לשון הרע בווטסאפ: השמיץ את האקסית - ויפצה אותה בעשרות אלפי שקלים
בית המשפט קבע כי גבר שהפיץ הודעות מבזות על בת זוגו לשעבר בקבוצות ווטסאפ ובשיחות פרטיות ישלם פיצויים; "השפה הנמוכה שבה בחר הנתבע להשתמש בהודעות מציגה את התובעת באור שלילי ביותר וכדמות נלעגת, ולכן מדובר בלשון הרע", כתבה השופטת בהחלטתה
בית המשפט לענייני משפחה קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישה אישה נגד בן זוגה לשעבר, וחייב אותו בפיצויים בסך עשרות אלפי שקלים בגין הודעות ווטסאפ ששלח - הן בקבוצה רחבה והן בהודעות אישיות שנשלחו לחבריו. האקסית, המבוגרת ממנו בשנים רבות, הייתה עימו בקשר זוגי לסירוגין במשך כשנתיים. היא הגישה נגדו תביעה וטענה כי הודעות ווטסאפ ששלח בן זוגה לשעבר לחבריו ובקבוצת ווטסאפ שמנתה עשרות אנשים, המייחסות לה קיום יחסי אישות עם גברים אחרים, עולות לכדי לשון הרע ומכפישות את שמה הטוב.
מנגד טען בן הזוג לשעבר כי אין לראות בהודעות הפרטיות משום "פרסום" כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע. עוד טען כי הודעות הווטסאפ שצירפה התובעת לכתב התביעה לא הופצו ברבים, אלא נשלחו באופן אישי לחבריו הקרובים כדי לפרוק את כאבו, ולא ניתן לקשור את שיח הנתבע בהודעות עם חבריו הקרובים, בו הוא משתף בחוויותיו האישיות, לפרסום הנטען והמוכחש כלשון הרע.
בית המשפט דחה את הטענה כי משלוח הודעה לחבר קרוב פוטר מאחריות בלשון הרע. נקבע כי גם בנוגע לפרסומים שנשלחו לחבריו הקרובים של הנתבע, לא ניתן לקבל את הטענה כי אין המדובר בפרסום העונה על דרישות סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע. "על פי הפסיקה, העובדה שהנמען הינו חבר קרוב אינה שוללת את יסוד הפרסום, מאחר שהעיקרון העומד בבסיס סעיף 2 לחוק הוא כי פרסום הינו פרסום לאדם אחד או יותר מלבד הנפגע", נקבע.
עוד קבע בית המשפט כי "במקרים שנדונו בפסיקה נקבע כי ייחוס לאישה או גבר קיום יחסי מין עם אחרים/ות, בגידה או התנהגות מינית הנתפסת כמופקרת, מהווה לשון הרע כאשר הנפגע/ת ניתנ/ת לזיהוי והפרסום עלול להשפילה/ו או לבזותה/ו בעיני אדם סביר".
השופטת קבעה כי הנתבע לא הוכיח כי בת זוגו לשעבר קיימה יחסי אישות עם פרטנרים שונים, כנטען בפרסומים, ולכן הפרסומים אינם עומדים בדרישת "פרסום אמת". בית המשפט הדגיש כי אף אם היה עולה בידיו של הנתבע להוכיח את הדברים שפרסם אודות בת זוגו לשעבר, מדובר במידע אינטימי שחלה עליו הגנת מוגברת מפני פרסום.
לבסוף קבע בית המשפט כי עיון בפרסומים עליהם נחקר הגבר, מעלה כי בת זוגו לשעבר מוצגת בהם באופן מבזה ומשפיל, כאישה מופקרת, תוך חדירה לפרטיותה ולענייניה האישיים: "השפה הנמוכה שבה בחר הנתבע להשתמש בהודעות שנשלחו לחבריו, תוך שימוש במילים מהשורש ז.י.ן, כשהוא מייחס לתובעת קיום יחסי אישות עם אחרים, מציגה בפני חבריו את התובעת באור שלילי ביותר וכדמות נלעגת. לכן, ללא ספק, פרסומים אלה מהווים לשון הרע".
באשר לפיצוי, בית המשפט התייחס לפער הגילאים המשמעותי בין התובעת לנתבע ויחסי הכוחות הנגזרים מכך. עם זאת, נקבע כי הנתבע היה בגיר כאשר כתב את הודעות הווטסאפ ועליו לשאת בתוצאות מעשיו. "ואולם שקילת כלל נסיבות המקרה מביאה לכך שבענייננו יש לתת את הדעת לפערים המנטליים בין הצדדים, ולפרשנות של כל אחד מהצדדים לאירועים הנטענים, בהתאם לגיל ולניסיון החיים. כאמור, הנתבע העיד כי ראה במערכת היחסים עם התובעת עולם ומלואו, ואילו התובעת העידה כי מתחילת הקשר בין הצדדים היה ברור שמדובר בקשר שהוא 'רק לסקס'", נקבע. בית המשפט ערך הבחנה בין סוגי הפרסומים וקבע פיצוי נפרד לכל רכיב: בגין הפרסום בקבוצת הווטסאפ (שנחשפו אליה עשרות אנשים) חויב הנתבע בפיצוי של 25 אלף שקל; בגין ההודעות הפרטיות לכמה חברים, חויב הנתבע בפיצוי נוסף של 5,000 שקל.
בשיקוליו לקביעת גובה הפיצוי, בית המשפט הביא בחשבון, בין היתר, את גילו הצעיר של הנתבע, פערי הגילאים והניסיון בין הצדדים, מצבו הכלכלי, וכן שנשלחה על ידו הודעת התנצלות בכתב. בסך הכול חויב הגבר לשלם לבת זוגו לשעבר פיצוי בסך 30 אלף שקל, בתוספת 11 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
עו"ד דניאל פרידנברג, שותף מייסד במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה, שלא ייצג בתיק, מציין כי "פסק הדין ממחיש כי סיום הזוגיות אינו מבטל את הזכות לשם טוב ולצנעת הפרט. דווקא הקרבה בין בני זוג, החושפת אותם למידע רגיש, מחייבת זהירות כאשר הסכסוך יוצא למעגל החברתי. גם הודעה לחבר קרוב עשויה להיחשב לפרסום לשון הרע".
באשר לגובה הפיצוי, מציין עו"ד פרידנברג כי "השופטת אמנם התחשבה בכאב הפרידה, בפערי הגיל והניסיון ובדינמיקה הזוגית, אך לא ראתה בנסיבות אלה הצדקה להשפלה. הזכות לשתף אחרים בכאב הפרידה אינה מקנה חסינות מפני אחריות לפגיעה בשמו הטוב של בן או בת הזוג לשעבר".
