המירוץ לבינה מלאכותית - ישראל תישאר מאחור אם לא תאיץ פיתוח תשתיות אנרגיה
הבינה מלאכותית דורשת אנרגיה, והרבה ממנה. צריכת החשמל של חוות שרתים בעולם, מתקני ענק שתומכים בשירותי מחשוב ענן ויישומי בינה מלאכותית, צפויה להכפיל את עצמה עד שנת 2030 ולהגיע לכ-945 טרה-ואט שעה (TWh). מדובר בקצב גידול שנתי של כ-15%, כאשר אזורים מסוימים בעולם יראו שיעורי גידול גבוהים אף יותר.
ישראל מצויה בפער תשתיתי משמעותי: רשת החשמל, בתצורתה הנוכחית ובקצב הפיתוח הקיים, עלולה שלא לעמוד בגל חוות השרתים הצפוי בשנים הקרובות — הן מבחינת קיבולת, הן מבחינת מיקום, והן מבחינת לוחות הזמנים הנדרשים להרחבה. פער זה אינו תאורטי; הוא עשוי לעכב את התפתחות תחום הבינה המלאכותית בישראל, ובתרחישים מסוימים אף לפגוע באמינות אספקת החשמל למשקי הבית, לתעשייה ולמגזר הטכנולוגי עצמו.
מהתחזיות של חברת החשמל ורשות החשמל עולה כי חוות השרתים עלולות לדרוש עד שנת 2030 הספק השווה ערך ל-6-12% משיא הביקוש הארצי, זינוק דרמטי לעומת 1.5% בלבד בשנת 2023. במקביל, נתוני רשות החשמל מצביעים על תמונה מדאיגה: מחצית מהפרויקטים שהחלו נמצאו בעיכוב ביחס למועד היעד, וכל אלו שהסתיימו לא עמדו במועד הסיום שנקבע להם, זאת בעיקר עקב חסמים סטטוטוריים. כאשר חלק הארי של הפרויקטים המתוכננים עד 2030 טרם בוצעו (בהתאם ללוחות הזמנים הרב-שנתיים). מצב זה מעלה חשש על פער בין קצב פיתוח הרשת לקצב ההתפתחות של חוות השרתים העלול להעמיד בספק את יכולתה של מערכת החשמל הישראלית לעמוד בביקושים החדשים.
במדינות כגון נורבגיה, איטליה וקליפורניה, שבהן זמן החיבור לרשת עומד על כ-2–4 שנים, מחצית מהזמן המקובל בשווקים המרכזיים כגון דבלין, פרנקפורט, אמסטרדם ולונדון, שבהם זמני החיבור מגיעים ל-9-7 שנים, שוק חוות השרתים נהנה וצפוי להמשיך ליהנות משיעורי צמיחה גבוהים של כ-20%. במילים אחרות, יזמים בתחום חוות השרתים המתקדמות ביותר לא מחכים שרשת החשמל תותאם לצרכיהם והרגולטור יואיל לזוז – הם מצביעים ברגליים ועוברים לשווקים בהם הרשת מתקדמת וערוכה.
נוסף על כך, חוסר היערכות של הרשת בצד הקמה של חוות שרתים נוספות עלול להביא לעלייה בתדירות ההפרעות באספקת החשמל, בעיקר במרכז הארץ. מנתוני תכנית פיתוח רשת החלוקה, עולה כי כ-40% מההזמנות הקיימות לחיבור חוות שרתים מתרכזות בגוש דן, אזור שכבר סובל ממחסור באמצעי ייצור חשמל. המשמעות היא שגם יחידות ייצור חדשות שיוקמו לא יענו על צרכי האוכלוסייה אלא יזינו את חוות השרתים לבינה מלאכותית, ובהיעדר ניהול זהיר של העומסים על הרשת, אף עלולים להביא לפגיעה באיכות ואמינות אספקת החשמל. תיווצר תחרות על משאבי הרשת בין מגוון סקטורים – ממשקי בית ועד תעשייה מסורתית או סקטור ההייטק. זו המציאות שהמדינה חייבת להיערך אליה.
כדי להתמודד עם האתגר, ישראל חייבת לגבש אסטרטגיה כוללת המשלבת תכנון רשת ארוך טווח, מדיניות מיקום אזורית להקמת חוות שרתים, תמריצים לשילוב אנרגיות מתחדשות ואמצעי אגירה, רגולציה שתאפשר לחוות השרתים להשתלב במתן שירותי מערכת, ופתרונות לקיצור זמני החיבור.
ללא תשתיות אנרגיה מותאמות - החדשנות הישראלית תישאר מאחור. האתגר המרכזי של העשור הקרוב אינו טכנולוגי; הוא תשתיתי, תכנוני וכלכלי והחלון להיערכות הולך ונסגר.
אברי שכטר הוא מנהל מכון ינאי לביטחון אנרגטי באוניברסיטת רייכמן; אסף צחור הוא שותף-מייסד והמנהל האקדמי של מכון ינאי לביטחון אנרגטי וסגן-דיקן ביה"ס לקיימות באוניברסיטת רייכמן
