הצד האפל של תעשייה 4.0: מתקפות סייבר על קווי הייצור
עולם הייצור התעשייתי רץ קדימה. קווי הייצור החכמים, הסנסורים, הרובוטיקה בענן והבינה המלאכותית - כולם כבר כאן. יותר ויותר מפעלים בארץ ובעולם מחוברים לרשתות 5G, משלבים טכנולוגיות תפעוליות מתקדמות ומפיקים תובנות בזמן אמת מתוך כמויות עתק של דאטה. היתרונות עצומים: עלייה בפרודוקטיביות, קיצור זמני ייצור, שיפור איכות המוצר וחיסכון ניכר בעלויות. לפי חברת הייעוץ מקינזי, התוצאה צפויה להיות עלייה של 30% בפרודוקטיביות, קיצור של 50% בזמן הייצור, לצד שיפור הבטיחות וחיסכון משמעותי בעלויות.
אבל בעידן שבו כל רכיב בקו הייצור מחובר, מרחב התקיפה של תוקפי סייבר מתרחב גם הוא, ובאופן דרמטי. מתקפת סייבר מוצלחת על מערך תעשייתי חכם עלולה לשתק את הייצור, לגרום לנזקים פיזיים ואף לפגוע בבטיחות העובדים. לתוך המציאות הזו נכנסה גם רגולציית NIS2 של האיחוד האירופי, שנכנסה לתוקף באוקטובר 2024. התקנות החדשות מחייבות סטנדרטים מחמירים להגנת סייבר ומגדירות אחריות אישית של הנהלה בכירה. היום כשלי אבטחה כבר אינם רק בעיה טכנולוגית. הם עלולים להסתיים בתביעות אישיות, פגיעה במוניטין והפסדים כבדים.
עד לא מזמן, מערכות OT פעלו בבידוד כמעט מוחלט, בלי חיבור לאינטרנט ובלי גישה מרחוק. היום, כשהן משולבות במערכות IT ומחוברות לענן, הן הפכו למטרה קלה עבור האקרים. הבעיה היא שרבות מהמערכות הללו לא נבנו עם שכבות הגנה מתקדמות ולעיתים קרובות הן גם מיושנות מאוד, מה שמאפשר לפרוץ באופן פשוט יחסית, עם נזק פוטנציאלי כבד.
לפי נתוני Comparitech בין 2018 ל־2024 נרשמו יותר מ־850 מתקפות כופרה על חברות ייצור בעולם. השבתה של קו ייצור ליום אחד בלבד מוערכת בהפסד ממוצע של כ־1.9 מיליון דולר. בשנה שעברה במפעל של יצרנית הוודקה סטולי בארה"ב קרתה מתקפת סייבר שהשביתה את מערכי הייצור ופגעה בכל שרשרת האספקה, מהלך שתרם לקריסת החברה. והנזק לא נגמר בנתונים ובכסף, זה גם עלול להוות ממש סכנה לחיי אדם. ב־2023 בדרום קוריאה, תקלה בזיהוי מערכת רובוטית גרמה למותו של עובד לאחר שהרובוט זיהה אותו בטעות כאובייקט לעיבוד ומחץ אותו.
הפתרון? לחשוב סייבר כבר משלב התכנון. אם בעבר אבטחת סייבר נחשבה לשכבת הגנה שמוסיפים רק אחרי הקמת תשתיות וקווי ייצור, היום ברור: תשתית סייבר חכמה היא חלק בלתי נפרד מתכנון המפעל. המפעלים שיצליחו להישאר תחרותיים ובטוחים יהיו אלה שבנו אסטרטגיית סייבר מהיום הראשון והטמיעו אותה בליבת המערכת.
לשם כך נדרשת גישה הוליסטית. ראשית, יש להבטיח שקיפות מלאה על כלל הרשת, אין מקום ל"אזורים מתים". כל השרתים, המכונות, בקרי הקצה והרובוטים חייבים להיות מחוברים למערכות אבטחה מתקדמות, שמתעדכנות בזמן אמת ומוכנות להתמודד עם איומי יום אפס. במקביל, יש להטמיע שימוש מושכל בבינה מלאכותית. AI בסייבר איננו מותרות, אלא הכרח: הוא מאפשר זיהוי מהיר של איומים, עיבוד חכם של התראות, תגובה מידית ואף חיזוי תקלות עתידיות והקצאת משאבים מדויקת. לצד כל אלה, שיתוף פעולה הדוק בין צוותי הדאטה והתפעול הוא קריטי. יצירת שפה משותפת והבנה הדדית תאפשר תגובה אפקטיבית ומהירה לאיומים.
בסופו של דבר, לא פשוט לסמן וי על אבטחת סייבר. מדובר בתנאי בסיס להישרדות ולהצלחה תעשייתית בעידן הנוכחי. מפעלים שלא יבנו את ההגנה לתוך מערך הייצור מלכתחילה, יגלו מהר מאוד שלא מדובר באם תהיה מתקפה, אלא מתי — ומה המחיר שישלמו עליה.
דודי אילן הוא מנכ"ל מכירות פאלו אלטו נטוורקס ישראל
