כנס Tech1
"ההייטק מאפשר לנו להמשיך ולצמוח, אך הוא גם עלול להכשיל אותנו"
אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי ומשנה למנכ"ל קבוצת הפיננסים פרופיט, הזהיר בכנס Tech1 מפני ההשלכות של משבר בענף ההייטק על כלכלת ישראל. לדבריו, משבר כזה עלול לפגוע ביצוא, בתעסוקה, בהשקעות הזרות ובחסכונות משקי הבית. "יש לסקטור הפרטי אחריות לחסוך ליום גשום ולגוון את ההשקעות"
"זהו השוק שמאפשר לנו להמשיך ולצמוח, אך בצד השני של המשוואה זהו גם שוק שעלול להכשיל אותנו. אולי יום אחד יהיה משבר בשוק הטק", כך אמר בכנס Tech1 אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי ומשנה למנכ"ל קבוצת הפיננסים פרופיט. "בדרך כלל כאשר כלכלן מדבר על סיכונים כלכליים, אנשים מצפים להתייחסות לסיכון שבבינה המלאכותית, מה זה יעשה לשוק התעסוקה ולכלכלה. אבל היום בכוונתי לדבר על סיכון אחר בתעשייה הטכנולוגית: מה שיקרה לכלכלה בישראל במקרה של משבר טכנולוגי", אמר כהנוביץ'.
בפתח דבריו התייחס כהנוביץ' להישגי הכלכלה הישראלית. לדבריו, על פי נתוני בנק ישראל, התוצר בישראל במונחים דולריים צפוי לעלות ב-5%, וישראל צפויה להתקדם בדירוג העולמי. הוא ציין דירוג של מקום 13 ואף מקום תשיעי בעולם. כהנוביץ' ייחס חלק ניכר מההישגים של הכלכלה הישראלית בשנתיים האחרונות לתרומתה של תעשיית ההייטק לצמיחה וליצוא, וציין כי בישראל פועלים יותר מ-400 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בינלאומיות.
"כיצד ישראל הפכה למעצמת על בתחום? כיצד חברות טכנולוגיה כה רבות מתרכזות כאן? רבים יטענו שמדובר בניסיון שנצבר בצבא, אך סיבה נוספת היא שישראל אינה יכולה פשוט לעשות משהו אחר", אמר. לדבריו, החרמות על מוצרים ישראליים מקשים על המדינה להתבסס על יצוא של מוצרים מוגמרים, בעוד שפיתוח טכנולוגיות מאפשר לישראל להשתלב בשרשראות הייצור של חברות בינלאומיות.
"אף אחד לא רוצה לקנות מוצרים ישראליים, יש חרם עלינו. זה לא שניתן לייצר כאן טלפון סלולרי או לואי ויטון. ייצור טכנולוגיה מאפשר לנו להחביא אותה במוצרים של מדינות אחרות. כיום היצוא הישראלי מבוסס על מוצרים מוגמרים שמורכבים במדינות אחרות. איראן, לבנון וסוריה צורכות מוצרים ישראליים. בכל מכונית יש משהו מישראל, בכל מחשב", אמר כהנוביץ'. לדבריו, ההתמקדות בטכנולוגיה מאפשרת לישראל להמשיך להגדיל את היצוא גם בתקופות של מתיחות מדינית וחרמות, אך בה בעת מגדילה את תלותה בענף אחד.
כהנוביץ' הזהיר כי משבר טכנולוגי עלול לפגוע בכלכלה הישראלית בארבעה מישורים מרכזיים: יצוא, תעסוקה, השקעות מחו"ל וחסכונות משקי הבית. כדוגמה הציג את משבר הדוט-קום בתחילת שנות ה-2000, אז הייתה חשיפתה של הכלכלה הישראלית לענף הטכנולוגיה נמוכה משמעותית מזו של היום.
"בעבר חווינו משבר טכנולוגיה בשנות ה-2000 המוקדמות. דאז ההתבססות של הכלכלה שלנו על תעשיית הטכנולוגיה הייתה נמוכה יותר. רק 6% מכוח העבודה הועסקו בתעשיות הטק. כיום שיעור כוח העבודה בתעשיות הטק הוכפל. אם נבחן את היצוא דאז, הוא היה 28%. כעת הוא מוכפל", אמר.
לדבריו, במהלך המשבר זינק שיעור האבטלה בישראל ל-12%, ובנק ישראל נאלץ להעלות את הריבית ל-11% כדי למנוע התרסקות של השקל. "היינו קרובים לפשיטת רגל, וכעת החשיפה של כלכלתנו לתעשיית הטק כפולה", הזהיר.
כדי להתמודד עם הסיכון הציע כהנוביץ' ללמוד ממדינות שכלכלתן נשענת על ענף מרכזי אחד. כדוגמה הביא את נורבגיה, שהקימה קרן עושר ריבונית המבוססת על הכנסותיה מנפט וגז, והשקיעה את הכספים מחוץ למדינה ובמגוון אפיקים.
"אם נסתכל על מדינות אחרות שהיה להן סקטור כה דומיננטי, למשל נורבגיה, שם יצוא הגז והנפט הוא 13%, נראה שנורבגיה הקימה קרן עושר וכל הכסף העודף הושקע מחוץ למדינה ובצורה מגוונת", אמר. "בישראל איננו יכולים לעשות זאת, כי חברות הטק הן פרטיות וכך גם הכנסותיהן, לא כמו בנורבגיה, שם משאבי הגז הם של הממשלה".
לדבריו, בשל המבנה הזה, האחריות להיערכות למשבר מוטלת גם על המגזר הפרטי. "במובן מסוים יש לסקטור הפרטי אחריות לקחת את עודפי ההכנסות ולחסוך אותם ליום גשום שעשוי להגיע, לגוון את ההשקעות בין מדינות ובין השקעות. עליהם לעשות זאת לא רק למען טובת המדינה אלא גם לטובת משפחות".
כהנוביץ' הדגיש כי הסיכון אינו מוגבל לחברות הטכנולוגיה ולעובדיהן, אלא נוגע לכל משק בית בישראל. "כל מי שעובד בתעשיית הטק יודע שהוא עומד בפני סיכון מסוים. חישבו על משפחה ישראלית, המשלמת בשקל, המקבלת שירות מהמדינה התלוי במס מתעשיית הטק. רואים את ההקבלה בין השקל ובין התעשייה. מה יקרה במקרה של משבר? במקרה של התמוטטות? ומה יקרה למי שחסכונות חייו מושקעים בטק?"
בהקשר זה הזהיר כהנוביץ' מפני ריכוז החסכונות במדדי מניות אמריקאיים, ובהם S&P 500 ונאסד"ק, שבהם משקלן של ענקיות הטכנולוגיה גבוה במיוחד. "מדדים אלה אינם המקומות שבהם עלינו להשקיע את חסכונותינו באופן מגוון", אמר, והדגיש את חשיבות פיזור ההשקעות בין ענפים ומדינות.
כהנוביץ' הזכיר גם את דבריו של מייסד אמזון, ג'ף בזוס, שלפיהם יום אחד גם אמזון תיפול, ותפקידם של עובדיה הוא לדחות את היום הזה ככל האפשר. לדבריו, בעולם הטכנולוגיה השינויים והזעזועים גדולים במיוחד, וחברות מצליחות אינן יכולות להניח שמעמדן יישמר לנצח.
"מה שניתן לעשות הוא לגוון את השקעותינו ככל האפשר", סיכם כהנוביץ'. הוא הוסיף כי בפרופיט מקיימים לעובדים הדמיות בנושאי שוק ההון, אופציות ומיסוי, בסיוע טכנולוגיה מתקדמת, כדי להמחיש את השלכות ההחלטות הפיננסיות שלהם. לדבריו, ההיערכות לסיכונים חשובה הן ברמת המשק והן ברמת המשפחה, כדי לצמצם את הפגיעה במקרה של משבר עתידי.
