כלכלת הנדל"ן
״תקציב 2026 יקבע את 'היום שאחרי' בכלכלה: האם זו תהיה שנה מפוספסת או שנת ריפוי ושיקום״
מנכ"ל בנק מזרחי טפחות משה לארי אמר את הדברים בכנס כלכלת הנדל"ן 2025 של כלכליסט ומזרחי טפחות. עוד אמר כי "כדי שנתחיל את הריפוי והשיקום, התקציב צריך להיות כזה שמעודד צמיחה, עם רפורמות מבניות, עם השקעות מתאימות בתשתיות, בחינוך, צמצום פערים - כלומר תקציב לא פוליטי"
מנכ"ל בנק מזרחי טפחות משה לארי פתח את כנס כלכלת הנדל"ן 2025 של כלכליסט ומזרחי טפחות עם קריאה להשבת כל החטופים החללים והוקרת תודה לנופלים, למשפחות השכולות, לפצועות ולפצועים, ולמשרתי המילואים ואמר: "החוב שכולנו חבים כחברה לכל אלה צריך להיות מתורגם למעטפת קבועה ומסודרת של תמיכה וסיוע כלכלי ממשלתי נרחב ונדיב. הרבה מעבר למה שנעשה כיום".
לאחר שנתיים של מלחמה רב-זירתית, הגענו לצומת דרכים משמעותי מאוד לעתידה של המדינה. הפנייה שניקח בצומת הזה תשפיע על כולנו וגם על הכלכלה שהפגינה חוסן ועמידות מרשימים ומפתיעים לטובה".
לארי התייחס גם לתכנית טראמפ: "אם התכנית של הנשיא אכן תתממש יש כאן הזדמנות אמיתית לשינוי. הסכמי אברהם מורחבים יביאו תועלות לא רק במישור המדיני, הביטחוני והגאופוליטי, אלא גם ברמה החברתית והכלכלית. מדובר בפוטנציאל עצום לשגשוג אזורי ולתנופה כלכלית שתגיע לכל בית בישראל.
"עד שזה יקרה, המשימה הכלכלית החשובה ביותר הניצבת כיום בפני הממשלה היא תקציב 2026, תקציב שיקבע את 'היום שאחרי' הכלכלי. תקציב שיעיד האם שנת 2026 תהיה שנה מפוספסת כלכלית או שנה של התחלת ריפוי ושיקום. כדי שנתחיל את הריפוי והשיקום התקציב צריך להיות כזה שמעודד צמיחה, עם רפורמות מבניות, עם השקעות מתאימות בתשתיות, בחינוך, צמצום פערים חברתיים, מקרב את הפריפריה הגאוגרפית למרכז, הרחבת מעגל התעסוקה והכנסת מגזרים נוספים לפריון המשקי. או במילה אחרת תקציב שאינו פוליטי. תקציב שלא נגזר מלחצים פוליטיים סקטוריאליים. תקציב שיטפל בשיעור הגירעון ויחל את המגמה להורדת שיעור זה עד כ-3%. תקציב שיתווה את הדרך להקטנת שיעור החוב לכיוון 60%. והתקציב גם צריך גם לטפל בקטרי הצמיחה במשק".
"ענף הנדל"ן הינו אחד הקטרים החשובים בכלכלה הישראלית. משקל הענף בתוצר הוא כ-15% ותרומת הענף להכנסות המדינה מגיעה אף ליותר מ-20%. התקציב לשנה הקרובה חייב לוודא שלענף החשוב הזה יהיו התנאים שיאפשרו לו המשך צמיחה. לטפל במחסור בכוח אדם באתרי הבנייה, לפתוח יבוא עובדים זרים, לפשט הליכים, להסיר חסמים בירוקרטיים ולהאיץ לוחות הזמנים להשלמת הפרויקטים. שוק הנדל"ן בשנים האחרונות מתנהל במעין מאניה-דיפרסיה, ועדיין, בנסיבות הלא פשוטות ומאוד מורכבות שכולנו חווינו, השוק הזה בשנתיים האחרונות הפגין חוסן ועוצמה מרשימים".
לארי דיבר על ענף הדיור, מבעד לעיניים של שוק המשכנתאות. "בשנת 2023 הביצועים היו חלשים והגיעו לכ-71 מיליארד שקל בלבד, לעומת כ-120 מיליארד שקל בשנת 2022. דווקא בשנת 2024, שנה של לחימה עצימה, שוק המשכנתאות צמח והגיע לכ-94 מיליארד שקל. שנת 2025 מסתמנת כשנה עם היקף ביצועים גבוה יותר שעשוי להגיע לכ-110 מיליארד שקל. היקף מתקרב לזה של שנות השיא 2021-2022".
לארי סקר את הסיבות לגידול שחל בשנתיים האחרונות בביצועי המשכנתאות. "ראשית, הלוואות הקבלן המסובסדות, אשר הגיעו בחודשים מסוימים לשיעור של כ-20% מהיקף הביצוע. אך יש לזכור שהמוצר הזה היה תמיד חלק מהשוק, אבל בשנה האחרונה חלקו גדל. ויש גם להזכיר בנוסף, היוזמה להפעיל אותו באופן נרחב באה מכיוונם של היזמים והקבלנים. לאו דווקא מהמערכת הבנקאית".
"בנק ישראל החליט להקטין את הסיכון במוצר הזה וגם הגביל את היקף הפעילות בשיטת המכירה של 20:80, וגם קבע שמשכנתאות מהסוג הזה לא יעלו על שיעור של 10% מסך היקף הביצועים השוטפים. גם בנק ישראל לא ביטל לחלוטין את המוצר, אלא רצה שכל השחקנים בשוק יהיו ערים לסיכונים האפשריים".
"בשונה מאחרים, אני חושב שמשכנתאות בסבסוד קבלן, בתקופה כל כך מורכבת לענף הנדל"ן, הן פיתרון שאיפשר לענף החשוב הזה להמשיך ולפעול. גם במשכנתא מסובסדת הרוכש עובר הליך חיתום קפדני על ידי הבנק. הוא מוודא שהלווה יוכל להשלים בעתיד את הרכישה ויש בידיו האמצעים לכך. בחודשים האחרונים, חלק מההלוואות שניתנו בעבר בשיטה זו, עם משכנתא מסובסדת, הגיעו למסירת הדירה. בנקודה זו הרוכש צריך להשלים את העסקה ולהחליט מה לעשות עם המשכנתא: לפרוע או למחזר. מנתונים פנימיים של הבנק 60% מהלווים מיחזרו את המשכנתא לטווח ארוך, ו-40% מהלווים פרעו את המשכנתא פירעון מוקדם, כלומר השלימו את הרכישה מהון עצמי". לארי ציין כי "אנחנו רק בתחילת התקופה של הגעת המוצר למסירת הדירה ויש לעקוב אחר התנהגות הלווים בשנה הקרובה, אבל לפי שעה זה נראה תקין לחלוטין".
נושא נוסף שקשור לבנק ישראל הוא המדיניות המוניטרית. "זה פקטור שמשפיע על המתרחש בענף הנדל"ן. בתקופה האחרונה מושמעות טענות המבקרות את התנהלותו של בנק ישראל בעניין הריבית שאומרות שרמת הריבית הנוכחית לא מתאימה כביכול למצב המשק. אני דווקא חושב שצריך לשבח את התנהלותו המקצועית של בנק ישראל, אשר במהלך כל התקופה תרם במדיניות מוניטרית אחראית ומקצועית לכך שהכלכלה כולה צלחה באופן מרשים את המלחמה. בנק ישראל פועל באופן שקול, זהיר ומקצועי ובראייה רוחבית משקית רחבה כדי לקבל את ההחלטה גם בנושא לתהליך הפחתת הריבית".
"כאשר התנאים יבשילו ומהלך ההפחתה יחל, יש סיכויים רבים שענף הנדל"ן ייכנס למוד של ביקושים, בין אם זה גלי עלייה שיואצו, רוכשים שישבו על הגדר ויחזרו לשוק. במקרה כזה החשש הוא שהביקוש המוגבר לא ימצא בצד השני היצע מספק. מדינת ישראל אינה רק גוש דן רבתי וזו תופעה שצריך להסתכל באופן רחב, וכמדינה צריך לדאוג היום להגדיל את ההיצע כדי שהביקוש ייפגש עם היצע שיוכל לענות עליו".
בסיום דבריו איחל לארי "מי ייתן ונשכיל כולנו להתאחד ולהתלכד ולעשות באמת ביחד את מה שנדרש לטובת עתידה ביטחונה שגשוגה של המדינה שאהובה על כולנו".
