כנס הצמיחה
"בכירים במגזר הפרטי מוחים שלא כולם משרתים - אבל בחברה שלהם הם פוגעים במילואימניקים"
את הדברים אמרה ספיר בלוזר, יו"ר פורום נשות המילואימניקים בכנס הצמיחה של כלכליסט בשיתוף בנק מזרחי טפחות. היא הוסיפה בהקשר של המגזר הפרטי: "יש כאן לא רק חברה פרטית אלא גם אחריות ישראלית - והיא לא נקודתית"
"ה-7 באוקטובר החל בביתי עם אזעקות, כשאני עם תינוקת בת חודשיים על הידיים ובעלי מקבל טלפון מהמפקד עם היערכות להקפצה בקרוב. יאיר בעלי ארז תיק ואני נשארתי לבד. לבד ביום, בלילה, במחלות של הילדים, ובחל"ת כשבעלי רחוק מהבית וזה נמשך חודשים. בעלי חזר כשבתי היתה בת חצי שנה. למזלי אישה אמיצה כתבה פוסט בפייסבוק על קבוצת וואטסאפ של נשות מילואימניקים. זה הפך במהרה לאלפי נשים שמבינות שמשפחות המילואים קולן לא נשמע, זה מצב של לשלוח כמות אדירה של בעלי משפחות צעירים לחזית - וההשפעה על מי שנותרו מאחור להגן על הבית. הבנתי שהמשימה שלנו היא לקדם מדיניות מול מקבלי ההחלטות והחברה הישראלית, שיבינו שהצרכים שלנו ברי טיפול". כך ציינה ספיר בלוזר, יו"ר פורום נשות המילואימניקים, בשיחה עם שלמה טייטלבאום, כלכליסט בכנס הצמיחה של כלכליסט בשיתוף בנק מזרחי טפחות.
המלחמה מתארכת ומתארכת לשנתיים – מה היו הנקודות הכלכליות העיקריות בהן הבחנתן?
"בימים הראשונים קיבלנו הודעות מעשרות נשים שהוצאו לחל"ת, אחרי זה התברר שמדובר בנשות לוח21מים שפוטרו בחודשי הלחימה הראשונים. מכאן קידמנו חוק שלפיו לא ניתן לפטר נשות מילואים שבעלן מגן על המדינה. אנו גם מבינות ועובדות מול מעסיקים, האוצר וההסתדרות כדי לייצר הסכם עבור שיפוי של מעסיקים".
יש החלטות ממשלה שנועדו להשתיק אי שיווין - מהצד שלכן הן משמעותיות. האם הן עונות על כל צורכי המילואימניקים?
"ביום שהפורום הוקם קמה קבוצת הוואטסאפ - של נשים שקופות, בה ביקשנו שיאמרו עם מה הן מתמודדות. את כל התוכן גיבשנו למסמך מדיניות לשר האוצר ושר הביטחון בו פורטו הצרכים של משפחות המילואים. הגענו לפגישה עם שר האוצר, שהודה לנו לא רק על ערכינו אלא גם על התוכנית, וזה יצר החלטת ממשלה בהיקף 9 מיליון שקל. מדובר כאן ב-270 אלף ילדים, 100 אלף נשות משרתי מילואים".
האם המגזר העסקי מבין את תפקידו מול אנשי ונשות המילואים? מה המגזר העסקי עוד יכול לעשות?
"היום אין אחידות, כשאנו מסתכלות על המגזר העסקי לא כל העסקים דומים. אם נתמקד בהייטק, גם שם אין אחידות. אני חושבת שהמגזר העסקי טרם גיבש החלטה ויש לו השפעה מאוד גדולה על החוסן הכלכלי של משפחות משרתי המילואים. מצד אחד, בכירים במגזר הפרטי אומרים שלא הוגן שלא כולם משרתים - אבל כשזה מגיע לחברה הפרטית שלהם, הם פוגעים במשרתי המילואים. בל נשכח, הבעלים שלנו נלחמים בעזה. יש כאן לא רק חברה פרטית אלא גם אחריות ישראלית והיא לא נקודתית. גם אם המלחמה תסתיים בקרוב, הבעלים שלנו ידרשו לשרת 110 ימים בשנה. וכאן נשאלת השאלה - איך המגזר הפרטי לוקח אחריות על משרתי המילואים, איזה מסר זה משדר לעובדים ולקהילה".
באילו צעדים פרקטיים מנהלים ומעסיקים צריכים לנהוג כדי לסייע למשרתי המילואים?
"יש לי חמש עצות. ראשית, המיפוי, לדעת מי נשות המילואימניקים שעובדות בחברה. שנית, לייצר קבוצות עבור המילואימניקים שחוזרים ונשותיהם שמתפעלות את הבית. כשמילואימניק חוזר או אשת מילואימניק חוזרת, הם מרגישים לבד. בנוסף, להכשיר מנהלי ביניים, לתת להם כלים וידע. בנוסף, להיכנס לדירוג מעלה, שם יש פרקטיקות לטיפול בנושא. והדבר החמישי - יצרנו ערכה למעסיקים בפורום נשות המילואימניקים שמסייעת בבניית מדיניות לטיפול במילואימניקים ובנשות המילואימניקים".
