כלכלת הזהב
"לא לימדו אף אחד בן 65 ומעלה לחיות עם בן או בת הזוג 24/7"
כך לדברי יולי גת, יו"ר קדם בכנס כלכלת הזהב של כלכליסט. לדבריה, "יש בישראל 1.2 מיליון בני 65 ומעלה, כשבתוך עשור זה אמור לגדול ל-1.4 מיליון". גת הוסיפה כי "כיום רק 2% משתמשים בדיור המוגן וזה מעט מאוד"
"יש כיום בישראל 1.2 מיליון בני 65 ומעלה ובתוך עשור זה אמור לגדול ל-1.4 מיליון", כך לדברי יו"ר קדם, יולי גת בכנס כלכלת הזהב של כלכליסט וארגון קדם. לדבריה, "בני ה-75 ומעלה אמורים להכפיל את עצמם בתקופה זו. הגיל הממוצע לנשים הוא 84 ולנשים 81. צופים כי ב-2034 תוספת התקציב הנדרשת לטיפול בהזדקנות תעמוד על 20 מיליארד שקל".
גת סקרה את ההיסטוריה של הדיור המוגן. "במתכונתו הנוכחית הוא התחיל לפני 40 שנה. ב-1985 קנה עמנואל מאור מלון בבת ים והפך אותו לדיור מוגן והתחיל את נושא הפיקדונות. כל דייר היה אמור לתת פיקדון בשווי הדירה או יותר כדי לקנות זכות דיור, ובהמשך לשלם תשלום חודשי כדי לחיות שם. מאז נבנו המון בתים וכיום יש כ-100 בתים שמאכלסים כ-20 אלף איש בבתי הדיור המוגן".
האם הכי טוב בבית? גת אמרה שרבים נאחזים באמירות כמו "הכי טוב בבית" וה"בית מבצרי". "בבית הכי טוב בשלב מסוים, אבל בשלב אחר לא הכי טוב בבית. יש להבדיל בין המונחים House ו- home.זוג צעיר קונה דירה, מקים משפחה ועובר דירות בהתאם לצרכים – מספר חדרים, בתי ספר, גודל וכו', זה מתאים למושג house הכל מאוד מוחשי וקיים. בגיל 65 מגיע המעבר ל-home. כשאדם זקן מגיע לדיור מוגן הוא לא מחפש דיור כי לרוב יש לו יותר טוב בבית, הוא מחפש משהו אחר וזה מה שהדיור המוגן נותן לו במהלך חייו – תרבות, חוגים , חברה. הדיור המוגן נותן מענה ויוצר איכות חיים משובחת במערכת תוחלת החיים".
גת דיברה על הבעיה הגדולה והעולמית של גיל הזהב – הבדידות. "הדיור המוגן אמור לפתור את הבעיה הזו. 42% מבני 75 ומעלה סובלים מבדידות ו-1/3 מבני ה-65-74 בישראל חווים בדידות. המשמעות היא 16 מיליארד שקל בשנה כי 30% מהאנשים הבודדים סובלים משבץ מוחי ומחלות לב ו-40% מדמנציה. בנוסף לא לימדו אף אחד בן 65 ומעלה לחיות עם בן או בת הזוג 24/7. השאלה מה עושים יחד בבית כל הזמן מאוד גדולה. דיור מוגן הוא מאוד נגיש, לא תלוי בתחבורה ציבורית ולא במזג האוויר ואפשר להיפגש עם חברים ולשחק ברידג' בלי ללכת רחוק".
גת סיכמה את דבריה בכך ש"שוק הדיור הוכיח את עצמו. מדובר בשוק בטוח, מגוון מבחינת הבתים, גם מבחינת הכסף. בשוק חלה תנודתיות, חמש שנים שכמעט לא בנו בתים, בעיקר כשהחוק נולד ב-2012 , אבל לאחר שהתייצב הנושא של החוק היתה פריצה אדירה של בתים והיום נבנים עשרות. זה שוק חזק ומאוד יציב ורואים את זה בחמש שנים האחרונות בארץ. בקורונה זקנים שחיו בבית ובקהילה לא יצאו מהבית ולא ראו נפש חיה, כולל בני משפחתם. זה השפיע מאוד על איכות החיים והמחלות וזה נושא קריטי. בדיור המוגן לעומת זאת היתה בקורונה פעילות רבה וכל הזמן היתה תנועה של פעילות ואנשים. הקורונה מאוד השפיעה על השוק. וגם בימים אלה כשאנחנו במלחמה אינסופית נוצרה סיטואציה שאנשים בלי ממ"דים ומקלטים, או לא יכולים להגיע אליהם. בדיור המוגן ברוב הבתים יש ממ"דים ומקלטים והשוק מחזיק מעמד.
"לבנות בית דיור מוגן היום עולה כחצי מיליארד שקל וההחזר תלוי בפיקדונות. כיום רק 2% משתמשים בדיור המוגן וזה מעט מאוד. לדעתי צריכים להגיע ל-40%-50% לפחות וכל אדם מגיל 70 ומעלה צריך להבין את זה. אנחנו רוצים לדבר בכנס על חשיבה מחודשת לדיור מוגן ,קרקעות בהתאמה, גודל הבתים, מקומות פתוחים, הכנסת צעירים וכמובן להרחיב את האפשרות לעשירונים ה-5-6-7 שהיום בלי עזרה של הילדים לא יכולים להרשות לעצמם".
גת התייחסה לחוק הדיור המוגן ואמרה "לצערי המעכב העיקרי הוא החוק. היה צריך להיות חוק דיור מוגן שמטפל בפיקדונות של הדיירים והנושא צריך להיות נדון בשנים הקרובות. שוק הדיור המוגן חייב לגדול לכיוונים שונים והבנה שהוא המטפל העיקרי בנושא הבדידות. צריך למסד את החידושים עבור הענף שנמצא בנקודת רתיחה ולראות את דור המייסדים מזדקנים באיכות חיים שלה הם ראויים".
