כנס עתיד התעשייה
מנכ"ל התעשייה האווירית: "ישראל חוותה את מלחמת העתיד הראשונה"
בועז לוי דיבר בכנס עתיד התעשייה בישראל של כלכליסט ו-HIT, מכון טכנולוגי חולון על הפיתוחים הבאים במערכות ההגנה, האתגרים ההנדסיים והצורך במוחות יהודיים: "צריך להקדים את האויב בכל רגע. בעתיד הכל ידבר עם הכל"
"ישראל חוותה בשנתיים האחרונות אירועים שאף אחד לא עבר. מטחים כבדים, מתוזמנים, לעבר שטחים של אוכלוסייה אזרחית. המערכות שלנו בנושא פותחו כבר 30 שנה – ואם האיראנים או הח'ותים ינסו להפתיע - נהיה מוכנים", כך אמר בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית לישראל, בשיחה עם כתב כלכליסט יובל אזולאי בכנס עתיד התעשייה בישראל של כלכליסט ו-HIT, מכון טכנולוגי חולון.
אתה היית אחד מאלו שפיתחו את המערכת לפני 30 שנה – יש בזה תחושת הצלחה?
"התחלתי את דרכי בפרויקט החץ, כשזה היה בחינה מול האמריקאים. עם השנים התקדמתי והייתי המהנדס הראשי וראש תוכנית חץ. היום כמנכ"ל אני רואה איך העבודה הזאת באה לידי ביטוי וזה אירוע מרגש ברמה הלאומית והאישית. צריך לתת פה קרדיט אחד גדול למוח היהודי שפיתח משהו שלא היה קודם".
אמרו לי – מה שנעשה בו שימוש נחשף וצריך לפתח כלים חדשים. אם יהיו סבבים נוספים, אנחנו מוכנים?
"מהנדסים שמפתחים את הדברים חושבים קדימה. כבר פרסמנו שיהיה חץ 4 וחושבים על דברים נוספים. אני יכול להגיד כאן שאנחנו חושבים על חץ 5 ואולי מעבר לכך".
מתחילים לפתח את החץ 6?
"אנחנו בספירלה – ובכל רגע אנחנו צריכים להקדים את האויב. צה"ל צריך לדעת להביא מענה מול האויב והמלחמה האחרונה הראתה שצה"ל יכול לעשות את זה".
איך משמרים את היתרון הטכנולוגי של ישראל? זה עולה לא מעט כסף
"אני נמצא פה כדי לדבר עם מי שפה – מי שלומד פה ומי שיהיה מהנדס. היה פה דיון על AI אבל בסופו של דבר זה כלי – ואין תחליף למוח האנושי. נכון, זה כלי שיצטרכו לדעת להשתמש בו, אבל אין תחליף לפתרון של בעיות פיזיקליות מורכבות".
המוסדות האקדמיים מספקים את הצורך?
"אנחנו בתעשייה האווירית עובדים מול כל האקדמיה בישראל והם מספקים את הכלים הבסיסיים, והבנה בסיסית של התחום ".
מהנדסים חדשים יידרשו להתמודד עם קצב פיתוחים גובר – איך מתמודדים עם העומס ושומרים על האיכות?
"מתחילים עם הכרת הבעיה ואז מפרקים אותה: היתרון שלנו היום הוא שיש לנו כלים הנדסיים מאוד טובים שכבר פותחו. אני חושב שהמהנדסים שהיום מתמודדים עם בעיות פיזיקליות כאלה ואחרות יש להם יתרון ביחס למהנדסי העבר. כשהתחלתי לעבוד בחץ אני זוכר את הזמן שעשינו את הגרסה הראשונה והאלגוריתם ועד שהצלחנו לבחון את זה עברו חודשים. היום עם AI ומדפסות תלת מימד הזמן הזה מתקצר.
"אנחנו רואים שימוש נכון בכלים, ובזמן מלחמה לומדים. הכלים האלו מאפשרים זאת. ככל שמערכת בגירה יותר ומעוצבת על ידי חיל האוויר או חיל אחר אנחנו רוצים לעשות מקסימום שינויי תוכנה ומינימום שינויי חומרה".
וכל זה כשהייצור הבטחוני מתכונן למשק אוטרקי
"אני חושב שהאמירה נאמרה בהקשר של אנחנו צריכים להסתדר לבד".
וזה אפשרי?
אי אפשר להסתדר לבד, צריך למצוא את המינון הנכון. יש דברים שאנחנו רוצים להכניס לארץ. זה נכון שעם השנים איבדנו יכולות בישראל. מי שזוכר, עד לפני כמה שנים היתה פה תעשייה של עיבוד שבבי גדולה – והיום מעט מאוד. הסיבה היא העלות של שעת העבודה. המדינה צריכה לשאול את עצמה אם היא רוצה לסבסד את הפעילות – והתשובה היא במשרד האוצר".
איך אתה מתמודד עם הקושי?
"כולם ראו שבשנתיים האחרונות לא הכל הלך חלק. היו דברים שנעצרו. אבל מצד שני ראינו שכל המערכות של מדינת ישראל עבדו. יש פה יכולות להתגבר על קשיים הנדסיים. הפתרונות מחוץ לקופסא הם שורש הלימודים העתידיים. לא הפתרונות שיש ב-ChatGPT שיענה אותו דבר לכולם – אלא הפתרונות החדשים".
האקדמיה הבינה את הצורך הזה?
"האקדמיה בדרך כלל נעה בקצב איטי יותר מהתעשייה שנעה בקצב איטי יותר מהשוק. אנחנו כולם נכנסים לעולם חדש. העולם שאנחנו נמצאים בו היום שונה מ-6 באוקטובר וזה הולך ומתגבר. לאקדמיה לא תהיה ברירה, אחרת נגיע למצב שמהנדסים צעירים לא יידעו את העבודה.
"התעשייה האווירית מעסיקה 7,500 מהנדסים והיא מהמעסיקים הגדולים בישראל. היא מעין מצפן לשוק המקומי. אנחנו מבינים את הצורך המבצעי – וצריך גם את מי שמבין את הצורך המבצעי לפתרון הטכנולוגי. אנחנו רואים את השינוי באקדמיה, גם כאן, וזה ילך ויגבר".
איך תיראה המלחמה הבאה? בשנתיים האחרונות נראה שעברנו לא מעט
"העתיד הולך ונהיה מורכב. לדעתי מדינת ישראל חוותה את מלחמת העתיד הראשונה. בזמן שבעולם מתחבטים בשאלה איך ייראה שדה הקרב העתידי. אם בעבר ידענו להתמודד עם מספר מוצרים – לווין, מטוס, טיל תקיפה. היום זה לא מספיק. כל הכלים צריכים לדעת לדבר ביחד לפתרון האופטימלי.
"אם פעם נלחמנו צבא מול צבא, היום אנחנו צבא מול גופים. אם פעם היה מדובר במדינה אחת, היום יש בריתות. ראינו את זה בסיוע שקיבלנו במתקפה האיראנית מול לישראל. בעתיד הכל ידבר עם הכל ומישהו מאחור יידע לחבר את הכל. קחו דוגמה – לווין ישראלי מזהה מטרה ומפיץ לכל בעלי העניין, ביניהם למשל למטוס שנמצא בשטח ולעוד כלי שעושה הערכה לפגיעה וככה סוגרים מעגל".
בשנתיים האחרונות נהרגו מאות חיילים. זה קושי גדול מאוד בשטח קטן. איך הפתרונות עוזרים כשהמלחמה עדיין מדממת?
"המלחמה כואבת. אבל צריך לשאול את השאלה הפוך – מה היה קורה אם לא היו את הטכנולוגיות האלו. שדה הקרב בעזה הוא לא פשוט. המלחמה במנהרות קשה. ללא היכולת פורצת הדרך והכלים שלנו לא היינו יכולים לעשות מה שעשינו. כשאנחנו נמצאים באזור ממוקש ושולחים דחפור מאויש אנחנו מסכנים חיים. אם נשלח דחפור אוטונמי אנחנו לא מסכנים חיים. זה משנה את פני הקרב. רצינו שהתוצאה תהיה טובה, זה אתגר, שלא באנו אליו מוכנים מספיק".
