ועידת קפיטל
"המטרה שלנו שאפשר יהיה להשקיע באותה קלות שבה אתה מזמין המבורגר"
כך אמר אלעד בנבג'י, מנכ"ל בלינק, על הנגשת השקעות לציבור הרחב, בפאנל שעסק בחדשנות בפינטק ונערך בוועידת שוק ההון והפיננסים. דור אליגולא, שותף-מייסד ברידג'וויז, על יתרונותיה הטכנולוגיים של ישראל: "לא פיתחנו את האמזון של העולם, אבל המדינה ממוקמת היטב בזירה הטכנולוגית ובפינטק". ירון גולגר, מנכ"ל ומייסד I Know First: "ישראל הופכת להיות מעצמת בינה מלאכותית"
"אנחנו מנתחים את כל העולם הסחיר באמצעות AI. התחלנו לפני חמש שנים ופיתחנו מודל שפה משלנו. המודל שלנו יודע להימנע מהזיות והוא יודע להיות ממוקד בשוק ההון", כך סיפר דור אליגולא, שותף-מייסד ברידג'וויז, בפאנל "חדשנויות בעולם הפינטק" בוועידת שוק ההון והפיננסים.
ירון גולגר, מייסד ומנכ"ל I Know First, סיפר כי האלגוריתם בינה מלאכותית שהם פיתחו כולל "שני פתרונות בעבור לקוחות מוסדיים ופרטיים: שימוש ב-AI ככלי תומך החלטה שמציף הזדמנויות בשווקים בארה"ב, אירופה וישראל (מניות מומלצות, תעודות סל, סקטורים מומלצים, איזורים בעולם ועוד) וכן בנייה של מוצרים פיננסיים מבוססי בינה מלאכותית כמו קרנות נאמנות (מוצר משותף עם בית ההשקעות מיין), ניהול נוסטרו על בסיס הבינה המלאכותית ומוצרים פיננסיים נוספים. אלגוריתם החיזוי פותח ע"י צוות מפתחים בראשות ד"ר ליפא רויטמן ומפיק תחזיות יומיות ליותר מ-13,500 מניות, תעודות סל, שערי ריבית, סחורות ועוד – לטווחי זמן שונים (קצר, בינוני וארוך). החברה עובדת עם קרנות גידור, בתי השקעות, בנקים וחברות ביטוח מכל העולם".
אלעד בנבג'י, מנכ"ל בלינק, סיפר כי "המטרה שלנו היא להנגיש את שוק ההון לציבור באופן מוחלט. אין אצלנו מינימום השקעה. העמלות אצלנו נמוכות מאוד. יש 10 פעולות חינם כל חודש. ואנחנו גם מאפשרים לסחור בשברי מניות. המטרה שלנו היא שתוכל להשקיע באותה קלות שבה אתה מזמין המבורגר".
בנבג'י אמר עוד כי "רוב הלקוחות שלנו הם מתחת לגיל 25. בזכות הבינה המלאכותית ללקוח הריטייל יש לא פחות כלים להבין איך להשקיע בשוק ההון מליועץ השקעות בבנק. הכלים האלו מספקים לנו דרכים מושכלות לקבל החלטות. בבלאקרוק יושבים 200 בוגרי הארוורד שמנתחים את כל הדו"חות, והיום הבינה המלאכותית מצמצמת את הפער הזה. באפריל, בשל סערת המכסים, ראינו שהלקוחות הפרטיים קנו מניות והמוסדיים מכרו, וראינו שהלקוחות הפרטיים היו בצד הצודק".
אליגולא סיפר ש"המוצר שלנו יכול לענות ולנתח בזמן אמת, למשל מה קורה בשוק היפני שהוא נופל ככה, כמו שקרה בשנה שעברה ורבים מסביב לעולם לא ידעו להסביר את זה".
גולגר הוסיף כי "באפריל ראינו איך ארה"ב מטפסת, מבחינת הבורסה, על חשבון אירופה, במה שהיה היפוך מגמה. זה נשמע קטן, אבל לקרן גידור, המוצר שלנו שידע לנבא את זה, זה יצר יתרון משמעותי".
"הרגולטורים צריכים לשחרר קצת את החבל"
שלומית ווגמן-רטנר, לשעבר סמנכ"לית בראפיד וראש הרשות לאיסור הלבנת הון, סיפרה כי "בינה מלאכותית ופיננסים זה שילוב מצוין כי בפיננסים הכל נמצא תחת רגולציה. עד כה, מהניסיון שיש לי בהטמעת בינה מלאכותית בפינטק, יש ארבעה מקרים קלאסיים לחברות פיננסיות. ראשון - מונוטומציה (כלומר, אוטומציה ב-AI של משימות מונוטוניות כגון בדיקת טפסים, ניטור תנועות חשבון ועוד). השני - פרסונליזציה. כל לקוח הופך מיד ללקוח VIP. השלישי - ניהול סיכונים. הרביעי - סוכן מותאם אישית.
"כרגולטורית לשעבר", המשיכה ווגמן-רטנר, "זה כאב ראש לא נורמלי. הרגולטורים צריכים לשחרר קצת את החבל כדי לאפשר ניסוי וטעייה. בארה"ב יש הרבה יותר תעוזה בקרב חברות פינטק בזכות הרגולציה. הרבה מערכות זיהוי היום כושלות ורגולטורים צריכים להגדיר מחדש את המערכות. וזה מוביל לאתגר הכי גדול - מידע סינתטי ודיפ-פייק.
"האם אפשר לחייב את חברות הבינה המלאכותית לסמן סרטוני ומוצרי דיפ-פייק? התעשייה מנסה לעשות את זה. אבל זה לא מזהה אחד את השני. זה נכון לכל חברה שמזהה ומסמנת את המוצר של עצמה. זה משבר שיגדל לכדי קטסטרופה אדירה. ההונאות הפכו לפשוטות וזולות. זה עולם מאוד מפחיד. הרגולטור בישראל פרסם לפני שבוע, בפיקוח על הבנקים, הוראה להקים מוקד שזמין 24/7. זה לא מספיק. זה מעט מדי ומאוחר מדי. הדרך היחידה להילחם בבינה מלאכותית היא בינה מלאכותית".
בנבג'י אמר כי "רגולציה זה דבר מאוד חשוב בעולם הפיננסי. אותנו בודקים כל הזמן, שהנכסים של הלקוחות שלנו מופרדים מהנכסים שלנו. יש כללים מאוד נוקשים בנוגע למה אני בכלל יכול לומר ללקוחות. אבל אני חייב לומר שהלקוחות הישראלים מגלים אחריות רבה. הם קונים נכסים מפוזרים ולא נכנסים לפינות. כלומר, הם משקיעים בעיקר במדדים רחבים. הנכס הכי גדול אצלנו בפלטפורמה זו השקעה ב-S&P 500. הצעירים מחונכים ולומדים המון. ממש לא צריך לזלזל בהם. התרבות של הצעירים היא לימוד עצמאי. הם יודעים לזהות מתי עובדים עליהם. זה לא שאין פייקים, אבל יש לה אינטואיציה חזקה מתי עובדים עליהם, גם ברמה המסחרית. הצד השלילי הוא שלפעמים נופלים להונאות. אבל זה בשוליים. הרציתי לבוגרי גבעתי והופתעתי מרמת הבקיאות. את הכסף לטיול הגדול הם שמו בקרנות כספיות, ואת הכסף לטווח ארוך שמו במדדים אמריקאיים".
גולגר סיפר על המפגש עם הרגולטור של החברה שלו: "עברנו הליך מול הרגולטור כשהוצאנו רישיון ב-2018, כשאז היה צריך להסביר מה זה בינה מלאכותית. היום כל לקוח שלנו נדרש לעבור שאלון התאמה לפני שהוא יכול להשתמש בפלטפורמה שלנו".
״אנחנו רוצים להציע גם מוצרים שעל פניו כיום, מנוגדים לחוק היבש, אך במסגרת עבודה עם הרשות על הליכי פרה-רולינג מסדירים אותם , וזה כי הטכנולוגיה זזה הרבה יותר מהר מהרגולטור, ורק ככה הכלכלה תוכל להתקדם מהר יותר. הצד העסקי צריך ליזום מול הרגולטור ולהציע פתרונות", אמר אליגולא.
ווגמן-רטנר אמרה כי "שוק הפינטק הוא מערב פרוע בהמון מובנים. ולכן לפעמים החברות עצמן לא מבינות מה בדיוק חל עליהן. הרגולטור בישראל עומד מול אלף אתגרים, ובינה מלאכותית זה רק אתגר אחד. צריך לראות איך האחראי על הפינטק בארץ יתמודד עם זה, ולדעתי בינתיים הם עושים עבודה טובה".
גולגר סיפר כי "האלגוריתם שהשתמשנו בו בבסיס הגיע מעולם הכימיה, ועשינו שיפט לעולם של שוק ההון, לעולם של הכסף. פיתחנו את זה מאפס". בנבג'י אמר כי "העולם הפיננסי היום יושב על מערכות ליבה שנבנו בשנות התשעים. הסיפור של הפינטק, של החדשנות הטכנולוגית, מתחיל בדברים בסיסיים יותר מהבינה המלאכותית. הטכנולוגיה משנה את העולם הזה באופן משמעותי. מצד שני, ללקוחות יש הרבה יותר ידע, והפערים האלה מצטמצמים. הגופים הפיננסיים שלא ישכילו לאמץ טכנולוגיות חדשות יישארו בחוץ, כי הם לא יצליחו לתת ללקוחות את מה שהם רוצים".
אליגולא הסכים לדברים ובדברו על ישראל אמר ש"המדינה ממוקמת היטב בזירה הטכנולוגית ובזירת הפינטק. לא פיתחנו את האמזון של העולם, אבל ידענו לפתח אפליקציות על גבי מהפכת האינטרנט. בבינה מלאכותית זה לא יהיה שונה, ואפילו יגדל. יש בארץ המון כישרון. בחו"ל מסתכלים עלינו בהערצה. הבנק הכי גדול באמירויות השקיע בחברה שלי. למה? לא בגלל העיניים היפות, אלא בגלל היכולת. אז לא נבנה פה ג'מיני, אבל ניתן את הפתרון המותאם, ובזה אנחנו הכי טובים".
גולגר אמר כי "ישראל הופכת להיות מעצמת בינה מלאכותית. יש הרבה לקוחות מחו"ל, אבל דווקא גופים ישראלים מאמצים יחסית לאט את הטכנולוגיה שמפותחת בישראל".
ווגמן-רטנר מספרת כי "גופי פינטק, עם פחות רגולציה, באמת מאמצים את הטכנולוגיה יותר מהר. גופים עתירי רגולציה, כמו בנקים, מאמצים יותר לאט את הבינה המלאכותית. מעט בנקים לקחו את הבינה המלאכותית לרמה גבוהה יותר של קבלת החלטות, ולא רק לאוטומציה".
בנבג'י חושב ש"ישראל מפגרת בגדול מבחינת חווית הלקוח בכל הנוגע לטכנולוגיה. יש הרבה חברות פינטק מדהימות ישראליות שלא פועלות בישראל. לקוח הקצה הישראלי לא נהנה מזה, מכל מיני סיבות, כמו רגולציה וגודל השוק. החברות הפיננסיות של העשור הבא שיצליחו מאוד יהיו חברות שיפצחו את מה שדרוש לדור הצעיר בשביל ביטחון פיננסי באמצעות כלים טכנולוגיים". גולגר אמר כי "אני לא חושב שבינה מלאכותית תחליף מנהלי השקעות, אבל מנהלי השקעות שעושים שימוש בבינה מלאכותית, זה יהיה הסטנדרט. הגבולות בין פינטק למערכת הפיננסית זה משהו שפחות נדבר עליו בעתיד".
ווגמן-רטנר אומרת כי "יש שורה ארוכה של חברות שייעלמו. חייבים לשנות לגמרי את המודל העסקי של הרבה חברות. חברת הפינטק של העשור הבא, הקונצרנים הבאים, יהיו חברות של פיננסיות יישומית באמצעות בינה מלאכותית. התשלומים יעברו מעל הראש של כולנו אפילו בלי בנקים, הכל ייעשה מכונה למכונה, ומה שאנחנו נצטרך זה מישהו שיציל אותנו מהמכונות. הגדולים יקחו את כל הקופה".
