דוח המבקר
יותר מחצי מהתלמידים מקבלים הארכת זמן בבגרות
מדו"ח מבקר המדינה עולה כי מאז העביר משרד החינוך ב-2018 את האחריות למתן הארכות זמן בבגרות לבתי הספר, גדל מספרן פי 10 והגיע ל-52% מהנבחנים. רבות מההקלות מוסברות בהפרעות קשב, אך ניתנו למספר רב יותר של תלמידים מאשר שיעורם של הסובלים מהפרעות אלו באוכלוסייה. תלמידים במצב כלכלי-חברתי גבוה מקבלים הרבה יותר הקלות
מבקר המדינה מתנהו אנגלמן חושף עוד היבט בו בחינות הבגרות הפכו למדד בלתי אמין להישגי התלמידים: יותר מחצי מהתלמידים בכיתה י"ב בשנים 2019 עד 2025 היו זכאים להארכת זמן לפחות בבחינה אחת - כך לפי דו"ח שפרסם היום (ג'). לפי הדו"ח, ל-92% מהנבחנים שקיבלו הארכת זמן אושרה הזכאות על ידי ועדה של בית הספר שבו הם למדו. העברת האחריות לקביעת הארכות הזמן לוועדות של בתי הספר ב-2018 גרמה לתופעה של הקלות המוניות בבגרות. כמו כן, תלמידים משכבות חזקות מקבלים הרבה יותר הארכות זמן מתלמידים משכבות חלשות. היתרון של הארכת זמן התגלה כשווה ל-2.5 נקודות בממוצע בכל בחינה.
מבקר המדינה השווה בין מצב ההקלות בשנת הלימודים תשע"ו (2015/6) לשנת תשפ"ה (2024/5). בתשע"ו, כשהיה דרוש אבחון של הפרעת קשב כדי לקבל הארכה, היא ניתנה ל-5% מתלמידי י"ב. מאז חלה עלייה של פי 10 בכמות ההקלות, ובתשפ"ה הן כבר ניתנו ל-52% מהנבחנים בשכבת גיל זו. מתוכם, ל-48% אושרה הזכאות על יד ועדה של בית הספר, ורק 4% הציגו אבחון למשרד. בתשפ"ד ניתנה ההקלה לשיא של 58%. יש לזכור שברוב השנים האלה היו מתווי הקלות כלליים בבגרות בשל הקורונה והמלחמות, שכללו ויתור על בחינות, הארכות זמן והקלות בחומר הלימודים. בתשפ"ה אף ניתנה לתלמידים האפשרות לבחור לא להיבחן כלל ולהסתפק בציוני המגן.
שורה של נתונים מלמדת עד כמה העברת האחריות למתן ההקלות לבתי הספר הייתה בבחינת "לתת לחתול לשמור על השמנת". כך לדוגמה, ברוב המכריע של המקרים ההקלות הוסברו בהפרעות קשב, כש-45% מכלל התלמידים קיבלו הקלות מסיבה זו. במציאות, בין 5% ל-15% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות קשב. 15% מבתי הספר אישרו הארכת זמן ליותר מ-90% מהתלמידים שלהם. משמעות מצב זה בפועל היא שפחות מ-10% מהנבחנים נענשו במבחן מקוצר על שלא ביקשו הקלה.
שיטת מתן ההקלות על פי אבחונים הייתה ידועה ככזו שעובדת לטובת השכבות החזקות שהייתה להן מודעות גבוהה יותר לאפשרות קבלת ההקלות ויכולת לממן אבחוניים פרטיים. מתברר שהחלפת השיטה לא שינתה את המצב. שיעור התלמידים במצב חברתי-כלכלי גבוה הזכאים להארכת זמן באישור בית הספר שבו למדו עומד על 55%, לעומת 39% בלבד מהתלמידים ממצב חברתי-כלכלי נמוך.
עוד עולה מהדו"ח שאף אחד מ-11 בתי הספר שנבדקו לא היה נתון להליך של פיקוח או בקרה מטעם המחוז של משרד החינוך על הליך קביעת הזכאות להארכת זמן או על היקף התלמידים שזכאים להארכת זמן. המבקר ציין עוד כי "משרד החינוך לא ביצע בשנים האחרונות עבודת מטה בנושא הארכת זמן ולא בחן את הגורמים שהובילו לשיעורי הזכאות הגבוהים". לא קשה להבין למה: למשרד הרבה יותר חשוב להעלות באופן מלאכותי את ממוצע הזכאות לבגרות מאשר לוודא שהמבחנים משקפים באמת את רמת התלמידים.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "התאמות בדרכי היבחנות נועדו להבטיח הוגנות ושוויון לתלמידים הזקוקים לכך, ולא לייצר יתרון בלתי הוגן. הנתונים המוצגים בדו"ח משקפים תמונה רחבה הכוללת סוגי התאמות שונים ואוכלוסיות מגוונות, ובהן תלמידי חינוך מיוחד, עולים ותושבים חוזרים, התאמות על רקע רפואי, רגשי ולימודי וכו השפעות מצטברות של שנות הקורונה והמלחמה. במקביל, המשרד מפעיל ומרחיב את התוכנית “מלקויות ללמידה” לחיזוק השוויון בין תלמידים, ולומד את הממצאים כדי להדק את הפיקוח והבקרה ולהבטיח יישום מקצועי והוגן של ההתאמות".
