גל דה פז: "אם ג'ים קארי יזרום – גם אני"
הזמרת גל דה פז בטירוף של חזרות לקראת ההופעה הראשונה שלה בהיכל התרבות. היא לא נוגעת בקפה, חיה חיים של ריבוי אהבות, צריכה סדר מוחלט וכל שינוי קטן בלו”ז מפרק אותה, ואם יש משהו שעושה אותה מאושרת, זה דיסני
איפה אנחנו תופסים אותך?
"בדרך חזרה לתל אביב מסדנה שעשיתי בבית ספר רימון למוזיקאים צעירים מתחילים ומתוקים".
איך ואיפה את שותה את הקפה שלך?
"בשום צורה, בשום מקום ולעולם לא. זה בעיניי המשקה הכי דוחה עם הטעם והריח הכי דוחים. אם אני רוצה אנרגיה אז אני שותה קורדיספס, אבקה של פטרייה שיש לה תכונות טובות וגם נותנת אנרגיה. בגדול אני שותה מים רוב הזמן".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"עם ג'ים קארי. תמיד הערצתי אותו, הוא מצחיק נורא, יש משהו בקלילות שלו ובפשטות שבה הוא עושה את מה שעושה, שמדבר אליי מאוד. אני בטוחה שזה יהיה ערב של צחוקים וקרקרות. יש לי הרבה מה ללמוד ממנו כי הוא סופר עמוק. על החיים, אמנות, השקפת עולם, על זימונים. ואם אחרי זה הוא יזרום, אז אני זורמת איתו".
על מה את עובדת עכשיו?
"ב־30 ביולי יש לי הופעה בהיכל התרבות בתל אביב, אז אנחנו בטירוף של חזרות לקראתה. זו כנראה ההופעה הכי גדולה שעשיתי עד עכשיו מבחינת כרטיסים, ואני מאוד מתרגשת. זה הולך להיות מאוד אני, אבל עוד יותר גדול מבדרך כלל ויש לי אורחים: רד בנד, אסתר רדא, ג'ני פנקין, דה פז בנד והדראג בראנץ'. גם הוצאתי עכשיו שיר חדש "Can't Die From Love" ובמקביל ממשיכה לכתוב אלבום שהתחלתי לפני שהשתתפתי ב’כוכב הבא’".
מה השריטה שלך?
"אם יש שינוי של הרגע האחרון, אני מאבדת את זה, מתפרקת. זה יכול להיות הדבר הכי קטן כמו משהו שזז לי בלו"ז, ואני נכנסת לפאניקה. ב’כוכב הבא’ העבודה של ישגב (דותן, המנהל האישי – מנ"ש) היתה לאפס אותי חזרה, כי בטלוויזיה דברים משתנים כל הזמן ברגע האחרון. כאוס באופן כללי זה משהו שאני לא מסתדרת איתו טוב, אני צריכה סדר בחיים".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
“אני כותבת ושרה מגיל 10. פעם אמרתי לאמא שלי שקשה לי עם המוזיקה, והיא זרקה לי: ‘אם זה קשה, אולי זה לא בשבילך’. זאת עצה מעולה, כי בהפוך על הפוך היא לימדה אותי להתמודד עם קושי — שאם ארים ידיים, זה לא יקרה. אצלי אין ‘קשה לי’”.
איך את אוהבת להעביר את שישי בצהריים?
"בחוסר מעש מוחלט עם אנשים שאני אוהבת מכל מיני סוגים: משפחה, חברים, אהובים. אני בינג'רית רצינית מאוד, עשיתי צפייה מחדש ב'משחקי הכס' וחאליסי מדברת אליי בכל כך הרבה רמות שזה היה ממש כיף לראות את זה שוב. בגדול אני אוהבת דברים שמכבים לי את המוח כי אני כל היום בעשייה, אז אני גם אוהבת להיות יום שלם עם חברים שלי בבריכת גורדון. פשוט משהו סטטי".
מי בעינייך האדם הכי סקסי?
"יש לי קראש על דניאל דיי לואיס מאז שאני ילדה. לא עושים כאלה יותר".
למה את מתגעגעת?
"לשני האבות שלי שאיבדתי: האבא הביולוגי שלי שאני נראית ממש כמוהו. הוא גר באילת, לא גדלתי איתו ולא היתה לנו מערכת יחסים. רק בתחילת שנות ה־20 שלי התחלנו קשר והוא נפטר מדום לב. אני מתגעגעת לאפשרות של מה היה יכול להיות. ולאבא שגידל אותי, מוקי, שנפטר ב־2022, ולו הקדשתי את 'אחרי הכל את שיר' ב’כוכב הבא’. הוא היה חבר לחיים ויש הרבה רגעים שאני רוצה לחלוק איתו".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"בניו יורק. אני מאוהבת בתל אביב קשות, זו עיר מדהימה שתקועה במדינה מדהימה עם ממשלה בעייתית. אני מאוד אוהבת את ישראל ובכל פעם שאני חושבת לעזוב, אני לא מצליחה. זה הממ"ד שלנו בעולם, המקום הבטוח שלנו. מצד שני יש תמיד את הקריאה הזאת לניו יורק".
על מה את אוהבת להוציא את הכסף שלך?
“בגדים, נעליים וציפורניים — יש לי פטיש מטורף לציפורניים. אני מדביקה ויש לי ערמות מטורפות. וגם ספרים ומשחקי קופסה: ‘הרמז’ הוא מהטובים שיש, וגם ‘Cards Against Humanity’. אני שורפת כסף על תרבות פופ — מהדורות מיוחדות של פסלוני דיסני, בובות פופ והמון ספרים בנושא — וחולה על ביוגרפיות של מוזיקאים ואמנים”.
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"להיות קצת פחות רגישה. לפעמים יש לי אמפתיה גבוהה לאחרים ואז אני שוכחת לראות את עצמי".
מה את מחשיבה כהישג הכי גדול שלך?
"העובדה שאני תמיד ועדיין ממשיכה ולא עוצרת - במקצוע שלי ובחיים באופן כללי במדינה הזאת. מכירת כרטיסים זה הדבר הכי קשה בעולם. אני כבר שנים עושה את זה, כותבת ומוציאה אלבומים, ושום דבר אף פעם לא בא לי בקלות. יש ימים שאני אומרת לעצמי שאולי אני אפרוש לאיזו שנה לטיבט, איעלם, אחיה ואשחה במאגרי מים כל היום ואירגע. כולם סביבי נוסעים לחו"ל כל הזמן ואני שנים לא הייתי בחופשה. מה שאחרים אולי היו משקיעים בחופש, אני משקיעה בקריירה שלי, בחלום שלי".
מה מפחיד אותך?
"אני מפחדת מהחושך מאז שאני קטנה. אם אני נמצאת בחדר סגור ואת סוגרת לי את האור מבחוץ, את לא חברה שלי יותר. הרבה דברים מפחידים אותי, אני גרה בישראל: רעשים, אנשים שהולכים אליי במהירות, שיקרה משהו לאנשים שיקרים לי. גבהים מאוד מפחידים אותי בשנים האחרונות. עברתי עכשיו לדירה חדשה בקומה 6, כשאני מסתכלת למטה יש לי סחרחורת וזיעה בכפות הידיים".
מה עושה אותך מאושרת?
"אהבה, מכל הסוגים: רומנטית, קהל, של חברים, של אחיינים שלי. זה ממלא אותי. אני חיה חיים של ריבוי אהבות – פוליאמוריה. יש תקופות של יותר ויש פחות, ועכשיו ברוך השם יש. גם דיסני תמיד עושה אותי מאושרת. לראות סרט של דיסני, מרצ'נדייז. גם בילדות וגם אם עכשיו אומרים לי שנוסעים לפארק של דיסני, העיניים שלי נדלקות, כאילו אמרו לי שסגרו לי הופעה במדיסון סקוור גרדן".
מה הכי חסר לך בחיים?
גל דה פז
גיל:
39
מקום מגורים:
תל אביב
מצב משפחתי:
רווקה
עיסוקים:
זמרת־יוצרת. הגיעה למקום השני בעונה האחרונה של "הכוכב הבא לאירוויזיון". בחמישי (30 ביולי) תופיע לראשונה בהיכל התרבות בתל אביב בליווי נגנים, רקדנים ואורחים, בהם רד בנד ואסתר רדא
"חופש. לא זוכרת מתי היתה הפעם האחרונה שנסעתי לשבוע־שבועיים והתנתקתי מהמציאות".
מה את מחשיבה כנכס היקר ביותר שלך?
"הקול שלי".
איזו תכונה את הכי מעריכה אצל החברים שלך?
"כנות ברוטלית. יש בדראג את המונח Shade, כמו להשחיר, בקהילה זאת שפת האהבה. הם מסתלבטים עלייך אבל גם אומרים את האמת בפנים. זה רגע מצחיק אבל גם רגע של אמת ברוטלית שמאפסת אותך".
מי היוצרים שהשפיעו עלייך?
"מייקל ג'קסון, פרדי מרקורי, רוברט פלאנט, אריתה פרנקלין, איימי ויינהאוס, קרול קינג, ג'ניס ג'ופלין, הביטלס, שושנה דמארי, חוה אלברשטיין, יהודית רביץ, היהודים".
אם לא היית זמרת, מה היית עושה?
"מעצבת בגדים, נעליים, תכשיטים. לוק באופן כללי זה אחד הדברים האהובים עליי בעולם".
