כנס כלכליסט
מנכ"לית תורפז: "לא בונים תעשייה בשלופים או בסיבובים מהירים"
"האסטרטגיה שלנו היא צמיחה מהירה באמצעות מיזוגים ורכישות בשילוב צמיחה אורגנית. אני לא מאמינה שנכון לעשות בנייה של צמיחה רק על בסיס של רגל אחת", כך לדברי קרן כהן חזון, מנכ"לית תורפז, בפאנל במסגרת כנס העתיד הפיננסי של כלכליסט ומגדל. רוני זכאי ראש תחום השקעות אלטרנטיביות במגדל: "ההסתכלות צריכה להיות ארוכת טווח כשמודדים על בסיס חודשי"
"האסטרטגיה שלנו היא צמיחה מהירה באמצעות מיזוגים ורכישות בשילוב צמיחה אורגנית. אני לא מאמינה שנכון לעשות בנייה של צמיחה רק על בסיס של רגל אחת ולכן זה משולב", כך אמרה קרן כהן חזון, מנכ"לית תורפז, כשנשאלה לגבי הסיכון הגדול ביותר באסטרטגיית צמיחה של חברה שנשענת על שורה ארוכה של רכישות. כהן חזון דיברה פאנל בהנחיית אלמוג עזר מכלכליסט, שהתקיים במסגרת כנס העתיד הפיננסי של כלכליסט ומגדל. בפאנל השתתפה גם רוני זכאי ראש תחום השקעות אלטרנטיביות במגדל.
כהן חזון הוסיפה, "אנחנו רוכשים חברות בתחום העיסוקים שלנו או שקרובות לעיסוק שלנו, או עם טכנולוגיות חדשות. כמו כן חברות באזורים גיאוגרפיים חדשים או כדי לחזק את אזורים הגאוגרפיים שאנחנו נמצאים בהם. אנחנו חברה גלובלית. האתגר והקושי הגדול ביותר ברכישה מעבר לים הוא הבדלי התרבויות. אנחנו 30 שנה בתעשייה ולפני שאנחנו רוכשים אנחנו עושים דיו דיליג'נס והכנה והכרה ומכירים את התעשייה. אבל יחד עם זה תמיד הקושי הכי גדול ברכישות מעבר לים הוא הבדלי התרבות כי מדובר באנשים לא רק מכונות וטייטלים"
בפתח הפאנל הציגה כהן חזון את תורפז תעשיות – חברה יצרנית גלובלית לתמציות טעם, ריח וחומרי גלם ייחודיים. "אין פה מישהו שלא משתמש במה שאנחנו מייצרים. אתם קמים איתנו בבוקר כשמצחצחים שיניים ומתקלחים, שותים איתנו קפה, אוכלים איתנו צהרים וערב , והולכים איתנו לישון".
קרן, שמענו הרבה דאגות בנוגע להתחזקות השקל. אצלך זה הפוך?
"אני חיה בישראל ואנחנו חברה שהלב שלה יושב בישראל. אם קשה פה זה תמיד קשה גם לי. זה שאנחנו חברה גלובלית ויש לנו 30 מפעלים בעולם, אז המשקל היחסי של פעילות בישראל מבחינת השפעת הדולר שקל הוא קטן, זה סיפור אחר. אבל אנחנו מעסיקים פה מאות עובדים ואם יש מורכבות בישראל היא גם בשבילנו".
רוני, את מנהלת את תחום ההשקעות האלטרנטיביות במגדל. איך נראה היום התיאבון של המוסדיים להשקעות כאלה? איך זה משתלב בעולם המיזוגים והרכישות?
"השקעות אלטרנטיביות מהוות גיוון והשקעות משלימות לתיק הסחיר. רוב החברות בשוק פרטיות והדרך להיחשף אליהן דרך האפיקים הלא סחירים - השקעות ישירות בחברות, השקעות בקרנות, זה לתת אשראי ישיר לחברות האלה, לעשות השקעות ישירות בנכסי נדל"ן ותשתיות. זה מגוון לנו את התיק. ההשקעות האלה דורשות הרבה משאבים, יש צוותים ייעודיים לכל אחד מהאפיקים האלה ולכל עסקה כזו נדרשת הרבה עבודה. ולכן רואים יותר את המוסדיים הגדולים פועלים באזורים האלה אבל בסופו של דבר העסקאות האלה נותנות ערך על פני זמן".
רוני, בעולם החיסכון זה מתחלק לשניים. חברות ביטוח משקיעות הרבה בהשקעות אלטרנטיביות ובתי השקעות מעדיפים שלא? מדוע?
"זה קשור לזה שהעסקאות דורשות הרבה משאבים וצוותים מקצועיים שצברו ידע על פני הרבה שנים. זה דורש הרבה מאוד משאבים וצוותים. כל עסקה לא סחירה כזאת זה הרבה עבודה, זה הסכם tailor made וזה לוקח הרבה זמן. וגם יותר קשה להנזיל, צריך להכיר את הסיכונים, אי אפשר פשוט למכור את זה בקלות כמו שאפשר למכור מניה. לכן העסקאות האלה דורשות התמחות שגופי ביטוח צברו במהלך השנים, ולכן רואים את הגופים הגדולים יותר פעילים באזורים האלה של ההשקעות הלא סחירות והאלטרנטיביות".
אין לכם חשש שתפספסו את הרכבת של העליות בשוק ההון בהשקעה בשיעור גבוה בהשקעות אלטרנטיביות?
"ההסתכלות צריכה להיות ארוכת טווח כשמודדים על בסיס חודשי. השקעה ארוכת טווח קשה לראות את התוצאה אבל כשמסתכלים לתקופה ארוכה כן רואים שאפיקים כאלה נותנים את הפרמייה שהם אמורים לתת. חשוב להמשיך להשקיע באופן שיטתי גם לתוך וינטז'ים יותר קשים וגם כשיש תחושה שזה לא מביא נקודתית את הערך. לטווח הארוך זה מוכיח את עצמו. וינטז'ים זו התקופה שבה עושים את ההשקעה- הבציר".
רוני, האם יש הבדל בין ההשקעות שאתם מבצעים עבור כספי העמיתים לבין ההשקעות של הנוסטרו בתחום האלטרנטיבי?
"ההשקעות הלא סחירות מבוצעות גם עבור תיקי העמיתים וגם עבור תיק הנוסטרו. בתיק העמיתים הכללי ההשקעות האלה מהוות סדר גודל של 30% מהתיק, וגם מהתיק החופשי של הנוסטרו ההשקעות האלה מהוות סדר גודל של 30%. ההבדל הוא בתמהיל. הנוסטרו מכוון יותר או מתמקד יותר במוצרי אשראי כמו אשראי ישיר וקרנות חוב, ובמוצרי תשתיות, בגלל שאלה מוצרים שיעילים לתיק הנוסטרו מבחינת הקצאת ההון. תיק העמיתים מקבל מכל האפיקים הלא סחירים".
קרן, אחד הסיכונים הוא הבדלי תרבות. יש לך דוגמה לכך שזה משבש?
"זה לא משבש אבל במיזוג צריך לתאם ציפיות וכאן יכולים להיות פערים. כשאתה אומר בישראל אני עוד מעט אחזור אליך ולא ענית אחרי 5 דקות כולם מתעלפים. בצרפת כשאומרים אני אחזור עוד חמש דקות הם יחזרו במהלך השבוע. צריך לדעת לתאם את הציפיות בין מי שאתה הופך להיות שותף שלו ומי שאתה הולך להצמיח איתו עסק באותם אזורים ומדינות, כדי למנוע תסכולים ולייצר דרך עבודה רציפה וטובה".
קרן, איך עושים את זה? את לוקחת סוציולוג יפני לפני עסקה עם יפנים?
"אחרי 30 שנה בתעשייה ואחרי שבניתי את השוק של דרום מזרח אסיה עבור מכתשים אגן למדתי להבין שכל מדינה בדרום מזרח אסיה היא עולם ומלואו ובאה עם התרבות שלה ועם הערכים שלה, ואם לא תכבד את זה לא תצליח. צריך להבין את הדבר הזה וללמוד אותו. ללמוד את התרבות והמנהגים והערכים כדי שתוכל להתקבל בברכה ולהצליח".
קרן, יש כמה חברות גדולות שניסו לעשות מיזוגים ורכישות וחלקן כשלו. בבדיקות שעשיתם היו מיזוגים או רכישות שפסלתם?
"ברור, על כל חברה שאנחנו רוכשים יש כמה וכמה שאנחנו בודקים ואומרים שלא מתאים לנו. זה לא אומר שהיא לא טובה ולא רלוונטית אלא לא מתאימה לתורפז. לפעמים היא לא מתאימה היום ואחרי שלוש שנים מתאימה. יש שניים שצריכים לדעת לרקוד יחד ויש לזה משמעויות. רכישה זו אמנות. זה מצד אחד משא ומתן, אבל זו אמנות. צריך לדעת איך מתנהלים עם הצד השני כי הוא הפרטנר לדרך.
רוני, בעולם ההשקעות מתפתח סוג של משבר בנוגע לקרנות חוב פרטיות. מה במגדל חושבים על זה?
"אחת המגמות שאנחנו רואים בשנים האחרונות זה מנוע הצמיחה של כל שוק ההשקעות האלטרנטיביות הבינלאומיות וכניסה של משקיעים מהריטייל ומשקיעים פרטיים לעולמות האלה. אני מבינה את הרצון שלהם לגוון, אבל יש שוני בצרכים של משקיעים פרטיים ובאופן ההשקעה, בהשוואה לגופים מוסדיים. זה קצת משנה את הדינמיקה של השוק. אחד ההבדלים הוא שלמשקיעים פרטיים יותר קשה לשים את הכסף לתקופות יותר ארוכות, שזה מאפיין את השוק האלטרנטיבי.
"זה לא תמיד מתאים למשקיעים פרטיים וכדי להכניס אותם לעולמות האלה עושים כל מיני מבני השקעה פתוחים כדי שיוכלו להיכנס ולצאת, וזה משפיע על הדינמיקה של השוק ודורש תשומת לב שלנו כמשקיעים מוסדיים. מצד אחד יכול להיכנס המון כסף לשוק ומצד שני כשיש בהלה אז המשקיעים הפרטיים נוטים להתנהג כמו שוק סחיר ולמשוך את הכסף החוצה מהר, וזה יוצר רעשי רקע. מצד שני זה כן מייצר הזדמנויות. אבל זה ללא ספק משהו שאנחנו חווים בצורה יורתר עוצמתית בשנים האחרונות וזה משפיע על הדינמיקה בעולמות האלה".
לסיום אמרה כהן חזון "כתעשיינית אני לא יכולה לחשוב לטווח קצר. לא בונים תעשייה בשלופים או בסיבובים מהירים, זו בניה לטווח ארוך. תורפז בונה את עצמה להיות גדולה וגלובלית וזה תהליך ממושך שצריך לבוא עם התמדה. זה לא משהו שעושים על הדרך אלא נבנה בהדרגה. נכון שבשנים האחרונות זה הרבה יותר מאתגר כי אנחנו אחרי קורונה ומלחמות, ומה שקורה בישראל גורם לאנשים להיות עם פתיל קצר או אורך נשימה קצר וזה מאוד מובן. עברנו שבע שנים מאוד חוויתיות, גם בעולם. המשקיעים שלנו הולכים איתנו יד ביד כי הם רואים שאנחנו חברה גלובלית שפותחת אזורים גאוגרפיים חדשים ואנחנו עולים מביסים קטנים לגדולים של רכישות".
