הוועידה הכלכלית
"בהנחה שנראה ירידה ברמת אי הוודאות הגיאופוליטית והאינפלציה תתמתן - יהיו הורדות ריבית"
בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי העריך נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי בתרחיש כזה יהיו שלוש הורדות ריבית תוך שנה. על החלטתו שלא להוריד את הריבית עד כה: "אם האינפלציה תרים ראש, מחיר התיקון הוא לאין ערוך יותר כבד". על סמוטריץ': "היחסים שלנו תקינים, גם אם לא תמיד אנחנו מסכימים על הכל"
"כרגע ההחלטה לא להוריד ריבית נכונה, אבל בטווח של שנה, בהנחה שהמלחמה תסתיים ויהיה מיתון של האינפלציה - יהיו הורדות ריבית", כך אמר פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בשיחה עם גולן פרידנפלד, סגן עורכת כלכליסט, במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי.
אתה נמצא לא מעט זמן בתפקידך, החלטת לא להוריד את הריבית ואני רוצה לשאול אותך - אולי אתה טועה? אולי זה לא כל כך נורא להוריד אותה? אולי משהו מכל הדברים שאתה טוען שהם נורא מסוכנים לא יקרה?
"התשובה הקצרה היא לא. האינפלציה היא מעל היעד, פשוטו כמשמעו. אם אתה מסתכל בתוך האינפלציה ברכיב הבלתי סחירים אנחנו יודעים שבצד השכירויות יש סיכונים שעלולים לנבוע מהאירוע מול איראן. יש שני כוחות שעלולים להתרחש: השווקים מסמנים שיפור במצב הגיאופוליטי של ישראל, שעלול להביא לגידול בביקושים שדוחפים כלפי מעלה (את האינפלציה - מ"מ), והם עדיין נמצאים מול מגבלות היצע בשוק העבודה.
"גם מחיר ההורדה כביכול לא מגביר רק את סיכוני האינפלציה אלא גם מגבלות ההיצע. אין כרגע בהירות מוחלטת איזה מהכוחות האלה יפעל בתקופה הקרובה. יציבות מחירים היא תנאי לפעילות כלכלית תקינה. אינפלציה פוגעת בשכבות החלשות. אם האינפלציה תרים ראש, מחיר התיקון הוא לאין ערוך יותר כבד. יחד עם זאת, בראייה של טווח של שנה, כשהכוחות הבסיסיים כן יתייצבו, והכל תחת הנחה שהמלחמה תגיע לאיזושהי הפסקה, נראה מיתון של אינפלציה, ובהתאם גם שלוש הורדות".
יש תקווה להורדת ריבית?
"השווקים מסמנים שיפור במצב הגיאופוליטי שזה דבר טוב, אבל עדיין יש מגבלות היצע בשוק העבודה, שכר שעולה ב-4%. הדברים האלה עלולים לתרום לכך שהאינפלציה, אם לא עולה, לפחות לא מתמתנת. אנחנו פועלים באופן תלוי נתונים גם אחורה וגם קדימה, אבל לעומת תקופות רגילות שבהן יש תחזית, כרגע יש אי ודאות מאוד גדולה".
ההתמחות שלך היא בכלכלה פיננסית. הזכרת את המילה "אופוריה" ואנחנו רואים את הבורסה. אתה מריח סימנים של אוויר חם?
"אני לא בא לתת עצות של השקעה. כן רואים עובדתית שהבורסה הישראלית מאז הביפרים התחילה לעלות ואחרי 'עם כלביא' התרוממה עוד יותר. אנחנו רואים שפרמיית הסיכון של ישראל, שהיא אחד המדדים של יכולת המשק לחזור לצמיחה – עדיין גבוהה. אני כנגיד רק רוצה לומר, בראייה של פרספקטיבה - השווקים תופסים את האירוע כשיפור במצבנו הגיאופוליטי. יחד עם זאת, פרמיית הסיכון עדיין מעל המקום שהייתה לפני חרבות ברזל".
בליל התקיפה באיראן לא הבנו מה קורה. איפה זה תפס אותך?
"בנק ישראל יש לו ניסיון באירועי חירום, וכמו שאתה מתאר לעצמך גם בתקופה האחרונה פעלנו רבות להתכונן לאירועים שבהם יש הסלמה. הייתי במקום הנכון בזמן הנכון כדי שנוכל לתפעל. בקבוצת ההנהלה פעלנו וידענו לפעול מהרגע הראשון בצורה מתפקדת. עבדנו על השווקים, הכסף בכספומטים, והמשכנו לנטר את האירוע".
האירוע הביטחוני שאנחנו נמצאים בו, יש לו משמעויות כלכליות אדירות. מדברים על הוצאות של עשרות מיליארדים שלא תכננו עם עיר הומניטרית, מחנה פליטים שמוקם בעלויות של 20 מיליארד שקל, מסע חימוש שיהיה בהמשך ויש לנו תקציב שהוא די נתון. מה מבחינתך מהווה תמרור אדום במונחים של חוב וצעדים שצריך לעשות?
"זה נושא סופר חשוב. הגדרתי אותו כטרילמה שישראל ניצבת בפניה: מצד אחד אנחנו באיזור עם אי ודאות מאוד גדולה. אנחנו כל הזמן חייבים להפגין את האחריות הפיסקאלית שלנו ביתר שאת. אפשר לדבר על רכיבי התקציב, אפשר תמריצים שליליים של יציאה לעבודה, כספים קואליציוניים. גם ב-2024 וגם 2025 הממשלה כן עשתה התאמות פיסקאליות. בסך הכל יש פה הסתברות מאוד גבוהה שיחס החוב לתוצר לא יתבדר. גם אם היחס עולה בעקבות אירוע גיאופוליטי - חייבים שהוא יירד. למול זה יש הוצאות אזרחיות מאוד נמוכות, האתגר של בריאות, תשתיות, חינוך, אלה המנגנונים לכך שהכלכלה תמשיך לתפקד בעתיד. גם ביטחון זקוק לכלכלה, ולכן צריך למצוא את נקודת האיזון בין הוצאות הביטחון הנכונות למדינת ישראל, ומצד שני לא לאפשר ליחס החוב לתוצר להתבדר. הדבר הראשון שצריך לעשות זה תרחיש ייחוס עדכני".
למה אנחנו לא מקבלים את המספרים?
"יש אי ודאות מאוד גבוהה. מקבלי ההחלטות צריכים לעשות את זה כצעד ראשון, והצעד השני הוא סדרי העדיפויות. מסגרת התקציב צריכה להיות בעדיפות ראשונה כבר ב-2026. כבר בתקציב 2024 קיבלנו החלטות לתוך תקציב 2025 כדי לבוא לשווקים ולהמשיך לשמר את אמון השווקים במשק הישראלי. זה משלם את עצמו דרך הורדת מחיר הריבית. יש כרגע תרחיש אופטימי, אבל יש גם תרחישים אחרים".
מה יחסיך עם שר האוצר?
"היחסים שלנו תקינים. אנחנו עובדים בצורה משותפת, גם משרד האוצר עובד איתנו. זה לא אומר שאנחנו תמיד מסכימים על הכל. האתגר הכלכלי הוא להתמודד עם השנתיים האחרונות ולשים את הזרעים לצמיחה ארוכת טווח, בעיקר בנושא תשתיות וחינוך".
