סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מימין מנכ"ל OpenAI סם אלטמן ומנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג
סם אלטמן, ג'נסן הואנג (צילומים: bloomberg, ANDREW CABALLERO-REYNOLDS/AFP)
פרשנות

קח AI, תן מזומן ושבבים: מה עומד מאחורי עסקת הענק של אלטמן והואנג

אנבידיה הודיעה כי תשקיע 100 מיליארד דולר ב־OpenAI; העסקה תחזק משמעותית את הדומיננטיות של כל אחת מהחברות בתחום פעילותה, וגם תיתן דחיפה רצינית לענף  

ל־OpenAI יש בעיה: ענקית ה־AI שורפת כסף כאילו אין מחר. לפי דיווחים, בשלוש וחצי השנים הקרובות צפויה החברה לרשום הוצאות של 115 מיליארד דולר, כ־44% יותר מהתחזית הקודמת של החברה. גם לאנבידיה יש "בעיה": היא מדפיסה מזומנים כאילו היא הפדרל ריזרב. ברבעון שהסתיים ביולי האחרון היא רשמה הכנסות של 46.74 מיליארד דולר ורווח נקי של 26.42 מיליארד דולר. במהלך החג הודיעו שתי החברות על מציאת פתרון משותף לבעיות שלהן: אנבידיה תשקיע 100 מיליארד דולר ב־OpenAI, בעסקה שתחזק משמעותית את הדומיננטיות של כל חברה בתחום פעילותה, ויכולה להתוות את הדרך לשיתוף הפעולה העוצמתי ביותר בעולם הבינה המלאכותית.
העסקה מייצרת חיבור נדיר בין החברה הציבורית בעלת שווי השוק הגבוה בעולם (ובהיסטוריה), אנבידיה, שנסחרת לפי שווי של 4.34 טריליון דולר, לבין החברה הפרטית בעלת השווי המוערך הגבוה בעולם (ובהיסטוריה), OpenAI, שמוערכת בחצי טריליון דולר. השווי שלפיו מבוצעת ההשקעה הנוכחית לא נמסר, אך אם הוא נעשה לפי השווי המדווח האחרון של החברה הוא יקנה לאנבידיה 20% ממניות OpenAI.
לפי רויטרס, ההשקעה מורכבת משתי עסקאות נפרדות אך קשורות זו בזו: אנבידיה תתחיל להשקיע ב־OpenAI תמורת מניות ללא זכות הצבעה מיד עם השלמת העסקה, ואז OpenAI תוכל לעשות שימוש בכספי ההשקעה כדי לרכוש שבבים של אנבידיה. שתי החברות חתמו על הצהרת כוונות שלפיה OpenAI תפרוס מערכות של אנבידיה בקיבולת של 10 ג'יגה־ואט לפחות. הן צופות לסכם את ההשקעה סופית בשבועות הקרובים. אנבידיה תתחיל לספק את השבבים והחומרה ב־2026.
"הכל מתחיל בכוח מחשוב", אמר מייסד ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן, בהודעה לעיתונות. "תשתית מחשוב תהיה הבסיס לכלכלת העתיד, ונעשה שימוש במה שאנחנו בונים עם אנבידיה כדי ליצור פריצות דרך חדשות ב־AI ולהשתמש בהן להעצמת אנשים ועסקים בקנה מידה גדול".
בעבור OpenAI, העסקה מספקת מענה לשני צרכים דחופים וקבועים של החברה: מזומנים וכוח מחשוב. יום לאחר חשיפת העסקה הודיעה החברה כי סיכמה עם אורקל וסופטבנק על בניית חמישה דאטה סנטרים חדשים בארצות הברית — באוהיו, טקסס, ניו מקסיקו ומקום נוסף במערב התיכון — בהשקעה כוללת של 400 מיליון דולר. זאת כחלק מפרויקט סטארגייט שחשפו החברות לצד דונלד טראמפ בתחילת השנה, ושכלל התחייבות לבניית תשתיות AI בהיקף כולל של חצי טריליון דולר.
זה לא מקרי שההכרזה התפרסמה יום לאחר ההודעה על ההשקעה של אנבידיה. החסמים המרכזיים מבחינת OpenAI לעסקת הדאטה סנטר היו הצורך בכספים נזילים והבטחה לגישה לשבבי ה־AI של אנבידיה, המצרך המבוקש ביותר בתחום כיום. העסקה עם ענקית השבבים מעניקה לה בדיוק את שני הדברים האלו, וגם מייצרת בעבור אנבידיה אינטרס מובהק לתעדף את צורכי השבבים העתידיים של OpenAI. כאשר הביקוש לשבבים של אנבידיה עדיין עולה על ההיצע שלהם, מדובר באינטרס שיכול לייצר ל־OpenAI יתרון משמעותי במרוץ לפתח משאבי מחשוב נוספים.
בעבור אנבידיה, העסקה משתלבת באסטרטגיה רחבה יותר לגוון את פעילותה בתחום ה־AI ולהרחיב את הדומיננטיות שלה בצד השבבים של האקוסיסטם גם לחלקים אחרים שלו. בכל הנוגע לפעילות בארון השרתים, לאנבידיה יש כבר דומיננטיות רבה שמתבטאת לא רק בשבבי ה־AI המבוקשים שלה, אלא גם במתגי ובשבבי התקשורת שמפותחים בישראל (על בסיס רכישת מלאנוקס) במעבדי מחשב שמפותחים גם הם בישראל. פעילות זו מחוזקת באמצעות פיתוח ופריסה של פלטפורמות, מוצרי תוכנה ומודלי AI משמעותיים (כאשר גם בהקשר זה ביצעה החברה רכישות משמעותיות בישראל: Run:ai ו־Deci).

מגיעה למשתמשי קצה

לאחרונה ממנפת אנבידיה את קופת המזומנים הגדולה שלה ואת ההצלחה שלה בשוק להרחבת פעילותה גם לתחומים אחרים באקוסיסטם ולהעמיק את הדומיננטיות שלה בהם. המהלך הבולט ביותר בהקשר זה נחשף ימים לפני ההשקעה ב־OpenAI: השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל תמורת 4% ממניות החברה. עסקה זו כוללת גם שיתוף פעולה פיתוח שבבי AI של אנבידיה שישתלבו במעבדים למחשבים האישיים של אינטל ובדאטה סנטר. בכך, למעשה, אורגת אנבידיה את עצמה לתוך הפעילות של אחת החברות המעטות שמסוגלות להציב לה תחרות בפיתוח שבבי AI, ומסנדלת למעשה את האפשרות שאינטל תציב פלטפורמה מתחרה לזו שלה. העסקה אומנם לא כוללת החלטה של אנבידיה לייצר שבבים במתקנים של אינטל, אבל החיבור בין החברות מספק לאנבידיה תמריץ לסייע לפעילות הייצור של אינטל, ואולי אף לקחת חלק משמעותי יותר בחברה ובפעילות הייצור שלה אם זו תתקדם בקצב משביע רצון.
2 צפייה בגלריה
מרכז המחשוב המדעי הלאומי לאנרגיה בארה"ב
מרכז המחשוב המדעי הלאומי לאנרגיה בארה"ב
מרכז המחשוב המדעי הלאומי לאנרגיה בארה"ב, שישתמש בשבבים של אנבידיה. הביקוש לשבבים שלה עדיין עולה על ההיצע
(צילומים: Manuel Orbegozo/Reuters )
בהשקעה ב־OpenAI מייצרת לעצמה אנבידיה דריסת רגל משמעותית גם בצד התוצר של אקוסיסטם ה־AI. אנבידיה כבר מפגינה דומיננטיות מלאה בכל הנוגע לפיתוח שבבים ופיתוח פלטפורמות וכלים בעבור חברות שנדרשות לכוח מחשוב AI. ההשקעה באינטל פותחת לה חלון אפשרי לפעילות ייצור משמעותית סמי־עצמאית, ו־OpenAI מכניסה אותה לצד האחרון במשוואה: התוצאה של השימוש בכוח המחשוב שמאפשרים השבבים שלה — מודלי ה־AI העוצמתיים והמוצרים למשתמשים ולעסקים שמבוססים עליהם.
אפשר להניח שזו רק ההתחלה. מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ידוע בשאיפותיו הגדולות לשוק ה־AI ולחברה שלו, ובמצבה הנוכחי יש לחברה משאבים יוצאי דופן להפוך שאיפות אלו למציאות. עתיד שבו אנבידיה לא רק מפתחת שבבי AI אלא גם מקיימת פעילות ייצור משמעותית ומחזיקה בעמדת השפעה ניכרת בחברות שמפתחות מוצרי AI למשתמשי קצה הוא בהחלט בתחום האפשר.
אולם ההשקעה של אנבידיה ב־OpenAI גם שבה ומדליקה נורת אזהרה מעל הקיימות של כל האקוסיסטם. ההצלחה הנוכחית של אנבידיה מתאפשרת בזכות הביקוש לשבביה מצד חברות AI וענקיות טכנולוגיה. חברות אלו משקיעות מדי שנה מאות מיליארדי דולרים בתשתיות מחשוב ודאטה סנטרים ל־AI. ההכרזה של OpenAI, אורקל וסופטבנק על הקמת דאטה סנטרים בהשקעה של 400 מיליארד דולר עד 2029 מצטרפת להערכות של מיקרוסופט, אפל, אמזון, גוגל ומטא שלפיהן הן צפויות להשקיע השנה 350 מיליארד דולר בתשתיות AI בסך הכל.
בהיעדר פריצת דרך יסודית מפתיעה, הוצאות אלו לא צפויות להתמתן שכן המרוץ אחרי מודלים מתקדמים יותר מצד אחד והעלייה בהיקף השימוש בהם מצד שני צפויים לשמר ולהגדיל את הביקוש לכוח מחשוב AI ואת ההוצאות שדרושות כדי לעמוד בו.
במקביל, החברות טרם פיצחו את המודל העסקי שיצדיק את השקעות הענק. משתמשים רבים עושים שימוש במסלולים חינמיים, ומייצרים לחברה הוצאות לא מבוטלות על כל שאילתה שלהם. בנוסף, לפי הערכות גם ההוצאות שמייצרים משתמשים במסלולים בתשלום גדולות מדמי המנוי שהם משלמים. וככל שהמודלים נעשים מורכבים יותר והיקף השימוש בהם גדל, כך ההוצאות הללו גדלות.

על כרעי תרנגולת

השקעת הענק של אנבידיה ב־OpenAI חושפת את המצוקה הזו. OpenAI חייבת להשקיע סכומים אדירים בהרחבת תשתיות המחשוב שלה, אך הפעילות העסקית שלה לא מייצרת לה מספיק הכנסות לשם כך ונדרשת להון חיצוני. העובדה ש־100 מיליארד הדולר שתשקיע אנבידיה יזרמו אליה בחזרה בדמות רכישת שבבי AI מבהירה עד כמה השוק ניצב כיום על כרעי תרנגולת, ועד כמה הכל יכול לקרוס אם לא יימצא המודל העסקי שמצדיק את השקעות הענק.