כנס הצמיחה
הראל ויזל: "הרפורמה המשפטית היא הבעיה הכי כאובה של ישראל? חייבים לשים אותה בצד"
כך אמר המנכ"ל והבעלים של קבוצת פוקס בכנס הצמיחה של כלכליסט בשיתוף מזרחי טפחות. לדבריו, "אנחנו במלחמה, זה חותך את העם, אסור לנו להתעסק בזה היום". על הפיכתה של פוקס לאימפריה עסקית וההשקעות שלה ברשתות רבות כמו ללין ובילבונג לאורך הדרך: "החלטתי להשאיר את הבעלים הקודמים כשותפים משמעותיים כי הם ה-DNA, הם יודעים את מה שאני לא יודע"
הרפורמה המשפטית היא הבעיה הכי כאובה של ישראל? חייבים לשים אותה בצד לשנתיים", כך קרא הראל ויזל, המנכ"ל והבעלים של קבוצת פוקס, בכנס הצמיחה של כלכליסט בשיתוף בנק מזרחי טפחות. ויזל, שאמר את הדברים בשיחה עם ירדן רוז'נסקי מכלכליסט, הדגיש כי "אנחנו מדינת ישראל, החל מ-7 באוקטובר קרה לכולנו אסון. אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ כדי לאחד את העם".
ויזל מתח ביקורת חריפה על העיסוק של הממשלה סביב קידום השינוי המשפטי ואמר: "גם אם הדברים נכונים, בוא נדחה את זה, אנחנו במצב אחר לגמרי. זה אחד הדברים שהכי מפלגים את העם".
ויזל סיפר על מקרה אישי שעבר: "תוקפים אותי מצד שמאל איך יכול להיות שלמישהו מהתנחלות שאשתו נהרגה (הכוונה לצאלה גז ז"ל ולבנה התינוק שנרצחו בפיגוע בשומרון – ח"ג) עזרתי לקנות רכב של 7 מושבים. כמעט עשו לי הפגנה של שמאל ליד הבית איך אני עוזר למישהו מסכן לקנות רכב אחרי שהבן שלו ואשתו נהרגו. אנחנו פה התבלבלנו לגמרי, איבדנו משהו, אני מדבר מהלב".
אבל הראל, לדחות את מה שלא מסכימים עליו זה לא בגדר פלסטר? איך מייצרים אחדות כשיש חוסר הסכמות כל כך עמוקות?
ויזל: "כולנו לא מבינים את השבר של ה-7 באוקטובר, רק בפרספקטיבה של עוד 20 שנה נבין מה היה. זה לא מלחמת יום כיפור שהותקפנו על ידי מדינות ערב חיילים מול חיילים. טבחו פה בילדים, בנשים, אנסו, רצחו, חטפו. ב-7 באוקטובר אני וכל הפורום העסקי נכנסנו חזק מאוד והעברנו לכל תושב מפונה 27 אלף שקל לקנות בסופר. עשינו ברביקיו לגדודים שיצאו להתרעננות. השקענו המון כסף. היה איחוד לא נורמלי. באותו טנק היה חרדי, מתנחל וחילוני, אבל איבדנו את זה. מהר מאוד חזרנו לטרום זה והיום זה לא ייאמן."
או קיי, עברו אותן שנתיים שאתה מציע להמתין עם ההפיכה המשטרית - מה קורה הלאה?
ויזל: "נגמרה המלחמה או לא? תוקפים את איראן או לא? טראמפ איתנו או נגדנו? יש שלטון נורמלי ברצועת עזה - חמאס או יותר קיצוניים? יש הסכמים עם סעודיה או אין? יש יוקר מחיה יותר נמוך או יותר קשה? יש כבישים והרוגים? בערים הערביות יש יותר פרוטקשן ורציחות או פחות? לא יותר חשוב הדברים האלה מאשר אם נחליף את השופט הגבוה והנמוך?".
ויזל הביא דוגמה מהעסק שלו: "יש לי החלטה שמצוינת לעסק, אני מעסיק בישראל 15 אלף עובדים, יש לי 1000 חנויות ו-20 מנכ"לים. נניח שאחליט להחליף את מערכת המשפט בעסק שלי, ובעקבות זאת ארגיש שזה חותך את ההנהלה שלי חצי חצי. יותר חשוב לחתוך את החברה לפני שאני מטפל בתחרות מול המתחרים? אני צריך את כל העם מאוחד ב-80%. למה לחתוך אותו באמצע?".
בוא נעבור לדבר על ההתפתחות של פוקס. הפכת באמצע מדוכן בשוק לאימפריה עסקית. מה היו הצמתים המרכזיים שעיצבו את פוקס? מה היו ההחלטות המרכזיות שהביאו אותך לאן שהגעת?
הראל ויזל: "אנחנו התחלנו את העסק במקרה. אבא שלי שבא מאושוויץ בירקנאו היה 20 שנה בקבע ופתח עסק קטן של צרכי משרד אחרי שהשתחרר מהצבא. הוא לא היה איש עסקים מוצלח ושרף את כל הפנסיה הצבאית, מצא עבודה בלהיות סוכן, איש מכירות. הוא קנה טנדר סובארו ומכר טישרטים לחנויות ספורט. כעבור חצי שנה בגיל 50 ומשהו הוא חטף התקף לב ונפטר. אחרי השבעה ישבנו אנחנו האחים עם אמא שלי והיא אמרה 'שלושתכם עזבתם את הבית, מה אני הולכת לעשות?'. שאלנו מה היא רוצה לעשות, והיא אמרה שהיא רוצה לפתוח חנות בגדים מתחת לבית. ההחלטה העסקית הראשונה שלי היתה כמה כסף אני מוכן להפסיד כל חודש כדי שלאמא שלי תהיה תעסוקה".
ויזל דיבר על החלטות אסטרטגיות נוספות שקיבל במעלה הדרך: "ב-1990-1991 התחילו להיפתח בישראל קניונים. החנות הראשונה של פוקס היתה ברחוב חיבת ציון ברמת גן, ואז עלינו על הגל של התפתחות הקניונים והרשתות, ובכל חודש פתחנו חנות חדשה.
"ב-2007 לא רציתי להיות תלוי רק על ההצלחה של פוקס", המשיך ויזל. בחודש אחד נכנסתי כשותף בשלוש חברות - בילבונג, ללין וסאקס. אני חושב קצת אחרים מאחרים. מה שעשיתי היה שאמרתי שאני משאיר את הבעלים הקודמים כשותפים משמעותיים, 50% או 49% בעסק, כי הם ה-DNA שלו, הם יודעים את מה שאני לא יודע. הרבה אנשי עסקים אחרים שקנו בענף שלנו, כולל חברות ציבוריות גדולות, קנו 100% מעסקים אחרים, אבל סגרו אותם כעבור שנתיים-שלוש. בסוף, לכל עסק יש את ה-DNA שלו, יש בו אנשים שמכירים אותו הכי טוב ועושים את הדברים יותר טוב".
לדברי ויזל, החלטה משמעותית נוספת שהוא קיבל עשר שנים לאחר מכן היתה רכישת זיכיונות של חברות בינלאומיות שהגיעו לישראל: "הבנתי שחברות בינלאומיות גדולות מגיעות לארץ, וב-2010-2012 הבנתי שהישראלים אוהבים הכי הרבה את מה שאין פה. אז אמרתי 'אני צריך להיות נציג של חברות בינ"ל - מנגו, נייקי, צ'ילדרנס פלייס ועוד'".
ויזל הסביר את האסטרטגיה שלו להשקיע ב-25 חברות שונות כדי לגוון את ההשקעות ככל האפשר: "אני בעצם עושה כל החיים ממוצעים בין 25 החברות כדי להיות ברמת סיכון הרבה יותר נמוכה, למרות שהעסק הזה הוא בסך הכל עסק מסוכן".
