הוועידה הכלכלית
"מיליוני ישראלים בוערים ועוף החול הזה יתרומם בעוצמות - אני מאמין שננצח בבחירות"
את הדברים אמר רן הר נבו מייסד "יאללה תקווה", בפאנל שבו השתתפו גם עומרי רונן ומיכל בייניש, ממייסדי חמ"ל אזרחי - זאת במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי. הם שוחחו על הדחיפה לפעילות, השפעות המחאה והתקווה לעתיד
"באקט ההפגנה כמעט נעשה שימוש יתר. לצפות למאות אלפים שייצאו כל פעם מחדש כשהצד השני לא סופר אותם, מייצר ייאוש - כי אנשים רואים שהאקט לא יוצר שינוי. לכן הבחינה של גודל המחאה כפונקציה של כמה אנשים באים להפגנה אינה רלוונטית יותר. אבל מתחת לפני השטח יש מיליוני ישראלים שבוערים. נקודת הניקוז תבוא הכי למאוחר בבחירות. יכול להיות שעוד קודם. עוף החול הזה יתרומם בעוצמות שלא ראינו ואני מאמין שננצח את הבחירות", כך אמר רן הר נבו, מייסד "יאללה תקווה", בפאנל שאותו הנחה עמיר קורץ מכלכליסט ושבו השתתפו גם עומרי רונן ומיכל בייניש, ממייסדי חמ"ל אזרחי.
קורץ פתח ושאל מהיכן הכוחות לפעול בנסיבות כה מדכאות כמו המציאות היומיומית שלנו, עם "הותר לפרסום", הפגיעה ביועמ"שית וחוק ההשתמטות. רונן השיב: "לכל אחד הנסיבות שלו, אבל צריך להבין שיש תעשייה גדולה של דכדוך ודיכוי וצריך להילחם נגד זה אם רוצים לחיות במדינה נורמלית ומשגשגת, ואז צריך להיות אקטיבי ולעשות דברים. זה לא משנה אם זה בעשייה של להתנדב, לתרום כספים, או לשכנע אחרים. לכל אחד יש תפקיד. התשובה היא מהלך אקטיבי ומשנה מציאות ורק כך נביא שינוי. זה על כל אחד מאיתנו".
מיכל בינייש הוסיפה: "העשייה היא קצת כמו שריר. בזמן שקשה, שם נמדד הכוח. תעשיית הדכדוך היא מכוונת. יש מפולת ומרגישים שאי אפשר להרים את הראש. אבל ברגע שמצליחים לצאת ולפעול זה מאוד מחזק. עצם זה שאתה רואה שאתה לא לבד נותן המון כוח. החבירה של הרבה פרטים לאינטרס משותף נותנת כוח. אלה הדברים שמייצרים את התקווה".
מיכל הוסיפה: "אנחנו באים לבנות את המדינה מחדש. הייתה הבנה מיידית של מה הולך לקרות, שיש שינוי של חוקי המשחק ושזה עלינו לעצור את זה. ההסתערות של המחנה הליברלי וההייטק בתוכו הייתה תקדימית. וההצלחות בונות את התקווה".
הר נבו: "כשאנחנו מסתכלים על הכוח של המחאה, יש לה כוח. גם אם לעתים נראה שאין. בלילה האחרון ראינו מצד הממשלה והקואליציה ציניות מקפיאת דם של חוק ההשתמטות ביחד עם ה"הותר לפרסום". והעיסוק בכך כמעט גרם לנו לפספס את סיפור ההדחה של איימן עודה. כאן, שימו לב שדודי אמסלם הסביר שהחוק הוא לא ספציפי לאיימן עודה אלא שהם מבקשים את היכולת להוציא חברי כנסת". הוא הוסיף, "מה בעצם הכוח של המחאה? עד לפני כמה שבועות לחוק הזה היה רוב מספיק. אבל למחאה יש כוח אדיר והיא השפיעה ועשתה את ההבדל וגרמה לכך שהמהלך לא הצליח".
בשלב זה הר נבו התייחס גם לבחינת ההצלחה של המחאה דרך ההשתתפות בהפגנות. "אנשים סופרים נוכחות בהפגנות ואז מפספסים את הכוח של המחאה. היו פיקים של המחאה כמו למשל בליל גלנט אבל ביבי הצליח להעביר אותם וזה מייאש".
בינייש הסכימה עימו, "החשיבות היא כמה רחבה הפעילות ולא כמה אנשים באים להפגנה. חוק ההשתמטות היה עובר מעל הראש של כולנו אם לא המחאה והפעילויות שהיא ניהלה נגדו. ולכן ספירת הנוכחות בהפגנות היא לא הדבר החשוב." עם זאת היא הדגישה כי יש חשיבות גם להפגנות "הן כמו אש תמיד שמזכירה לנו שיש תופעות שאסור לנו לנרמל".
כשקורץ ביקש לדבר על תקווה לעתיד טוב יותר השיב רונן כי "בתוך כל הכאוס והשבר יש גם הזדמנות לקום ולצמוח ולבנות את המדינה מחדש כמדינה לתפארת. לכולנו יש הזדמנות לקום ולהיות כמו דור המייסדים. היוזמות העצמאיות הן פרויקט של המדינה, והן רק דוגמא לאיך המדינה צריכה להיות. הגענו לנקודת רתיחה. הכל ברור ועכשיו צריך לעשות ולהביא שינוי".
בינייש התייחסה לתרגום המחאה לכוח פוליטי והסבירה כי "בסוף זה גם יגיע לכוח פוליטי ולעמדות השפעה. אנחנו צריכים לתפוס מחדש את השירות הציבורי. ואני מאמינה שברגע שהגלגל הזה של היוזמות העצמאיות יצא לדרך זה יגיע גם לנקודות האלה. יש פה ציבור עצום שהתעורר ורוצה לתקן את מה שרקוב, ויש הרבה שרקוב. חברה אזרחית לבדה לא יכולה לתקן מדינה וזה ייתרגם לתפיסה של עמדות כוח".
הר נבו ציין כי "האנשים שפעילים הם התשתית החשובה וכל עוד מי שרץ לפוליטיקה יישען על התשתית שלהם המצב יהיה חיובי", ורונן סיכם כי "יש מספיק אנשים טובים על מנת לבנות איתם מדינה".
