שיעור הנשים בהייטק לא עובר את מחסום ה־33%
דו"ח של רשות החדשנות חושף שמספר הנשים המועסקות בענף ההייטק עלה בעשור האחרון ב־65% לכ־130 אלף, אלא שהן תופסות רק כשליש מהמשרות, ללא שינוי בשלושה העשורים האחרונים. שיעורן הולך ויורד דרסטית ככל שדרג המשרה עולה: 17% בלבד מהדרג הניהולי הבכיר. ורק 4.3% מההון שגויס מגיע לסטארט־אפים שמנוהלים על ידי נשים
שיעור הנשים המשולבות בענף ההייטק נשים לא מצליח להתרומם, זאת למרות שמספר הסטודנטיות הלומדות את מקצועות ההייטק במוסדות ההשכלה הגבוהה הוכפל בעשור האחרון — כך עולה מדוח חדש של רשות החדשנות. המספרים המוצגים בדוח מבטאים תמונת מצב קשה — שיעורן של נשים בקרב המועסקים בתעשיה נותר כשליש בלבד, ללא שינוי משמעותי בשלושה העשורים האחרונים: מספר הנשים המועסקות בענף ההייטק עלה ב־65% בעשור האחרון והגיע לכ־130 אלף הייטקיסטיות, אלא שהן תופסות רק 33.5% מכלל המשרות בענף.
יתרה מכך, תעשיית ההייטק כבר התבגרה משמעותית בעשורים האחרונים, והצמיחה דורות של יזמים ומנהלים בעלי ניסיון, שכבר מקימים ומנהלים חברות בפעם השנייה או השלישית, אבל הייצוג הנשי בדרגי הניהול והיזמות ובהון סיכון נמוך באופן משמעותי. רק 17% מהדרג הניהולי הבכיר בחברות ההייטק הפרטיות הן נשים, כל גם 24.3% מחברי ההנהלה בחברות ציבוריות, ורק 10% הן מנכ"ליות של סטארט־אפים.
לפי הדוח, ישנה שונות בייצוג נשים בחברות הייטק ישראליות בתחומים שונים. כך, למשל, בחברות תוכנה ארגונית ומדעי החיים שיעור הנשים הוא הגבוה ביותר ועומד על 38% מכוח האדם בחברות, ואילו בחברות תקשורת ומוליכים למחצה השיעור הנמוך ביותר, העומד על 21%.
מודרות מגיוסי ההון — בעיקר הגדולים
עוד עולה מהדוח כי 4.3% מכלל ההון שגויס בשנים האחרונות על ידי סטארט־אפים הגיע לחברות שמנוהלות בידי נשים. ברשות מציינים כי עיקר הפער בגיוסי הון על ידי נשים הוא בסבבי גיוס הגדולים מ־50 מיליון דולר. בנוסף, ב־40% מקרנות ההון סיכון הפעילות בישראל — אין אף שותפה אישה.
יותר ויותר נשים פונות ללימודי הייטק, אך אחת הנקודות הכאובות היא הפער העצום בין פריפריה למרכז בכל הקשור להשכלה. בפריפריה, לפי הדוח, נכללות גם ערים גדולות כמו חיפה וירושלים. שיעור הנבחנות בבגרות 5 יחידות במדעי המחשב בתל אביב ובמחוז מרכז גבוה פי שלושה מאשר בירושלים, גבוה פי שניים מאשר במחוז הדרום, וגדול ב־50% יותר מאשר הנבחנות במחוז צפון ובחיפה. בעוד במרכז הארץ ישנה עלייה משמעותית בשיעור הנבחנות במדעי המחשב, בפריפריה הגידול אטי יותר. המשמעות היא שלאורך זמן חוסר השוויון והפערים צפויים רק להתרחב, ולהשפיע עוד על תעשיית ההייטק.
אף שנרשמה עלייה משמעותית בקרב הנערות שלומדות 5 יחידות במדעי המחשב, עלייה של 75% מ־2016 עד 2023, שיעורן מכלל תלמידי מדעי המחשב עומד על כ־36% בלבד, בדומה ל־2020. שיעור הסטודנטיות במקצועות ההייטק עלה מכ־24% בשנת 2012 ל־32% בשנת 2023 – מגמת שיפור משמעותית, אך שיעורן עדיין נמוך בהשוואה לגברים.
נדרשת התערבות ממשלתית
בתחום המחקר והפיתוח (מו"פ) נרשמה הצמיחה הגבוהה ביותר: מספר הנשים בתפקידי מו"פ עלה ב־140% בעשור האחרון, אך הן עדיין מיעוט בתעשייה, עם 26.5% בלבד מכלל המועסקים במו"פ. לפני עשור עמד שיעורן במו"פ על 23%.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר בתגובה לדוח כי רק מהלך רחב של הרגולטור יוביל לשינוי המצב בהייטק. "עלינו להמשיך ולפעול ליצירת הזדמנויות שוות לנשים בהייטק – מהרחבת מסלולי ההכשרה וההשכלה, דרך גיבוש תכניות לקידום נשים בדרגי ניהול ועד עידוד יזמות נשים", אמר בין, "רק מהלך רוחבי ומתמשך שיערב הן את הממשלה והן את התעשייה יוכל להביא לשינוי אמיתי".
בתעשייה לא הופתעו מהמספרים בדוח. לדברי נופר עמיקם, שותפה מנהלת בקרן גלילות קפיטל, "מספר הנשים המובילות בעולם ההייטק עדיין נמוך ודורש שיפור, אך המגמה חיובית. על מנכ"לים להבין שהובלה נשית אינה רק עניין של שוויון מגדרי, אלא נכס אסטרטגי לארגון. מחקרים מראים שנשים מביאות איתן גיוון מחשבתי, חדשנות וקבלת החלטות טובה יותר.
"בעוד חברות הייטק אינן יכולות להשפיע ישירות על מערכת החינוך, הן בהחלט יכולות ליצור תרבות ארגונית שוויונית. זה כולל תמיכה בתוכניות פנימיות לקידום נשים ולתת להן הזדמנויות להוביל פרויקטים מרכזיים".
