ועידת ניו יורק
"ה־AI מעצב מחדש את הנחות היסוד הבסיסיות שעליהן הסתמכנו בתחום הסייבר"
בוועידת ניו יורק 2026 של כלכליסט ובנק לאומי, מנכ"לית לאומיטק הדגישה כי "מאבטחת סייבר ישראלית נובעים חדשנות, כישרון והשפעה על העולם". אריאל ליטווין, מנהל אבטחת מידע גלובלי לשעבר, יועץ לדירקטוריונים ובכיר בענף הסייבר: "אם האקרים לא יודעים בדיוק מה הם עושים, אז הם בעיקר מייצרים רעש"
"השיח שאנו מקיימים היום סביב בינה מלאכותית, אבטחת סייבר, פרטיות ודאטה הוא ככל הנראה אחד החשובים ביותר שמתרחשים כרגע בעולם הטכנולוגיה. זאת לא רק משום שה-AI מאיצה הכל, אלא כי היא מתחילה לעצב מחדש כמה מהנחות היסוד הבסיסיות ביותר שעליהן הסתמכנו בתחום הסייבר: מהי משמעותה של זהות, מהי משמעותו של אמון, ואפילו היכן האבטחה עצמה מתגוררת בפועל", כך אמרה מיה אייזן-צפריר, מנכ"לית לאומיטק בשולחן עגול שערכו לאומיטק בנושא סייבר ו-AI בוועידת Mind The Tech ניו יורק של כלכליסט ובנק לאומי.
אייזן צפריר הוסיפה כי "הדיון הזה מתרחש בכל מקום, אך זה לא מקרי שאנו מקיימים אותו כאן. זאת משום שאבטחת סייבר היא אחת הדרכים הברורות ביותר שבהן הטכנולוגיה הישראלית באה לידי ביטוי בזירה העולמית – תחום שממנו נובעים בעקביות חדשנות, כישרון והשפעה ממשית על העולם. לכן, כאשר ה-AI מתחילה לעצב מחדש את עולם הסייבר, לא מדובר בעוד שינוי שגרתי. מה שהופך את הרגע הזה למעניין במיוחד הוא שהשינוי אינו רק טכנולוגי, אלא גם מבני: האופן שבו סטארט-אפים נבנים, הדרך שבה ארגוני ענק משתנים, ובאופן מעניין – האינטראקציה בין הסטארט-אפים לפלטפורמות הגדולות: האם הפער ביניהם מתרחב או מצטמצם? אילו תפקידים ממלאים היזמים? ומהו תפקידם של השחקנים המסורתיים והמבוססים בשוק? זה בדיוק מה שאנו רוצים לחקור היום. יש לנו סביב השולחן שילוב מצוין של משתתפים: מייסדים, משקיעים ומנהלים בכירים בארגונים. שילוב הפרספקטיבות הללו הוא מרתק עבור השיחה הנוכחית, אך הוא גם מייצג את הדיאלוג החשוב שחייב להימשך מדי יום בעודנו מנווטים בתוך השינוי העצום הזה, למען עתיד הארגונים והכלכלה שלנו".
אריאל ליטווין, דירקטור בבלוויינט, סיפר כי "כסמנכ"ל טכנולוגיות ותיק, אני יכול להגיד שבינה מלאכותית מצריכה ארגון מחדש של המודלים, בין היתר של הממשל התאגידי. להאקרים, תוקפים, יש תמיד הצלחות. אבל אם הם לא יודעים בדיוק מה הם עושים ואיך להשתמש בבינה מלאכותית, אז הם בעיקר מייצרים רעש. אבל ברור שיש הצלחות. עבור מי שמבקש להגן על המערכות, בינה מלאכותית היא הזדמנות להתחיל מחדש. יש אפשרות לבנות את האסטרטגיה מחדש, בצורה שונה. צריך לבנות את הארגון כך שהוא יהיה עמיד יותר. צריך לחשוב מחוץ לקופסה בתור מי שמבקש להגן על הארגון".
אירן רזניקוב, שותפה בקרן וינטג', הוסיפה כי "היום צריכים לחשוב על התוכנה שקונים ככזו שהיא מראש מותאמת לעידן הנוכחי של AI. הלקוחות זקוקים היום לדברים שונים מהספקים. לצרכנים, ללקוחות, יש היום זווית הסתכלות שונה על הדברים".
גל טל-הוכברג, מייסד שותף ומנכ"ל של בייקון סקיוריטי, הוסיף כי "מנהלי אבטחה מבינים את הסיכון בצורה הטובה ביותר, ולכן הלקוחות גם הופכים למתוחכמים הרבה יותר, זה מתחבר למה שאירן אמרה במובן הזה. הלקוחות יודעים היום יותר טוב מה הם רוצים".
ראסל בארט, סמנכ"ל התפעול של ואלי בנק, דיבר על הממשק של סייבר ומערכת הבנקאות: "היום רמת הפגיעות גבוהה הרבה יותר. ולכן השימוש בזהויות ואימות הופך לחשוב עוד יותר. היום כולם במערכת הבנקאית מדברים על החשיבות של הגנה על המערכות בעידן ה-AI. ובצדק. ואני חושב שכל הארגון עומד להשתנות בכל מה שנוגע להגנה. היום חושבים על מנהלי אבטחה כחלק מהחוסן של הארגון. השריר של ההגנה לא ממוקד עדיין בסייבר, אבל הוא כן ממוקד בתשתיות, ואני מאמין שזה ישתנה".
עומר אילוז, מייסד ומנכ"ל לומיה סקיוריטי, הגיב לכך ש"אי אפשר לצפות ממנהלי אבטחה לפתור את כל הבעיות והאיומים בזכות הכישורים הטכנולוגיים שלהם. צריך להגיע למצב שבו מנהל האבטחה הוא מעין מנהל סיכונים, או שצריך לחלק את התפקיד שלו לכמה פוזיציות".
אייזן-צפריר שאלה האם יווצרו קטגוריות חדשות של סייבר. לכך השיבה הילה גולדמן-אסלן, שותפה-מנהלת ברוני ונצ'רס, כי "אנחנו רואים שהליך יצירת המוצרים הופך לארוך ומורכב יותר. לוקח יותר זמן להפוך דיזיין פרטנרס ללקוחות. אז אם חושבים על זה מהצד של סטארט-אפים שמנסים להיכנס לעולם הזה באמצעות AI, אז התקרה הופכת לגבוהה יותר ויותר".
אילוז הדגיש כי לבינה מלאכותית עדיין יש מגבלות. "היא מבצעת עבודה בצורה טובה יותר מעובדים בינוניים, אבל עדיין יש לה מגבלות".
טל-הוכברג אמר כי "העולם עובר שינוי מטורף, וזה מרגש מאוד. זה מאפשר למנהלי אבטחה להפוך למי שגם מייצרים הכנסות".
בארט ביקש לעמוד על ההבדלים בין השוק האמריקאי לישראלי. "יש דברים שכבר מוטמעים בשוק הישראלי חזק יותר מהשוק האמריקאי. מנהלי אבטחה נוקטים עמדות נחרצות יותר. אנחנו מתקרבים לנקודה שבה יהיה צורך להסתמך יותר על הליך של ניהול סיכונים ופחות על רגולציה, בעיקר בארה"ב. האסטרטגיה של כל הסקטורים שתלויים באמון תצטרך להיות כזו, לא רק של בנקים".
אילוז הוסיף כי "עם בינה מלאכותית אתה צריך להימצא במצב שבו אתה כל הזמן מעריך מחדש את המצב, גם בכל הנוגע למחיר של טעות. גם בנוגע לעבודה עם סוכני AI".
אייזן-צפריר שאלה האם השימוש בסוכני AI מגביר את הסיכון שבנזקים שנגרמים מטעויות בהשוואה לנזקים שנגרמים מתקיפות זדוניות. אילוז אמר שהוא סבור ששהמשקל של נזקים הנגרמים מטעויות בהחלט יעלה. ליטווין הגדיר את הסיכון הזה כ"אש ידידותית. הסיכון שמישהו יעשה טעות בחמישי בלילה, רגע לפני הסופ"ש, בהחלט עולה. סוכני AI יכולים להחליט שהם כותבים מחדש קוד, וזה ישבש את התקשורת עם מערכי ענן של אמזון או מיקרוסופט. גם עדכון שמשתק 25% מהרשת הפנימית ברגע לא מתאים יכול לייצר נזק שהוא בגדר אש ידידותית".
בארט הוסיף כי "שרשרת האספקה למעשה הופכת למורכבת יותר. יש הסתמכות משמעותית על צדדים שלישיים, על ספקים, וזה מעלה את רמת הפגיעות. זה עוד מימד שצריך לחשוב עליו".
אייזן-צפריר ביקשה למקד את הדיון ביזמים ואיך הם יכולים לא להישאר מאחור כשרצף השינויים הוא כ"כ גדול.
טל-הוכברג אמר כי "לסטארט-אפים יש פרופיל סיכון גבוה, אבל יש להם גם יכולת לאמץ פתרונות חדשניים בצורה מהירה יותר. השאלה היא אם יש יכולת להאיץ בהתאם למציאות. יזמים יודעים שיש מירוץ. יהיה מודל חדש של AI כל תקופה, האם אתה יכול להישאר רלבנטי ולרוץ באותו קצב? יזמים צריכים לדעת לענות על השאלות האלו".
אילוז סיפר כי "קל מאוד להגיד שעכשיו כיזם אתה בכלל לא צריך מהנדסים. אבל זה הרבה יותר מורכב מזה. צריך לדעת ללכת בין הטיפות ולאזן. אפשר להשתמש ב-AI ולהגדיל את הפרודוקטיביות. אבל אתה צריך גם לדעת איך להשתמש בזה נכון. אבל עדיין צריך אנשים שיודעים לעצב את המערכת. QA הופך כעת למשהו חשוב הרבה יותר. מה ש-AI בונה לא יכול להיות סקיילבילי בלי נוכחות אנושית. אני עדיין מצפה מהמהנדסים שלי להכיר את המערכת ולעצב אותה".
רזניקוב סיפרה על אסטרטגיית ההשקעות בעידן הנוכחי: "הפריזמה הנכונה תמיד הייתה לשאול את עצמך אם אתה מאמין בצוות, בעיקר בשלב מוקדם. אני חושבת שהיום צריך להתמקד בגו טו מרקט. אז השאלה היא אם הצוות יכול לבנות חברה נהדרת עם מוצר טוב, ובמהירות. והיזמים צריכים לשאול את עצמם אם הם צומחים מהיר מספיק ואם מה שהם עושים הוא בר קיימא לאורך שנים".
גולדמן-אסלן אמרה שלדעתה "זה זמן מדהים לייסד סטארט-אפים. יש היום לקוחות שלא היו בעבר. יש המון פוטנציאל. אנחנו נראה יותר סטארט-אפים שנולדים, גם בסייבר. אבל נראה גם המון פיטורים כי צריך פחות אנשים. לא כולם ימצאו עבודות, אבל חלקם ילכו ויקימו חברות. ואז יהיה תהליך של איזון מחדש".
משתתפי השולחן העגול גם התייחסו להשלכות על ישראל כמדינה שבולטת בתחום הסייבר בצורה גלובלית. בארט אמר כי "יש ציפיות משמעותיות לחדשנות בתחום הסייבר בישראל. יש הבדל בין היכולת של חברות ישראליות ואמריקאיות בכל הנוגע לבניית הנרטיב שלהן. ובניית נרטיב היום זה חשוב מאוד. אמריקאים הם הרבה יותר פרקטיים. ישראלים יודעים למכור את החזון. הם יודעים להגדיר את החזון".
אייזן-צפריר סיכמה את הדיון: "תובנה מרכזית אחת מהשיחה הזו היא שבינה מלאכותית לא רק משנה את אבטחת הסייבר, היא מעצבת מחדש את יסודות האמון, את המערכות ואת הדרך שבה ערך נוצר. אך ייתכן שהסיפור הגדול יותר אינו רק הטכנולוגיה – אלא האופן שבו אקוסיסטמים מגיבים לרגעים כאלה. מייסדים ישראלים הוכיחו פעם אחר פעם שהם לא רק בונים חברות נהדרות, אלא שהם יודעים לפעול תחת תנאי אי-ודאות. בין אם מדובר באתגרים גיאופוליטיים ובין אם בשינויים טכנולוגיים משמעותיים, האקוסיסטם הזה למד כיצד להסתגל, לנוע מהר ולבנות תוך כדי שינוי. לכן, כאשר גל כמו ה-AI מגיע, זהו אינו רק שיבוש – זהו רגע של הזדמנות. נכון, ישנם סיכונים אמיתיים, אך ישנו גם פוטנציאל צמיחה אדיר. העתיד הזה יעוצב על ידי אלו שיבחרו לרתום את הטכנולוגיה ולהוביל את השינוי".
