כנס עתיד התעשייה
"העשור הקרוב יקבע מי ייקח את ההובלה הטכנולוגית בעולם"
הדס לורבר, ראשת המכון לבינה מלאכותית אחראית HIT; דירקטורית לשותפויות ישראל - ארה"ב, INSS, אמרה את הדברים בכנס עתיד התעשייה בישראל של כלכליסט ו-HIT, מכון טכנולוגי חולון
"HIT חרט על דגלו להיות האקדמיה של התעשייה וזה לא דבר של מה בכך. זה הכיוון שהנשיא של HIT לקח בחצי השנה האחרונה. במסגרתו, המכון למחקר יישומי בינה מלאכותית אחראית הראשון בישראל מסתכל לא רק על התקדמות הטכנולוגיות אלא גם איך לעשות את זה בצורה אחראית. יש פה תהליכים רבים שקורים וצריך להיות עם יד על הדופק.
"לכן חשוב לנווט נכון בעידן ה-AI ולשלב בין תבונה לאנושיות, ולטובת זאת צריך להבין את ההתפתחויות הבולטות בתחום: בראשן, המירוץ הבין-מעצמתי והמאבק על ההובלה הטכנולוגית. אנחנו בפתחו של העשור המכריע על הסדר העולמי, שיקבע מי ישלוט בכיפה הטכנולוגית".
את הדברים אמרה הדס לורבר, ראשת המכון לבינה מלאכותית אחראית HIT; דירקטורית לשותפויות ישראל - ארה"ב, INSS, בכנס עתיד התעשייה בישראל של כלכליסט ו-HIT, מכון טכנולוגי חולון.
לורבר דיברה בהרצאתה בכנס עתיד התעשייה על החשיבות של התפתחות ה-AI לא רק טכנולוגית, אלא גם על הסיכונים של התחום בנושאי הפרטיות והבטיחות. על המגמות השונות בין אירופה וישראל וכיצד ה-AI יכול להיכנס לחיינו.
לדבריה: "יש עוד מאבק - על הרגולציה והחקיקה. פה אנחנו רואים שטראמפ הולך אחורה לעומת ביידן. אם ביידן דיבר על אתיקה, פרטיות ובטיחות, טראמפ משנה כיוון לטובת חדשנות והולך לכיוון של דה-רגולציה. מטיל את האחריות על החברות שיקחו על עצמן את סוגיית האחריות בתוך הפיתוחים.
"מנגד, האיחוד האירופי הכניס בחודשים האחרונים רגולציה חדשה שמחייבת את ספקי המודלים להתאים את המוצרים לסטנדרטים האירופיים לשקיפות ובטיחות. ואנחנו רואים חברות שעוזבות את אירופה כי הן אומרות שהן לא יכולות להתמודד עם הרגולציה.
"ישראל הולכת בין הטיפות – כרגע אין רגולציה אבל יש תקנון אתיקה שפורסם לפני שלוש שנים. ישראל היא מדינה של חדשנות ולכן זה מצריך איזון נכון בין חדשנות לאחריות. ההשפעה השנייה היא על שוק העבודה. בשבעת החודשים הראשונים של השנה אימוץ טכנולוגיות AI הובילו לצמצום של 10,000 משרות – אך במקביל יש התפתחות של עבודות חדשות בתחום הנדסת ה-AI בשכר גבוה.
"הגורם השלישי הוא מאבק בין החברות וההשקעות בתחום. חברות הטכנולוגיה על ההשקעות בתחום. ארה"ב משקיעה 119 מיליארד דולר בטכנולוגיה, פי 2 מסין ופי 24 מבריטניה.
"ההיבט האחרון הוא הכניסה של זה לחיינו. בתחום הבריאות אנחנו מדברים על תרופות מותאמות אישית ודיאגנוזות מבוססות AI. יש תהליכים שמייעלים מאוד את עבודת הרופאים ויכול לחסוך את שעות ההמתנה לרופאים. בתחום התחבורה, ה-AI יכול לאפשר לעזור בתכנון כבישים ומסלולי דרכים. ה-AI בסינגפור זה כבר נעשה. השפעה נוספות היא הצריכה ושיפור שרשראות האספקה.
"מנגד, מחקרים וסקרים רבים מעלים חשש מכניסה משמעותית של ה-AI לחיינו. לפי סקר שנערך בארה"ב 80% חושבים שצריך לעשות רגולציה גם במחיר של האטה מסוימת בהתפתחות ה-AI.
"אנחנו לא יודעים להגיד אם עשינו את הדבר הנכון. אני מתחברת לקיינס – הוא אמר מצב שהטכנולוגיות מחליפות כוח עבודה יותר מהיר מהקצב של המסק ייצור אבטלה. יש מחקר שאומר שלוקח 20 שנה למשק להתאושש מאבטלה טכנולוגית וזה הזמן שאנחנו נמצאים בו. אנחנו באקדמיה נצטרך לבצע את ההתאמות ולראות איך עושים את זה נכון כדי שלא נזדקק לביטוחים סוציאליים משמעותיים.
"אנחנו מסתכלים, כדי לבצע את האיזון בין פיתוח טכנולוגי לבין החששות והשיקולים שה-OECD מציע. אנחנו צריכים להיות לפני העקומה – להתקדם, אבל באחריות ובזהירות. אם אני מסתכלת על הבן שלי שמשחק כדורגל לא הייתי רוצה לראות בעתיד רק רובוטים".
