כלכלה גלובלית
"אין חדשנות בלי מדינה דמוקרטית"
עורכת כלכליסט, גלית חמי אמרה בכנס כלכלה גלובלית של כלכליסט ודיסקונט: "כדאי שנתמקד באיום שיש לו השפעה ישירה וברורה על הכלכלה שלנו מתוך הבית – מהלכי הממשלה"
"לפני 15 שנה וחודשיים הצטרפה ישראל באופן רשמי לארגון ה־OECD. זו היתה חותמת איכות לכלכלה הישראלית — כניסה למועדון שמוביל לחיבור עמוק יותר להשקעות זרות, לשיפור דירוג האשראי — בעיקר לאישור מעמדה של ישראל כשחקנית בזירה הבינלאומית. אבל גם — הציבה למשק הישראלי מראה וכלי השוואה בינינו לבין מדינות מפותחות אחרות", כך אמרה עורכת כלכליסט גלית חמי בפתיחת כנס כלכלה גלובלית של כלכליסט בשיתוף בנק דיסקונט.
לדבריה, "למרות היותנו כלכלת אי במובנים רבים, אנחנו כבר שנים שוחים באוקיינוס הגדול של הגלובליזציה. כשגלי ההון גבוהים — אנחנו מרוויחים, וכשהים סוער — גם אנחנו נרטבים". חמי הוסיפה כי בשנה האחרונה אנחנו עדים למפץ בכלכלה הגלובלית ואמרה כי "'מפץ' זה כמעט אנדרסטייטמנט.
עורכת כלכליסט התמקדה בהשפעת מהלכי הממשלה לקידום ההפיכה המשטרית על הכלכלה ואמרה "לפני שנצלול להזדמנויות הטכנולוגיות או לאיומי הסחר — כדאי וחשוב שנתמקד באיום שיש לו השפעה ישירה וברורה על הכלכלה שלנו. האיום הזה לא מגיע משווקים זרים — אלא מתוך הבית — והוא האיום על הדמוקרטיה. במהלך שלוש שנות כהונתה של הממשלה הנוכחית חוקקו בישראל שורה של חקיקות – חלקן עברו מתחת לרדאר ואפילו לא עוררו עניין רב, ואחרות עדיין בתהליכים — כשהמכנה המשותף ביניהן הוא ריסוק שומרי הסף, החלשת הדרג המקצועי במגזר הציבורי, על חשבון התחזקות כוחו של הדרג הפוליטי.
"מהלכים אלה כוללים – שינויים בהרכב ועדות מינוי שיפוטיות, קיצוץ כהונתם של יועצים משפטיים, העברת סמכויות מינוי ופיטורים של בכירים לידי הממשלה או ראש הממשלה, הרחבת החוק הנורבגי, שליטה רחבה יותר של הדרג הפוליטי על מינויים ציבוריים, הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, ופגיעה בעצמאות התקשורת.
"אפשר להתווכח ברמה העניינית האם נכון לפצל את תפקיד היועצת המשפטית, או האם נכון לקצוב את כהונתם של יועצים משפטיים, אבל אי אפשר להתעלם מהמניע לכל המהלכים האלה שאפילו אין כל מאמץ להסתיר אותו. 'אנחנו הפוליטיקאים נבחרנו על ידי הציבור ואנחנו נחליט — את מי לחקור ואת מי לא, את מי לפטר, ואת מי למנות, בין אם מדובר בנגיד בנק ישראל או בדירקטורים בחברות ממשלתיות'. ואם אתם חושבים שכל זה לא קשור אליכם ולא מאיים על הכלכלה המקומית – אתם טועים. "אם אתם חושבים שהתנודות הגלובליות — מלחמות סחר, הסכמי אברהם, יחסי סין–ארה"ב – מגמדות את ההפיכה המשטרית, ואת ההשפעות ההרסניות של הזרמים המשיחיים והכהניסטים בממשלה, אז כדאי שתחשבו שוב".
חמי המשיכה בדבריה וציטטה מתוך ריאיון שנערך בכלכליסט: "אני רוצה בהקשר הזה להביא את דבריו של פרופ' דרון אג'מולו, חתן פרס נובל לכלכלה ל־2024, שנחשב לאחד הכלכלנים החשובים והבולטים בימינו, מתוך ריאיון שנתן לכלכליסט בתחילת השנה: 'מדינות כמו ישראל וארה"ב למעשה תלויות במוסדות הרבה יותר מאשר כלכלות פשוטות. כי מה שהופך אותן לכלכלות מוצלחות הוא החדשנות, פיתוח הטכנולוגיות, התגליות. כל אלו תלויים מאוד במוסדות המעניקים לאנשים ודאות שהם יכולים ליהנות מפירות ההצלחה שלהם. שהם יכולים לסמוך על מערכת משפטית, שהם יכולים לסמוך על מימון כדי לגדול. וכמובן שאלו לא מוסדות שמובילים לשחיתות'.
"הוא אומר את זה בהקשר של ארה"ב וגם בהקשר של ישראל. בשתי המדינות יש מה שהוא מכנה 'מנהיגים שחותרים להחליש את האיזונים והבלמים המוסדיים, ושניהם מעודדים שחיתות וקיצוניות כדי להישאר בשלטון'. הוא מוסיף ש'מה שהכי מדאיג אותי הוא שאנחנו לא מספיק מודאגים מזה'. ולשאלת השאלות, האם ארה"ב תוכל לשגשג אם היא לא תהיה דמוקרטית, הוא עונה — 'בשום פנים ואופן לא. גם ישראל לא'. לאג'מולו יש גם לא מעט ביקורת על הדמוקרטים בארה"ב ועל מפלגות האופוזיציה בישראל, ויש לו גם הצעות לפתרונות, לפחות לחלק מהבעיות. אבל השורה התחתונה היא ברורה מאוד והוא מיטיב לתאר אותה כשהוא מסכם את דבריו ואומר ש'אנחנו שטים במים מסוכנים מאוד'".
"אז שכשאנחנו באים לדבר על כלכלה גלובלית, על חדשנות ועל אתגרים, כדאי שנדבר גם על הפיל שבחדר, ואולי אפילו נודה בזה שהפיל הזה הוא הענק מכולם. אולי חשוב שנדבר גם על איך מוציאים את הפיל הזה מהחדר, איך שומרים על ישראל כמדינה דמוקרטית, איך מזיזים חזרה את המטוטלת למקום שבו יש את האיזון הנכון והנדרש בין דרג פוליטי לדרג מקצועי ולשלטון החוק, ואיך שומרים די כוח בידיהם של שומרי סף שיגנו עלינו כחברה, ועל הכלכלה שלנו מפני תהליכים הרסניים. תזכרו – אי אפשר לדבר על חדשנות ישראלית ועל הזדמנויות, בלי לדאוג שתישאר לנו מדינה דמוקרטית".
