סגור
העיתון הדיגיטלי
15.05.25
כנס תשתיות לאומיות - פאנל פרופ' איתן ששינסקי, ניב סבר, ד"ר נורית גל, עובד דבי וגלעד אושרי
(צילום: גו לייב שידורים)
כנס תשתיות

"צריך להוציא את כל יחידות הייצור מחברת החשמל"

בפאנל שעסק בביטחון אנרגטי במסגרת כנס תשתיות לאומיות של כלכליסט ובנק לאומי, אמר המשנה למנכ"ל אדלטק ניב סבר: "ככל שנראה הגדלה של הידיים הפרטיות נראה עלייה בזמינות ובהיצע וזה יוביל גם לירידת מחירים". פרופ' איתן ששינסקי: "צריך שיהיו לפחות שני מפעילים למאגרי הגז"

"על מנת לעמוד באתגרים ובביקושים הגדלים לחשמל דרושה ודאות רגולטורית כדי להמשיך ייזום פרוייקטים" - כך אמר גלעד אושרי, ראש מערך תשתיות ואנרגיה בבנק לאומי, במסגרת פאנל בנושא ביטחון אנרגטי בהנחיית עמיר קורץ, בכנס תשתיות לאומיות של כלכליסט ובנק לאומי.
"הביקוש לחשמל גדל, אם זה בגלל עלייה ברמת החיים, חוות שרתים או המעבר לתחבורה נקייה יותר, וכאן מתחילים האתגרים. יש אתגר ברשת ההולכה והאתגר המשמעותי שקיים שם. הנושא השני שבו אנחנו נתקלים זה הודאות הרגולטורית. פרוייקטי אנרגיה ממומנים בשיעורים משמעותיים והסיבה שאנחנו יודעים לממן פרויקטים כאלה היא כי אנחנו רואים בזה ענף מאוד משמעותי לשוק ולמדינה. הרגולטור צריך להבין שפרוייקטים קיימים, ובתהליכי הקמה צריכים ודאות רגולטורית גבוהה שתיתן ליזמים לדעת מהם מקורות ההכנסה וגם לבנקים שיידעו מהם כללי המשחק. הבנקים יודעים לקחת סיכונים אבל צריכים להיות כללי משחק מוסכמים", אמר.
פרופ' (אמריטוס) איתן ששינסקי המחלקה לכלכלה, האוניברסיטה העברית, שעמד בראש וועדות לגבי מתווה הגז ומחיר הגז ב-2010 ו-2013, נשאל מה היה קובע וממליץ לו היה עומד היום בראש וועדה כזו.
"במשק הגז, הביטחון האנרגטי בחשמל תלוי בגז. היום אנחנו עומדים במצב שיש בעיה באופק וכדאי להתכונן אליה. כמעט כל התצרוכת בישראל, וחברת החשמל היא צרכן עוגן, 70%-75% מהייצור הוא של חברת החשמל, היא קונה את התפוקה של הגז. השאלה העיקרית מה מצב התחזיות לגבי מחירי הגז שיונפקו בעתיד הרחוק יותר. כבר היום יש מונופול בעצם, יש מפעיל אחד (שברון) לשני המאגרים הגדולים לווייתן ותמר. תמר כמעט כולה לתצרוכת המקומית, לווייתן כמעט כולה לייצוא. כרגע יש מפעיל אחד, והם פועלים ודאי לא בתחרות. דוגמה אחת, במכרז של חברת חשמל ב-2018 הגישו שני המאגרים הצעות מחיר זהות על ידי המפעיל.
"הפתרון לא יהיה בהיצע שכן אני לא חושב שאפשר לחזות את הרחבת ההיצע. חברות גדולות לא ייכנסו לכאן, הצפי לתגליות קטנות יחסית וספק אם זה יספק את החברות. לכן השאלה מהם הפתרונות האפשריים לעלייה הצפוייה במחירי הגז ובעקבותיהם מחירי החשמל לקראת 2035. הקיבולת של אנרג'יאן (מאגרי כריש ותנין) נמכרה כמעט כולה ולכן המשק הישראלי יהיה נתון למונופול. מפעיל אחד. אני חושב שהפתרון המהותי הוא לפרק את זה כך שיהיו לפחות שני מפעילים למאגרי הגז. יש אפשרויות נוספות כמו למשל מכירה בנפרד. בשורה התחתונה המדינה חייבת להידרש לכך כבר היום. המשק הישראלי עומד בפני עליית מחירים", אמר.
ניב סבר משנה למנכ"ל אדלטק, מה ההעברה של תחנות ייצור לידיים פרטיות תעשה לתחרות ולמחירים?
"זה כבר עשה, אם נסתכל על מה רשות החשמל אומרת. הרשות פרסמה דוח שהראה שכתוצאה מהמעבר לניהול ותפעול ארבע תחנות לידיים פרטיות, היעילות והזמינות עלתה כך שבפועל כאילו נוצרה תחנה חדשה. אננחנו בעידן שאנחנו מדברים על צפי נמוך להצטרפות של תחנות חדשות בעתיד הקרוב ולכן זה משמעותי מאוד למשק. אני זוכר עד עכשיו בסיור הראשוני באלון תבור שלא האמנו לכמות החלודה והסיפורים על חתיכות המתכת שעפות החוצה בהפעלה. כל התחנות מראות עלייה בזמינות, ובסופו של דבר יותר היצע מה שמתרגם לירידה במחיר. 17 מיליארד שקל נכנסו לכיס המדינה ונמנענו מעלייה של כ-20% בתעריף החשמל. כשאני מסתכל על זה יחד עם היעילות הרבה יותר מבחינתי הפתרון למחסור הצפוי בעשור הקרוב הוא ברור וזועק לשמיים. צריך להוציא את כל יחידות הייצור מחברת החשמל. אנחנו רואים איך העברה לידיים פרטיות מייעלת ומגדילה את התחרות, אבל עד היום רוב הייצור עדיין בחברת החשמל. ככל שנראה הגדלה של הידיים הפרטיות נראה עלייה בזמינות ובהיצע וזה יוביל גם לירידה של מחירים ועלייה של היעילות ומטבע הדברים לביטחון אנרגטי".
עובד דבי, מנכ"ל דליה חברות אנרגיה, מה אתה חושב על הרגולציה שצריכה לקרות?
"לגבי הבטחון האנרגטי, נושא הפאנל, צריך קודם כל לספק את החשמל, כאשר די ברור שאנחנו צועדים לאירוע בשנים הקרובות. כדי להבטיח ביטחון אנרגטי צריך אנשים טובים, חשיבה ותכנון קדימה". דבי פירט שהפעלת יחידות ייצור דורשת לא פחות מ-42 חודשים ומדובר בפרויקטים בסדרי גודל של מיליארדי שקלים. "הסגירות הפיננסיות הן החלק הקל. יש כסף והפרויקטים טובים. אבל דרושה ודאות רגולטורית, והבהרנו זאת לרשות החשמל, מכיוון שזה לא רק הבנקים, גם המוסדיים שמחזיקים בשיעור ניכר מהפרויקטים. אנחנו מגיעים לבנקים אחרי שהיוזמה בידינו, אם היזמים או מי שמחזיקים בפרויקט ירגישו שאין תשואה מובטחת – לא תהיה יוזמה של פרויקטים. בסופו של יום, השקעות בתשתיות הן 'משחקים חוזרים'. אם מישהו ירגיש שהתנהגו איתו לא בצורה הגונה זה ירתיע אנשים. היום רשות החשמל צריכה לקבל החלטה שתביא ודאות".
ד״ר נורית גל, מנכ״לית e-NRGY וסמנכ"לית רשות החשמל לשעבר, אמרה כי צפוי גידול משמעותי מאוד בביקוש ולצד זאת מאבדים חלק מהייצור מכיוון שגורטים תחנות ישנות. "בחמש שנים הקרובות נראה כמה תהליכים גדולים מאוד קורים: פרויקטים של אנרגיה מתחדשת שצריכים לקום עד סוף העשור, כלומר בחמש שנים גידול של 100 אלף מגה-וואט, אני חוששת שזה אופטימי. אחד הפתרונות הם מתקני האגירה אבל אגירה לבד לא נותנת פתרון כי האגירה תלויה באנרגיה המתחדשת כדי שתיטען. תהליך נוסף שעומד הוא האספקה. נכנסו יותר מ-50 חברות לאספקה אבל הן צריכות לקנות חשמל, אם לא תהיה אלטרנטיבה המספק פשוט יפשוט רגל. צריך להבין שכל הדברים האלה קורים לא רק גם בזמן של חמש שנים אלא גם תלויים אחד בשני. עברנו מעולם של ודאות ליזמים לעולם של סיכונים. הבנקים נענים כי הייתה ודאות, אבל היום גם הרגולציה משתנה והאופן שבו נקבע המחיר לא ודאי ונתון לשינויים והשוק לא הוסדר בצורה שמספקת ודאות".