הוועידה הכלכלית
יו"ר דנאל: "ישראל מזדקנת והמשק לא ערוך. AI לא תפתור את זה"
סיגל רגב אמרה בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי: "גברים ונשים רוצים לעבוד אחרי גיל 67. מבחינת פריון, אפשר לעשות הכשרות ולהמציא דברים". לגבי המשבר בקופ"ח כללית אמרה: "אי אפשר להחליף מנכ"ל כל שנתיים-שלוש. זו נושאת מטוסים וחייבים שם מנהיגות"
"לא ירחק היום ובישראל כל אחד מתוך חמישה אנשים בישראל יהיה מעל גיל 65; מדינת ישראל מזדקנת, אבל היא לא ערוכה לזה. כאילו יש גשר שלא נבנה, ואנו כולנו ניפול שם בדרך" - כך מזהירה יו"ר קבוצת דנאל, סיגל רגב, בוועידה הכלכלית לאומית של כלכליסט, בריאיון עם שקד גרין בוועידה הכלכלית לאומית של כלכליסט ובנק לאומי.
רגב עבדה במשך 24 שנה בקופות החולים – בשירותי בריאות כללית ובהמשך כמנכ"לית מאוחדת. לשאלת המנחה, כתב כלכליסט שקד גרין, האם לא מעניין אותה תפקיד מנכ"לית כללית, שכרגע פתוח, היא אמרה כי "זה התפקיד הכי חלומי במשק. יש לכללית השפעה על כל המשק, ומי שייקח את התפקיד יהיה לו מעניין מאוד".
על רקע משבר הביטוח הסיעודי של הכללית, אמרה רגב כי "יש שם משבר שהוא כבר מתמשך. מאז שהמנכ"ל לשעבר של הכללית אלי דפס סיים את תפקידו (בשהת 2017 – ע"ק), כללית לא הצליחה למנות מנכ"ל שיחזיק קדנציה אחת לפחות, וזו בעיה. אי אפשר להחליף מנכ"ל כל שנתיים-שלוש. כללית זו נושאת מטוסים וחייבים שם מנהיגות. התפעול השוטף של בתי החולים והמחוזות בכללית עובד פיקס, בשבעל זה לא צריך מנכ"ל, אלא מנכ"ל הוא אדם שצריך לזרוק אבן רחוק ולהוביל את הקופה לעתיד. בערך עשר שנים שאין שם מנהיגות והנהגה, וצריך שבקומה למעלה יהיה מי שיסתכל לאן הולכת מערכת הבריאות, ושהיא תהיה טובה וחזקה, ואת זה אין כאן".
זה חלק מכך שישראל גרועה בתכנון לטווח ארוך. באותו אופן המדינה גם לא מוכנה להתמודד עם גיל הזקנה.
"נכון, אנו לא נערכים להתמודד עם הזקנה וחבל כי מדובר בהזדמנות גדולה. הזקנה היא לא עומס ולא נטל, אבל אנו לא נערכים לנושא לעומת מדינות אחרות בעולם. הרי תוחלת החיים עולה ואנו נחיה יותר מהורינו – והשאלה היא איך נחיה. האם נחיה עוד חמש שנים נוספות אבל מרותקים למיטה או לכסא גלגלים? אני לא חושבת שמישהו פה היה רוצה לחיות יותר כשהוא מבודד, עם בעיית נגישות. לא כולם יכולים להרשות לעצמם דיור מוגן או מטפלות - ואנו לא ערוכים. AI (בינה מלאכותית) לא תחליף מטפלת ולא ירחץ חולה ולא ילך עם ההורים שלנו למיון במקומנו".
לדברי רגב, המדינה צריכה להתעשת: "גברים ונשים רוצים לעבוד אחרי גיל 67. מבחינת פריון, אפשר לעשות הכשרות ולהמציא דברים, אפשר להתארגן לגיל השלישי. בסוף, אנו צריכים אנשים שלא רק יחיו יותר, אלא גם שיהיו מתפקדים, וזה התפקיד של דנאל, לתמוך בכך. ומכרז הסיעוד היום של ביטוח לאומי זה אאוטסורסינג של 20 מיליארד שקל - ואם לא נשתמש במשאב הזה נכון לא יהיו מטפלים ולא תהיה המשכיות".
יש כעת מכרז סיעוד חדש של ביטוח לאומי, שלכאורה פותר בעיות שהיתה הסכמה שיש במכרז הישן, אז למה אתם מתנגדים לו?
"נכון, המכרזים קובעים שהחברות ירוויחו 4% מלמעלה, רווח קבוע. אבל הבעיה היא התמחור של המכרז הזה, ויש מאבק על כך שהמטפלות צריכות להיות ברמה יותר גבוהה. אנו בונים הכשרה כדי שיהיו מטפלים מיומנים, שיוכלו לטפל טוב יותר בקשישים. אי אפשר לעשות זאת כשמורידים את שכר המטפלות, וזה המאבק במכרז הזה. כי במכרז הנוכחי לפי תנאיו, נוכל לתת מטפלות פחות טובות שמרוויחות פחות כסף. זה המאבק. האנשים האלה לא יבואו לעבוד בשכר כל כך נמוך שעוד פוגעים בו עוד יותר".
ואם המכרז יצא כמו שהוא?
"אנו, דנאל, נשאר בענף, נרוויח את ה-4% הקבועים, אבל זה יפגע בחברה שלנו, ובעיקר יפגע בכל נושא השירות. לכן אנו נמשיך להיאבק על השירות שאנו צריכים לתת. המכרז הנוכחי יעלה אמנם לביטוח לאומי פחות – אבל למעשה זה יכרסם במטרת החוק ובמתן השירות".
