ריאיון
הישראלי הבכיר במארוול: "השוק הגיע לצוואר הבקבוק, אנחנו פותחים אותו"
בריאיון בלעדי מסביר נועם מזרחי, סמנכ"ל הטכנולוגיה והישראלי הבכיר במארוול, למה זה הרגע של ענקית השבבים לפרוץ למועדון חברות הטריליון דולר, כפי שניבא ג׳נסן הואנג מאנבידיה בתחילת החודש. השבוע תיכנס מניית מארוול למדד S&P500, ולמרות הנסיקה של 250% במחירה מתחילת השנה, מזרחי משוכנע שהחברה ממוקמת בצומת אסטרטגית שממנו היא יכולה רק לזנק מעלה
ג'נסן הואנג מאנבידיה הוא לא רק מלך הטכנולוגיה היום (סליחה אלון מאסק), אלא גם ממליך המלכים. בתחילת יוני, בכנס קומפיוטקס, הכריז הואנג כי מארוול, חברת שבבים מנומנמת למדי עד לא מזמן, היא החברה הבאה במועדון טריליון הדולר. עוד באותו יום זינקה המניה ב־33% בניו יורק, כשבסך הכל מתחילת השנה היא משלימה קפיצה של 250%. מניית מארוול תיכנס השבוע למדד S&P500 ותהיה לאחת החברות היקרות ביותר בו במונחי מכפילי הכנסות ורווח, בעקבות העלייה המטאורית במניה.
ואחרי כל העליות, היא שווה עדיין "רק" 270 מיליארד דולר, כלומר אם סומכים על הואנג, הרי שמי שישקיע במניית מארוול היום, עוד צפוי לתשואה של פי ארבעה על ההשקעה בטווח הנראה לעין. זה נראה שאפתני, אבל בעולם המשוגע של היום לא חסר תקדים. תשאלו את מי שהשקיע במניות ברודקום או מיקרון, שתי שחקניות נוספות בעולם השבבים ל־AI שהגיעו בסערה ובמהירות לשווי של טריליון דולר ובמקרה של ברודקום אפילו נגעו ב־2 טריליון דולר. כבר היום, בשוויה הנוכחי, מארוול הרבה יותר יקרה במונחי מכפילים מאנבידיה עצמה וגם מברודקום, אבל אם כל מה שג'נסן בטוח שיקרה, הפער של המכפילים ייסגר במהירות.
מי שאחראי במידה רבה לחזון הזה של אנבידיה, שגם השקיעה במארוול 2 מיליארד דולר וגם מספקת לה שבבים, הוא נועם מזרחי, סמנכ"ל הטכנולוגיה (CTO) הישראלי של מארוול. מעטים זוכרים זאת היום, אבל מארוול אחראית לאחד האקזיטים הענקיים הראשונים של חברות הייטק ישראליות. באוקטובר 2000, בתחילת האינתיפאדה השנייה, היא שילמה 2.7 מיליארד דולר עבור חברת גלילאו של היזם האלמוני דאז אביגדור וילנץ. העסקה הזאת שמה את וילנץ, שמאז עשה שורה של אקזיטים גדולים, לראשונה על מפת השבבים העולמית ושימשה בסיס להקמת מרכז הפיתוח של מארוול בישראל. מזרחי היה אז סטודנט להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון שעבד במשרה חלקית בגלילאו ומצא את עצמו במארוול כמעט באופן קבוע, עם הפוגה קלה לטובת אינטל, שהסתיימה במהירות עם חזרתו למארוול. בהמשך, ב־2006, רכשה כאן החברה גם את DSPC מאינטל ב־600 מיליון דולר וב־2007 הוסיפה לפורטפוליו את רדלן מקבוצת רד בינת של זיספאל תמורת כ־50 מיליון דולר. על בסיס הרכישות ההיסטוריות, מפעילה מארוול מרכז פיתוח ישראלי שמונה כ־500 עובדים – בפתח תקווה וביקנעם – מתוך כ־8,000 עובדים בחברה כולה.
נועם מזרחי, למה הואנג מתלהב כל כך ממארוול שהוא מדגדג את גבול הרצת המניה שלכם?
"זה לא שמארוול שינתה עכשיו משהו שפתאום הדליק את ג'נסן. אנחנו כבר עשור דבקים באותה אסטרטגיה, אבל השוק הגיע עכשיו לצוואר הבקבוק שאנחנו פותרים אותו והאמירה שלו נתנה את האישור של המומחה מספר אחת בעולם לטכנולוגיה של מארוול", אומר מזרחי בראיון בלעדי לכלכליסט. "צוואר הבקבוק הראשון והמפורסם יותר של ה־AI התחיל בכוח המחשוב (compute), אבל מהר מאוד הקישוריות (Connectivity) היא שהפכה לצוואר הבקבוק הגדול. מכיוון שהפתרון לאתגר המחשוב הוא בפיצול בעיות מורכבות בין מאות אלפי מעבדים, הביצועים הופכים להיות תלויים ביכולת לחבר אותם בצורה מיטבית ומהירה כדי שיתפקדו כיחידת מחשוב אחת".
אז בעצם מארוול עושה היום משהו שמזכיר מאוד את מלאנוקס, אותה אנבידיה רכשה ב־7 מיליארד דולר, במה שהפך לאחת העסקאות המוצלחות בתולדות שוק השבבים?
"בדיוק, מארוול בנתה בשנים האחרונות פורטפוליו שלם עבור שוק הקישוריות. אנחנו לא מגבילים את עצמנו, יש לנו גם פתרונות לקווי הנחושת המסורתיים, אבל אנחנו רואים שהם מגיעים לקצה גבול היכולת הפיזיקלית שלהם, מה שדוחף למעבר לפתרונות מבוססי תקשורת אופטית בתוך חוות השרתים. יש לנו גם את הפורטפוליו האופטי המקיף ביותר". המעבר לתקשורת אופטית בחוות שרתים הוא אכן אחד האירועים הגדולים בשוק הזה היום, ומי שנהנית ממנו כאן היא גם יצרנית השבבים טאואר שזיהתה את הנישה והקימה קווי ייצור ייעודיים לשם כך. הדבר הביא לקפיצה של 600% במנייתה בתוך שנה אחת בלבד. אך כאמור, לדברי מזרחי, מארוול לא רק נכנסה בעוצמה לתקשורת האופטית, אלא גם פיתחה פתרונות להגדלת התעבורה על חוטי נחושת.
"השוק בכל זאת מנסה להישאר על נחושת כמה שהוא יכול, משום שזה עדיין הכי יעיל והכי זול וכבר קיים בדאטה סנטרים”, הוא מסביר. “לכן כולם מנסים להפיק את המקסימום מהתשתית הקיימת. לשוק זה יש לנו רכיבים שמסוגלים לדחוף את הדאטה בקצבים מאוד גבוהים גם על הנחושת. אבל בסוף יש פיזיקה שחוקיה לא משתנים ולכן יש כאן קצה גבול היכולת שמכתיב מעבר לאופטיקה”.
אבל מארוול לא מסתפקת רק בפתרונות חיבוריות. אתם גם משחקים ראש בראש מול חברות כמו ברודקום בפיתוח שבבים מותאמים ללקוחות ספציפיים.
"אנחנו לא מתקוטטים בזירה של GPU או CPU, ולא בונים מעבדים כמו אנבידיה או אינטל, אבל כן מפתחים רכיבים שתפורים ללקוחות. הם מביאים לנו את הקוד שלהם ואנחנו הופכים אותו לצ'יפ שמוכן לייצור. כך למשל, יש לנו מוצר שמאפשר לצ'יפים של לקוחות להתחבר ישירות לכל הסביבה של אנבידיה ולקבל את הביצועים שלהם. יש מקומות שבהם אנחנו עובדים בשיתוף עם אנבידיה ויש מקומות שאנחנו מתחרים בהם".
גם יתר החברות של וילנץ עוסקות בתחומים אלה, כאשר אנפורנה שנמכרה לאמזון ב־350 מיליון דולר ב־2015 נחשבת כבסיס לשבבי ה־AI של אמזון; הבאנה לאבס שנמכרה לאינטל ב־2 מיליארד דולר ב־2020, הייתה אמורה להכניס אותה לשבבי AI – והיום יש לו עוד סטארט-אפים בישראל שעוסקים גם הם בפיתוח טכנולוגיות שקשורות לשבבי AI שונים.
האם 26 שנה אחרי האקזיט עוד אפשר להגיד על מוצר כלשהו של מארוול "זה הגיע מגלילאו"?
"הרבה מאוד מחברות טכנולוגיות השבבים בארץ צמחו מתוך גלילאו וגם המייסדים של אנפורנה יצאו למעשה מהחברה, אבל היום כבר אין חלוקה לפי מוצרים. הסייט הראשי של מארוול נמצא בסנטה קלרה, שם יושב מרכז הפיתוח הגדול ביותר, המרכז השני בגודלו נמצא בהודו ובנוסף אליו יש מרכזי פיתוח בגודל דומה בישראל, וייטנאם וסינגפור. החברה בנויה כארגון הנדסה גלובלי שמדווח אליי ואין מוצרים שעובדים עליהם רק בסייט מסוים.
“הארגון בישראל שמנוהל על ידי ערן חרותי, מוביל פיתוחים רבים בכל סוגי הצ'יפים והרכיבים, אבל אי אפשר כבר להצביע בנפרד על מה יצא מגלילאו, כמו שבאנבידיה יודעים להצביע על מה שהגיע עם מלאנוקס. המהנדסים בישראל מאוד מגוונים ויודעים לעבור מהר מפרויקט לפרויקט, זה גם אחד היתרונות שלנו".
מזרחי, הישראלי הבכיר היום במארוול והיחיד שמדווח ישירות למנכ"ל מאט מרפי, מונה לתפקיד ב־2020, בעיצומו של המהפך הגדול שחוותה החברה בעשר השנים האחרונות. מייסדי מארוול היו שני אחים ובת זוג של אחד מהם, כולם מהודו, ולכן גם בסיס האם ההיסטורי הגדול הוא במדינה זו. אך ב־2016, לאור הקיפאון בביצועים התפעוליים וגם במניה שתקעה את החברה סביב שווי של 10 מיליארד דולר ללא תזוזה, הקרן האקטיביסטית סטארבורד, שמוכרת גם בענף בישראל, הדיחה את המייסדים ומינתה הנהלה חדשה.
מרפי האמריקאי הוביל מהפך של ממש במארוול, בעיקר באמצעות שורה של רכישות נועזות וגדולות, שהמרכזיות שבהן הן זו של Cavium ב־6 מיליארד דולר ב־2018, ושל inphi ב־8 מיליארד דולר ב־2021. בדצמבר האחרון שילמה מארוול 3.25 מיליארד דולר תמורת חברת celestial, כדי להעמיק את האחיזה בשוק הפוטוניקה המתחמם, אותם רכיבים לקישוריות מבוססת תקשורת אופטית במקום חוטי נחושת.
"מארוול עברה בעשר השנים האחרונות מהפכה אדירה", מסביר מזרחי, "כשמאט מרפי מונה לנשיא ומנכ"ל, המניה נסחרה בדולרים בודדים ורוב ההכנסות הגיעו מהשוק הצרכני, שם מכרנו צ'יפים לטלוויזיות חכמות ורק 10% מההכנסות היו משוק הדאטה סנטר. מרפי הבין מהר שהעולם הולך לענן וביצע שינוי של 180% במארוול. זה דרש שינוי ב־DNA, בניית טכנולוגיות אחרות ושילוב של שורה ארוכה של חברות שנרכשו. זה תהליך של טרנספורמציה שנמשך עשור ועכשיו אנחנו קוצרים את הפירות. פעם היינו עוד חברה מני רבות בשוק שלה, לא המצאנו שום דבר חדש, אבל היום מארוול נתפסת כחברה בקו הקדמי של הטכנולוגיה".
אחרי מסע הרכישות, מארוול יושבת היום בשני הצמתים החשובים של שבבי ה־AI, אם כי יש שיגידו שדווקא הפיצול הזה הקשה עד לא מזמן על השוק לתמחר אותה נכון. מצד אחד היא פותרת את צוואר הבקבוק בחוות השרתים עם פתרונות אופטיקה, ומצד שני היא מספקת את הנייטרליות שמחפשות היום ענקיות AI רבות שלא רוצות לשים את כל הביצים בסל של אנבידיה. אלה חברות כמו גוגל, אמזון או מטא, שגם מנסות לפתח מעבדים וגם פונות לחברות כמו ברודקום ומארוול שיפתחו אותם עבורן.
במונחים פיננסיים מארוול עוד רחוקה מאוד מהמתחרות שלה וכדי להצדיק שווי של טריליון דולר ברמות המכפילים של אנבידיה או ברודקום היא צריכה שהכנסותיה יצמחו בערך פי 6. מארוול אכן צומחת היום מהר, אך גם אחרי הקפיצה של 42% ב־2025 ההכנסות שלה הגיעו ל־8.2 מיליארד דולר "בלבד". לשם השוואה, ברודקום צמחה ב־24%, אך הכנסותיה היו באותה שנה כמעט 64 מיליארד דולר. השנה צפויה מארוול לדווח על הכנסות של 11.5 מיליארד דולר ומעריכה כי תגיע ל־30 מיליארד דולר ב־2030. הרווחיות של מארוול נמוכה יותר מהמתחרות בשוק המעבדים, אך היא מושפעת בעיקר מריבוי הרכישות שעשתה החברה בשנים האחרונות ותהליכי האינטגרציה. ברמת הרווחיות הגולמית נהנית מארוול משוליים גבוהים יחסית של 51% מתוך ההכנסות.
האמירה של הואנג והדהירה של המניה שבאה אחריה מייצרים הרבה מאוד ציפייה מכם. האם אתם מגבירים את קצב גיוס העובדים בישראל? נכון להיום לא מדובר במרכז גדול במיוחד, בוודאי לא אם משווים אותו לעומת כובד המשקל שיש לפעילות הישראלית באנבידיה.
"אנחנו מגייסים בישראל בקצב גבוה, יש עשרות משרות פתוחות למהנדסים, גם מנוסים, אבל אנחנו לא פוחדים גם מג'וניורים – בניגוד לחברות רבות. בעקבות השינוי בחברה והזינוק במניה יותר אנשים נחשפים למארוול וגיוס העובדים הפך לקל יותר".
גם אתה וגם מנהל הסייט הישראלי התחלתם במארוול במשרות סטודנט. לג'וניורים היום מאוד קשה להיכנס לחברות הייטק, בעיקר כאלה שנמצאות בליבן של טכנולוגיות AI. איזה תואר אתה ממליץ ללמוד היום? האם עדיין יש טעם במדעי המחשב או שעדיף פיזיקה וחשמל? האם ה־AI יחליף חלק גדול מהאנשים, מה שכבר מתחילים לראות בגל הפיטורים הנוכחי?
"אני ממש לא חושב ככה. ה־AI מאפשר למהנדס להגדיר מה הקוד אמור לבצע ולהשתמש בסוכני AI כדי להוציא זאת לפועל במקום לכתוב קוד. זה לא אומר שלא צריך את המהנדס, אלא שאפשר לעשות הרבה יותר. אפשר להקביל את השינוי למהפכה התעשייתית: פעם לנגר לקח כמה ימים לבנות שולחן אחד, והיום יש מכונה שיודעת לייצר אלפי שולחנות ביום לפי התוכנית שלו".
זה נכון, אבל יש בעולם הרבה פחות נגרים מכפי שהיו פעם.
"המקצוע משתנה, אבל הצורך בבן אדם שיגדיר וינהל את התהליך קיים. מהנדס היום יכול להקיף את עצמו במאות ‘סוכני AI’ שירימו את האיכות והכמות של התוצר שלו. אבל אני לא רוצה להחליף אנשים, אני רוצה לקבל מהם יותר תפוקה.
“אחד המעבדים הראשונים שפותחו בעולם הכיל קצת מעל 2,000 טרנזיסטורים ואלו חוברו באמנות רבה ובצורה ידנית על ידי אנשי הפיתוח. עם הזמן נכנסו כלי אוטומציה שמבצעים את כל התהליך הפיזי של תכנון הרכיב בצורה אוטומטית ובסקייל גדול הרבה יותר. אך האם זה ייתר את האדם מתוך התהליך? האם צריך כעת פחות מהנדסים עקב כך? ההיפך הוא הנכון. האוטומציה אפשרה לנו לבנות רכיבים הרבה יותר גדולים ומורכבים, והאדם יכל לעלות רמה באבסטרקציה מחיבור ידני של עשרות טרנזיסטורים לשליטה בתהליך שמחבר עשרות מיליוני טרנזיסטורים. מעבד ה־AI של Nvidia מכיל היום עשרות ואף מאות מיליארדי טרנזיסטורים, והיקף הבעיה אותה יש לפתור גדול ומורכב הרבה יותר ולשם כך צריך הרבה יותר מהנדסים בעלי יכולות וכישורים שונים ומורכבים יותר מבעבר".
