עתיד התעשייה
"סימנס, מיצובישי ו-GE עזבו את ישראל - חייבים יכולות טכנולוגיות עצמאיות"
פנחס (פיני) כהן, יו"ר חבר הנאמנים של HIT, המכון הטכנולוגי חולון ויו"ר קרן נוי אמר בכנס עתיד התעשייה בישראל של כלכליסט כי "המודל המסורתי של האקדמיה סיים את תפקידו". לדבריו, ה"סטודנטים היום לא מחפשים תעודת גמר. הם מחפשים דרך ליצירת ערך, לפתרון בעיות ולמימוש מחשבתי"
"המודל המסורתי של האקדמיה סיים את תפקידו" – כך אמר פנחס (פיני) כהן, יו"ר חבר הנאמנים של HIT המכון הטכנולוגי חולון ויו"ר קרן נוי, בכנס עתיד התעשייה של כלכליסט ומכון טכנולוגי HIT, חולון שנערך היום (ד').
לדבריו, "אם בעבר האקדמיה הייתה מגדל שן מבודד שבו הידע נצבר ונשמר בארכיונים ובספריות, והסטודנטים הגיעו כדי להשתלם בעוד תיאוריות, המציאות הזאת כיום היא בלתי רלוונטית. היום הידע מכפיל את עצמו בקצב מסחרר, בייחוד על יסוד המודלים של הבינה המלאכותית שמסכמים ומנתחים עבורנו את המידע. בעידן כזה האקדמיה חייבת להילחם על קיומה ועל נחיצותה. ונוכח השינויים האלה, אני חושב שיעשו נכון קברניטי המועצה להשכלה גבוהה אם יגדירו את תפקידי האקדמיה במאה ה-21 מחדש באופן שיתאים למציאות.
"הסטודנטים היום לא מחפשים תעודת גמר. הם מחפשים דרך ליצירת ערך, לפתרון בעיות ולמימוש מחשבתי. אנחנו צריכים לנסות להביא את האקדמיה היום שתחשוב כמו המציאות הכלכלית שהם יפגשו אותה בחוץ. כי אם לא, אנחנו עלולים להישאר מאחור.
"נושא אחר זה משבר ההון האנושי שיש לנו בישראל. כתוצאה מכל המשברים הכלכליים, הגיאופוליטיים, החברתיים, נוצר בישראל מחסור קריטי, באנשי ונשות מקצוע בתחומי ההנדסה, הטכנולוגיה והרפואה. זה לא משבר תיאורטי, זה איום ישיר על קצב הצמיחה במדינת ישראל. ואחרי שנים ארוכות שההון האנושי בישראל היה הדבר הכי בולט וחזק שלנו, אנחנו נמצאים היום בחוסר מסוים. העולם מתקדם מהר יותר והתחרות על הטאלנטים היא גדולה. בבתי החולים יש מאבק על הרופאים, שלא ייסעו. כשמזהים אדם חכם, חושב נכון, ההצעות מגיעות, ואנחנו נמצאים שמה באיזשהו חוסר. אנחנו חייבים למצוא דרך להשלים עשרות אלפי מהנדסים, אנשי פיתוח ומדעני נתונים.
"הייתי רוצה מאוד לנסות להקים גם פקולטה להנדסה אזרחית. כאחד שעוסק בבנייתה של ארץ ישראל בכבישים, בגשרים, במעברים, חסרים לנו מהנדסים אזרחיים. אני שואל את עצמי, מי יבנה תחנות הכוח? מי יתכנן רשתות התחבורה? ומי יפתח את מערכות ההגנה? בשלוש השנים האחרונות, GE, סימנס, מיצובישי, כולם עזבו את הארץ. אנחנו חייבים לייצר יכולות עצמאיות טכנולוגיות והנדסיות, כי לצערנו, וזה אנחנו כרגע הבנו, המציאות מובילה אותנו לאיזשהו סוג של בידוד בעולם. התעשייה ממש משוועת לידיים כאלה, למוחות כאלה, ואני מאוד מקווה שנמצא את הדרך לעשות את זה".
"אנחנו הגשנו לממשלה עבודה על אותו הסכם סיוע של ה-3.8 מיליארד דולר שהאמריקאים נותנים לנו ב-10 השנים האחרונות, זה נגמר ב-2028. הייתי אישית בוושינגטון והסברתי למחלקת המדינה ולקהל הקונגרס, שבעצם כשאתם חושבים שאתם נותנים לנו 3.8 מיליארד דולר, אנחנו נותנים לכם הרבה יותר. ב-2025 הכנו נייר על כ-15 מיליארד דולר שהם לקחו מאיתנו באמצעות קניין רוחני, פיתוחים טכנולוגיים, שיפורי ה-F-35 שעכשיו הם מכרו לטורקים. הם מוכרים לטורקים במחיר שהם מוכרים בגלל הפיתוחים שעשו בחיל האוויר ובתעשיות הביטחוניות שלנו. הכנו את הנייר, הנייר הזה יצא לממשל, לקוראים בארצות הברית. מיכאל הרצוג הוא שגריר ישראל בארצות הברית, לקח את הנייר. נבו הסגן שלו, שאל אותי 'תגיד לי, מה מעסיק אותך?', אמרתי לו 'מעסיק אותי שנהיה מסוגלים להראות את המשך היתרון הטכנולוגי שלנו על פני העולם בכלל, ובוודאי על מדינות האזור'".
"זה מביא אותנו לתוך כיתות הלימוד, מעבדות מחקר משותפות עם חברות הייטק. הפתרון שאנחנו מצאנו הוא לשלב בין התעשייה לבין האקדמיה. יש פה שלושה גופים שאנחנו כבר חתומים ועובדים איתם: תעשייה אווירית, חברת חשמל ורפאל, הם מקימים שלוחות אצלנו, ב-HIT אני אומר, ואנחנו מנסים לשלב איתם כוחות, בכך שסטודנט מתחילת דרכו ילמד ויעסוק כבר במקביל בפרויקטים אמיתיים ואפשריים. כלומר, הוא מכשיר את עצמו גם לחיים האמיתיים וגם למצב של הטכנולוגיה העכשווית, ולא מחכה לגמור ארבע שנים ואז לראות לאן הוא נפל.
"אני מאמין שגם זה צריך לקבל את ברכת הדרך של המועצה להשכלה גבוהה, כי סטודנט שצובר נקודות וכולי יצטרך לצבור נקודות הן בלימודים תיאורטיים אצלנו והן בהכשרה מקצועית, יישומית, בשטח המקום ובפרויקטים שנעשה יחד. ההכשרה הזאת היישומית, אני קורא לה האוניברסיטה היישומית, תקצר את המרחק בין האקדמיה לשוק העבודה. אחד הפרמטרים שאנחנו מאוד גאים ב-HIT, שאנחנו מודדים כמה זמן לוקח לסטודנט למצוא עבודה בתחום שבו הוא למד מרגע שהוא סיים. האחרונים שבהם לא עוברים את השישה חודשים.
"זו לא רק האקדמיה. אלו גם בתי הספר מגני הילדים, יסודי ותיכון, שצריכים להעלות את היכולות. יש מדדים שמראים את הממוצע של התלמידים הישראלים ביחס למקומות אחרים בעולם, ולצערנו לא שאנחנו לא מובילים – אנחנו מתחילים להיות מאחור במתמטיקה, פיזיקה, דברים כאלה. זה פערים הן בינינו לבין העולם והן בישראל בין הפריפריה לבין המרכז הארץ. צריך לטפל בזה. גדל כאן דור של ילדים דיגיטליים שחיים ברשתות חברתיות, אבל לרובם חסרה טכנולוגיה. ואני חושב שהמחשבה האלגוריתמית והידע המדעי חייבים להיות מושרשים בהם מגיל יותר צעיר, לא לחכות לאחרי הצבא, לאקדמיה, אלא בכיתות יותר נמוכות. ונוסף לזה כל הנושא והמחסור במורים. היום מורים למדעים כמעט ולא מוצאים, כימיה, פיזיקה, זה מאוד קשה. כל הדברים האלה שאמרנו עכשיו, הוא מערער את ההבנה שלנו בכלכלה הישראלית בתור אור לגויים לגבי העתיד".
