא ניתן לפתור. אנחנו עובדים על החומרה וכבר ב־2027 נראה מחשב שלנו".
"מיקרוסופט”, אמר סיימון, “נכנסה לתחום כבר ב־2001, והיו הרבה פריצות דרך. אנחנו מפתחים חומרה ותוכנה וכל הפתרונות עם אקוסיסטם רחב. יש 100 מחשבים קוונטיים זמינים כיום, ויש עשרה מחשבים כאלה בענן שלנו. המאמץ הקוונטי של מיקרוסופט חוצה את גבולות המעבדות של החברה".