ועידת האנרגיה
"צריך להוריד את הרגולציה בשוק החשמל, היא פשוט בלתי נתפסת"
חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי ב-BDO, אמר בוועידת האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט כי המדינה צריכה לאפשר לשוק להקים יותר כושר ייצור ולא לנהל אותו באמצעות מכסות. הילה הייטנר מקרן הליוס: "אני חייבת לדעת תעריפים כמה שנים קדימה". ד"ר מיכל לוי ממשרד החקלאות: "אנחנו מבינים שתהיה פחיתה ביבול" בפרויקטים אגרו-וולטאיים
"צריך להוריד את הרגולציה בשוק החשמל, היא פשוט בלתי נתפסת. ראינו את זה בשוק התקשורת והתעופה ואין סיבה ששוק החשמל לא יתנהל כך", אמר חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי ב-BDO, בפאנל שנערך בוועידת האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט. בפאנל, בהנחיית מעיין כהן רוזן מכלכליסט, השתתפו גם הילה הייטנר, דירקטורית השקעות בקרן הליוס להשקעות באנרגיה מתחדשת, וד"ר מיכל לוי, המדענית הראשית במשרד החקלאות.
חן, אתה טוען שהמדינה העריכה בחסר את קצב הגידול בביקוש לחשמל. האם מה שהמדינה מקדמת היום מספיק כדי לסגור את הפער שנוצר?
הרצוג: "לפני יותר מעשור דיברנו על כך שצריך להיערך לקצב של מעל 3.5% בביקוש לחשמל. המדינה דיברה אז על 2.2%. דיברנו על מהפכת הרכב החשמלי, על משבר האקלים. לא ראינו את עולם חוות השרתים לפני 10 שנים. יש פה מדינה שיש לה יתרון יחסי בתחום האנרגיה. בגלל שיש לה יתרון יחסי כמדינה שיש לה מקורות אנרגיה עצמיים, התפתחו פה תעשיות עתירות אנרגיה.
"שאלת המפתח, כשמסתכלים על קצב הגידול בביקושים, היא אם מייצרים יתירות או שמגבילים את השוק. כל עוד התכנון קדימה הוא תכנון של מכסות, שיושב רגולטור ואומר 'אני יותר חכם מהשוק, אני אחליט בשבילכם כמה צריך, כמה תחנות יקומו, באיזה אזור ומתי, כמה דאטה סנטרים יקומו, כמה תחנות כוח, כמה אנרגיה מתחדשת, כמה אגירה'. לא חשוב כמה הוא יהיה חכם, ויושבים אנשים מוכשרים ברשות החשמל, אבל אין לו יכולת לתזמן ולתכנן את השוק.
"יש פה שוק הון, יש פה יזמים, יש מערכת בנקאית, והם יודעים לקבל את ההחלטות הנכונות והאחראיות. אני סמוך ובטוח שהמערכת הבנקאית לא תממן פרויקטים לא כדאיים. לא הרגולטור צריך להיות השוטר שמחליט את זה.
"צריך לאפשר לשוק להקים יותר כושר ייצור, גם אם כרגע התחזית לא אומרת שנצטרך את כולו. צריך לדאוג שלא יהיה מצב שבו כוחות השוק לא מגיעים למינימום. אם כוחות השוק יודעים לעשות מעבר, יזמים יודעים לממן ומוכנים לקחת את הסיכון עליהם, והמערכת הפיננסית יודעת לממן, זה לא התפקיד של המדינה לעצור. יתירות מייצרת בסוף תחרות והורדת מחירים. במקום לעשות מכסות ופיקוח מחירים צריך להחליף דיסקט, לעבור משוק מתוכנן ולהבין שבשוק תחרותי כוחות השוק עובדים. צריך להוריד את הרגולציה בשוק החשמל, היא פשוט בלתי נתפסת. ראינו את זה בשוק התקשורת והתעופה ואין סיבה ששוק החשמל לא יתנהל כך".
הילה, חן אומר שצריך לתת לשוק הרבה יותר חופש, אבל בסופו של דבר מישהו צריך להחליט אם לשים כסף בפרויקטים האלה. כנציגת המשקיעים, ספרי לנו על ההשקעות שאתם עושים.
הייטנר: "קרן הליוס פעילה כבר 15 שנה ומשקיעה בישראל ואירופה בתחומים של אנרגיות מתחדשות, אגירת אנרגיה, רכבים חשמליים, סולארי ובאירופה גם בביוגז וביו-מתאן. אנחנו יוזמים מתקן אגירה גדול בסקוטלנד. אנגליה היא הזירה הגדולה היום בתחום האגירה. גם שם ישראל מתחילה לצעוד את הצעדים הראשונים, אבל היא רחוקה מאחור ב-PV. אורח החיים שלנו כקרן מוגבל ל-12 שנה, ולכן שוק שאין בו ודאות וכללי משחק ברורים קשה לנו לשחק בו".
מה הדבר שהכי חסר לך כמשקיעה היום בישראל?
הייטנר: "אני מסכימה עם חן שכל הזמן רק לשבת על השיבר ולנסות לשלוט באירוע מצד הרגולטור זה לא צעד נכון. אני חושבת שחסרה לנו ודאות. אני חייבת לדעת תעריפים כמה שנים קדימה, לא שלושה חודשים קדימה, גם באגירה וגם ב-PV. הרשת כמובן חייבת לעבור השקעה מסיבית כדי לאפשר את הספיגה.
"נושא נוסף שחסר בישראל, שמשרד האוצר ניסה לקדם, הוא טיפול בפסולת בראייה אנרגטית. היום רוב הפסולת מוטמנת, אין מתקני ביוגז וביו-מתאן. יש כמה מכרזים גדולים, אבל שוב, תפתחו, תנו לי לבוא ולשחק ולהקים מתקן ליד רפת גדולה, שמצד אחד ייקח את הפסולת במקום לזרוק אותה, מצד שני ייצר חשמל או גז, וגם ייתן קומפוסט לשדות. זה win-win situation".
מיכל, מעבר לייצור, לכסף ולרשת יש עוד משאב שתמיד נמצא במחסור - הקרקע. ספרי לנו על שדות אגרו-וולטאיים.
לוי: "לפי התחזיות של משרד האנרגיה, תחום האגרו-וולטאי אמור לתת חלק נכבד מהתוספת לג'יגה-ואט הנדרש בישראל. אנחנו מדברים על שני שחקנים, החקלאות והפאנלים הסולאריים. מה שהם הכי רוצים זה 100% שמש, ופה נוצר הקונפליקט בין הקמה של מתקן מעל גידול חקלאי, וכאן נכנס המונח אגרו-וולטאי. שטחי החקלאות בישראל נרחבים, ולצד השיח סביב ביטחון אנרגטי במשרד מדברים הרבה על ביטחון מזון, ותמיד צריך לחבר את שניהם כשמדברים על אגרו-וולטאי. הרעיון הוא הקמה של פאנלים סולאריים מעל גידול חקלאי, זה דו-שימוש בקרקע".
איך המדינה יכולה לוודא שבפרויקטים של דו-שימוש באמת נשמרת חקלאות משמעותית?
לוי: "משרד החקלאות באמת מאוד מודאג מההשפעה שתהיה לפאנלים סולאריים על הגידול החקלאי וביטחון המזון של המדינה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד האנרגיה, רשות החשמל ומינהל התכנון, כדי לוודא שהפגיעה תהיה מינימלית. לצד התמ"א שאושרה לאחרונה ומאפשרת הקמה של מתקנים סולאריים בשטחים חקלאיים, אנחנו עומדים לפרסם את נוהל חקלאות מיטבית שיפרט מה המחויבות של היזמים והחקלאים. התמ"א מפרטת מה המחויבות של היזם והחקלאי, בחיבור ביניהם, בהקשר של הייצור החקלאי. אנחנו מבינים שתהיה פחיתה ביבול ולא יודעים להגיד באיזה גידולים. אולי יהיו גידולים שזה ישפר את הצמיחה.
"כל זה לצד הבנה שלנו שאנחנו נמצאים בתהליך למידה לצד היזמים והחקלאים. אנחנו גם מפתחים פרקטיקות חקלאיות תואמות גידול לצד פאנלים סולאריים. הנוהל ייתן הרבה גרייס ועבודה משותפת והבנה לכל התהליך. לצד זה, במידה שלא תהיה עמידה ביעדים, תהיה השפעה ותהיה פחיתה בתעריפים שתבוא מצד רשות החשמל. וזה חלק מהמודל".
חן, כולם מדברים על חוות שרתים. אתה מדבר על מודל של Bring Your Own Power. מה זה אומר בפועל?
הרצוג: "ברור שיש פה מבחינה לאומית חשיבות אדירה שהנתונים יהיו אצלנו. נושא של ריבונות דיגיטלית. ראינו את האיום האנרגטי של מצרי הורמוז, מחר זה יהיה מצרי ה-AI. ברור שמי ששולט במידע מייצר גם תועלת משקית, גם ביטחונית וגם גיאופוליטית. לישראל יש יתרון יחסי בתחום חוות השרתים עם שתי רגליים: הרגל של הטכנולוגיה המתקדמת, ה-AI והסטארט-אפ ניישן, והשנייה היא הרגל האנרגטית. כאשר יש מצב שיש לנו יתרון יחסי כפול, לא הגיוני שלא נעודד את זה. באמת יש החלטה של ממשלה מלפני חצי שנה לעודד את נושא חוות השרתים.
"אני מקבל שהאתגר הוא איך מייצרים ומממשים את היתרון האנרגטי והיחסי הזה, בלי לגרום לכך שמחירי החשמל יעלו.
"הפתרון בעיניי הוא Bring Your Own Power, כי אם קמה חוות שרתים ובמקביל מישהו מקים עבורה את כושר ייצור החשמל שנדרש, אז לא רק שלא העליתי את מחיר החשמל אלא הוזלתי אותו. זה גם משפר את האמינות והביטחון האנרגטי, כי חוות שרתים דואגות שיש להן גיבוי עצמי שלהן ולכן הן תורמות לגיבוי המשקי. אין לנו 140 יום לחכות, העולם רץ קדימה. צריך עכשיו לקדם רגולציה. לא רק Bring Your Own Power אלא גם Bring Your Own Grid. אם צוואר הבקבוק הוא המייל האחרון של החיבור לרשת, אפשר לעשות מה שמקובל בכל העולם, שהיזם לוקח על עצמו את חיבור המייל האחרון של הרשת והוא מעביר אחר כך לחברת החשמל".
הילה, ביוגז וביו-מתאן הם תחומים מוזנחים בישראל. למה בישראל כמעט לא משתמשים בפסולת כמקור לייצור אנרגיה?
הייטנר: "משרד האוצר דיבר על הקמת רשות פסולת. נושא הפסולת בישראל לא מטופל בצורה רצינית ורוב הפסולת מוטמנת. זה הנושא שאני מקווה שהאוצר, יחד עם הגורמים הרלוונטיים, יקדם בממשלה הבאה".
