מי בכלל זוכר את דיפסיק? המשקיעים נוהרים ל־OpenAI
חברת הבינה המלאכותית עומדת בפני גיוס של 40 מיליארד דולר, שמוביל אותה לשווי שוק כפול מזה שלפיו גייסה לפני חצי שנה. מרבית הסכום תגיע מסופטבנק, שהתנתה את ההשקעה בהפיכת OpenAI לגוף למטרות רווח. האיום מצד דיפסיק הסינית, שטלטל את הענף לפני חודשיים, נראה רחוק מתמיד
בשבוע שעבר מעבדי ה־GPU של OpenAI "נמסו", כהגדרת המייסד והמנכ"ל סם אלטמן. הסיבה: מודל ג'ינרוט התמונות המעודכן של החברה ששולב ב־ChatGPT, וסיפק קפיצת דרך משמעותית ביכולות ההבנה, הקלט והתוצאה לעומת מודלים דומים בשוק. בתוך זמן קצר הספיק המודל להצית תופעת רשת: משתמשים יצרו גרסאות לתמונות מוכרות בסגנון הסרטים של סטודיו האנימציה המיתולוגי ג'יבלי. הביקוש לתוכנה היה כל כך גבוה, שהחברה נאלצה להטיל מגבלות על השימוש במודל, אף שהיה זמין רק למשתמשים משלמים.
האירוע הזה הוא הסבר מזוקק לסיבה שגם אחרי רגע הדיפסיק (DeepSeek) שטלטל את תעשיית ה־AI בינואר – המשקיעים בטוחים שלא נשקפת שום סכנה לדומיננטיות של OpenAI בתעשייה. כמה בטוחים? מספיק כדי לסכם עם החברה על סבב גיוס של 40 מיליארד דולר, לפי שווי של 300 מיליארד דולר (אחרי הכסף).
סבב הגיוס, שעליו הודיעה OpenAI שלשום, כמעט מכפיל את שווי החברה לעומת הסבב הקודם, והוא הגדול בהיסטוריה בעבור חברה פרטית. לדברי החברה, הגיוס יאפשר לה לקדם פיתוח בינה מלאכותית כללית (AGI). "עם הגיוס נוכל להרחיב עוד יותר את גבולות מחקר ה־AI, להגדיל את קנה המידה של תשתית המחשוב שלנו, ולספק כלים עוצמתיים יותר ל־500 מיליון האנשים שמשתמשים ב־ChatGPT מדי שבוע", מסרה החברה בהודעה לעיתונות. "נמשיך לבנות מערכות AI שמקדמות גילויים מדעיים, מאפשרות חינוך בהתאמה אישית, מגבירות את היצירתיות האנושית וסוללות את הדרך ל־AGI שמיטיבה עם כל האנושות".
את סבב הגיוס מובילה סופטבנק היפנית, השותפה המרכזית של OpenAI בפרויקט סטארגייט, מיזם שאפתני לבניית תשתית מחשוב AI בארה"ב בהשקעה כוללת של חצי טריליון דולר. לפי בלומברג, בשלב הראשון של הסבב תשקיע סופטבנק בחברה 7.5 מיליארד דולר. סינדיקט משקיעים – שכולל את מיקרוסופט, Coatue Management ,Altimeter Capital Management ו־Thrive Capital – ישקיע בשלב זה 2.5 מיליארד דולר. בשלב הבא, שיושלם לקראת סוף השנה, תשקיע סופטבנק 22.5 מיליארד דולר וסינדיקט המשקיעים 7.5 מיליארד דולר. כמו כן מתקיימים מגעים עם הקרנות Magnetar Capital ו־Founders Fund של פיטר ת’יל להצטרפות לסינדיקט המשקיעים.
היקף ההשקעה של סופטבנק מותנה בכך ש־OpenAI תשלים עד סוף השנה את הליך שינוי המבנה הארגוני של החברה לגוף למטרות רווח (כיום החברה נשלטת באופן פורמלי על ידי מלכ"ר, מוסד ללא כוונת רווח). אם לא תשלים החברה את התהליך, תוכל סופטבנק להוריד את סכום ההשקעה הכולל שלה מ־30 מיליארד דולר ל־20 מיליארד דולר. במקרה זה תוכל OpenAI לחזר אחרי משקיעים נוספים להשלמת הסבב.
"מאות מיליוני אנשים משתמשים ב־ChatGPT מדי שבוע", אמר אלטמן בהודעה לעיתונות. "ההשקעה הזו עוזרת לנו לדחוף את הגבולות ולהפוך את ה־AI לשימושית יותר בחיי היום־יום". יו"ר סופטבנק, מסיושי סאן, הוסיף: "AI היא הכוח המכריע שמעצב את עתיד האנושות. הרחבת השותפות שלנו עם OpenAI תאיץ את החזון המשותף שלנו לשחרר את מלוא הפוטנציאל שלה".
לפי נתונים של חברת המחקר PitchBook, עם השלמת הגיוס תהפוך OpenAI לחברה פרטית נתמכת הון סיכון בעלת שווי שוק השני בגודלו בעולם. רק ספייסX של אלון מאסק, עם שווי של 350 מיליארד דולר, תעקוף אותה. באוקטובר, עת השלימה גיוס לפי שווי של 157 מיליארד דולר, ניצבה החברה במקום השלישי אחרי בייטדאנס, החברה־האם של טיקטוק, שהשווי שלה מוערך ב־220 מיליארד דולר. גיוס של 40 מיליארד דולר גם מייצג את הסכום הגדול ביותר שגייסה חברה פרטית בסבב אחד. השיא הקודם שייך ל־Ant Group הסינית, שהשלימה ב־2018 גיוס של 14 מיליארד דולר.
רגע הערעור
רק לפני כחודשיים גיוס מרשים כזה נראה הרבה פחות סביר. ב־20 בינואר חשפה דיפסיק הסינית את מודל ה־AI החושב שלה R1. המודל סיפק ביצועים דומים למודלים מקבילים של OpenAI וחברות אחרות, אך לטענת דיפסיק פותח בשבריר מכוח המחשוב והעלות שנדרשה לפיתוח המודלים האלו. היה זה רגע מטלטל בעבור כלל החברות בתעשייה (אנבידיה, למשל, איבדה מאז שווי שוק בהיקף של כטריליון דולר), שהעלה ספקות בדבר המודל האסטרטגי שהנחה את פעילותה של OpenAI.
החברה ביססה את הדומיננטיות שלה ואת השווי הגבוה שיוחס לה כבר אז על השקעה מסיבית בפיתוח, על אימון ופריסה של מודלים (פרויקט סטארגייט השאפתני הוא דוגמה מובהקת לכך) וכן על צוות מיומן שיאפשרו לה לפתח את המודלים הטובים ביותר בתחום וליצור את פריצות הדרך המשמעותיות. היכולת שלה להשקיע סכומים משמעותיים היתה החפיר שהבטיח לה (ולענקיות אחרות כמו גוגל ומטא) שמתחרות צעירות וממומנות פחות לא יוכלו להתחרות באותה רמה שבה היא משחקת.
רגע הדיפסיק ערער את הנחת היסוד הזו. אם חברה קטנה מסין יכולה, בשבריר מההשקעה, ליצור מודל טוב כמו זה שיצרה OpenAI בעשרות מיליארדי דולרים, אין חפיר, אין הגנה ואין לכאורה צידוק לשווי הגבוה שהוצמד לה. לכאורה הוא צריך לרדת. בפועל, בגיוס הנוכחי OpenAI כמעט ומכפילה את השווי שלה בתוך כחצי שנה.
מי שמאמין לא מפחד
איך זה קרה? יש שלושה הסברים בולטים. ראשית, הגזמה לא מבוטלת בתיאור ההישג של דיפסיק. אחרי ששקע האבק סביב הדיווחים הראשונים, התברר שעלויות פיתוח המודל לא היו קטנות כמו שחשבו בתחילה (הגם שעדיין נמוכות יחסית), וייתכן שבהליך הפיתוח נעזרה החברה במודלים של OpenAI עצמה (מה שבממשל טראמפ תיארו כגניבת קניין רוחני). זוהי סוגיה משמעותית, שכן אם דיפסיק לא יכולה לפתח את המודל שלה ללא זה של OpenAI, היא למעשה חסכה כך חלק גדול מעלויות הפיתוח. במקרה כזה OpenAI יכולה לפתח דרכים לחסום את השיטות שבהן מינפה היריבה הסינית את מוצריה ולהעמיק את החפיר שלה.
שנית, ההשקעה מייצגת במידה רבה את אמון המשקיעים באלטמן ובצוות שלו, וביכולת שלהם להתאים את עצמם לנסיבות השוק המשתנות. יכולת ההשקעה הכספית של OpenAI היא רק רכיב אחד בהצלחה שלה; הצוות המיומן והמוצלח שגיבש אלטמן בחברה הוא רכיב אחר, חשוב עוד יותר. המשקיעים מביעים אמון בצוות הזה וביכולת שלו להגיב במהירות לשינויים כמו רגע דיפסיק, למשל באמצעות שימוש באותן שיטות אימון זולות יותר ופינוי משאבי מחשוב וכוח אדם למשימות מורכבות ומסובכות יותר.
ולבסוף, יש את ההיבט החיובי של רגע דיפסיק. המודל של החברה אכן פותח בעלות ובכוח מחשוב נמוכים יותר, והוא נגיש יותר מבחינת עלות הפריסה שלו. בהקשר זה הדבר מאפשר כניסה מהירה יותר ורחבה יותר של מודלי AI מתקדמים לשימוש במגזרים שונים. OpenAI, סבורים המשקיעים, נמצאת בעמדה הטובה ביותר למנף את הביקוש שנוצר בשוק, הן באמצעות המודלים הקיימים והן באמצעות מודלים חדשים שישאבו השראה מדיפסיק ויפותחו בשיטות יעילות וזולות יותר.
מהפכת הבינה המלאכותית שהציתה OpenAI לפני כשנתיים וחצי נמצאת על סף האצה נוספת, והחברה עדיין נמצאת בעמדה מצוינת להוביל אותה. זה, בכל אופן, מה שסבורים המשקיעים. והם מוכנים להמר על כך ב־40 מיליארד דולר.
