הוועידה הכלכלית
מנכ"ל ICL: "מינרלים הם המטבע החזק של העולם החדש"
בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי, הציג אלעד אהרונסון את חשיבות פעילותה של החברה. לדבריו, "מי ששולט במינרלים כותב את התפריט של האנושות, ולמעשה שולט בעולם"
"מינרלים הם המטבע החזק של העולם החדש" - כך אמר אלעד אהרונסון, מנכ"ל ICL (לשעבר כיל), בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי. בדברים שנשא הציג אהרונסון את חשיבות תחומי עיסוקה של החברה, הן מבחינה גלובלית והן מבחינת השפעתה הלאומית. לדבריו, "בעולם של מלחמות סחר, מתחים גיאופוליטיים ומשבר אקלים, מינרלים הם המטבע של המדינות שיעצבו את עתיד האנושות".
לדבריו, בעולם הסובל ממחסור הולך ומחריף במשאבים, מינרלים הפכו לנכס האסטרטגי של המאה ה-21. הם משמשים בסיס להאכלת אוכלוסייה עולמית שהיקפה זינק פי ארבעה במהלך מאה השנים האחרונות - משני מיליארד בני אדם לשמונה מיליארד כיום. זאת, בשעה שהיקף הקרקע החקלאית העולמית נותר כמעט ללא שינוי.
"מי ששולט במינרלים כותב את התפריט של האנושות, ולמעשה שולט בעולם. ומכאן החשיבות של המינרלים", אמר אהרונסון, והוסיף כי לפי ביל גייטס, שניים מתוך כל חמישה אנשים על פני כדור הארץ חייבים את חייהם לדשנים. לדבריו, בעשורים האחרונים ניתן לראות כי בעוד שטח הקרקע החקלאית כמעט שלא השתנה מאז שנות ה-80, התפוקה החקלאית זינקה, תוצאה של שימוש מתקדם בתשומות מבוססות מינרלים, ואפשרה למנוע מגפת רעב עולמית.
אולם, לדברי אהרונסון, קיימים אתגרים. מגמות של דה-גלובליזציה והחרפת המתחים בין מדינות מציבים את המינרלים בלב מערכת הביטחון הלאומית של מדינות. הגבלות מצידה של סין על יצוא פוספטים, או דרישת טראמפ לגישה למינרלים באוקראינה, ממחישות את התחרות הגוברת בין מדינות על שליטה בשרשראות ערך קריטיות. לצד זאת, קיים מתח בין שמירה על הביטחון התזונתי ובין שמירה על כדור הארץ, וברזיל, שמבראת יערות לפיתוח חקלאי, מספקת דוגמה לכך. על כן ישנו מרוץ טכנולוגי לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו זאת.
לפי אהרונסון, "העתיד טמון בניהול ביטחון תזונתי, ביטחון אנרגטי וריבונות על המשאבים - ו-ICL נמצאת במרכז המשולש הזה. היא מפיקה ומייצרת מוצרי מינרלים קריטיים עבור הביטחון התזונתי, ומובילה בחדשנות טכנולוגית לחקלאות מתקדמת יעילה ובת קיימא, תוך מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת על ידי ייצור והפקה של סוללות". זאת כשהיא מפיקה אשלג, פוספט, מגנזיום וברום, המיועדים להגנת צומח ותשומות חקלאיות, לתעשיית המזון, מעכבי בעירה ותעשיית הסוללות.
לפי החברה, הפתרונות שלה תורמים מדי יום לביטחון התזונתי של כ-400 מיליון בני אדם, שהם כ-5% מאוכלוסיית העולם. מעבר לכך, תרומתה לישראל משמעותית - החל מתרומה של 17.6 מיליארד שקל לתמ"ג, וכלה בהעסקת 33 אלף עובדים, מתוכם 19 אלף בנגב, מה שהופך אותה למעסיק הפרטי הגדול בו.
