מנהל משרד הפטנטים האמריקאי החדש מצהיר על שינוי - הדרך לפטנטים בתוכנה ו-AI תהיה קלה יותר
המנהל החדש של משרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי (USPTO) מצהיר כי צפויות הקלות משמעותיות לחברות היי-טק, לאחר יותר מעשור בו החברות עמדו מול מחסומים בדרך לאישור פטנט בתחום התוכנה. "רבים בתחום התוכנה שאלו מדוע פטנטים בתחומי הכימיה והביולוגיה צריכים לעמוד בתנאים מקלים יותר. ההצהרה הנוכחית אמורה להוות יישור קו", אומר רועי מלצר, מנהל תחום היי-טק בקבוצת ארליך
ג'ון סקווירס, המנהל החדש של משרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי (USPTO), אשר מונה על ידי ממשל טראמפ, הצהיר לאחרונה כי בכוונתו להקל באופן משמעותי על קבלת פטנטים בתחום התוכנה והבינה המלאכותית. בנאום שנשא בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לקניין רוחני (AIPLA) בתחילת חודש נובמבר, הציג סקווירס חזון חדש המבטיח לשנות את כללי המשחק בתעשיית ההיי-טק. ההצהרה מסמנת היפוך מגמה דרמטי, לאחר למעלה מעשור של אתגרים והגבלות בקבלת פטנטים על תוכנה, והיא עשויה להשפיע באופן משמעותי גם על חברות ישראליות הפועלות בארצות הברית.
העשור שהקשה על חברות התוכנה
מאז פסק הדין התקדימי בתיק Alice Corp. v. CLS Bank International בשנת 2014, התמודדו חברות תוכנה עם מכשול משמעותי בניסיונות לקבל אישורי פטנט את המצאותיהן. בית המשפט העליון האמריקאי קבע אז שפטנט על "רעיון אבסטרקטי" שמיושם באמצעות מחשב גנרי אינו זכאי להגנה. המבחן שנקבע דרש הוכחה ל"מושג המצאתי" - משהו המצביע על שיפור טכנולוגי ממשי ולא רק יישום ממוחשב של רעיון קיים.
"בעשור האחרון, משהו שהיה נחשב להמצאה לגיטימית בכימיה או במכניקה, נדחה בתחום התוכנה רק בגלל שנתפס כ'אבסטרקטי'", מסביר רועי מלצר, מנהל תחום היי-טק בקבוצת ארליך, משרד פטנטים המלווה חברות וגופים ממגוון תחומים. "הבוחנים ב-USPTO טענו שאוטומציה של תהליך ידני, או הרצת תוכנה על בעיה קיימת, אינם מספיקים לקבלת פטנט, מה שהקשיח את הרף באופן דרמטי והקשה מאוד בהגנה על פטנטים קיימים בבית המשפט".
מדיניות זו יצרה אי-ודאות רבה עבור חברות סטארט-אפ, במיוחד בתחומי הפינטק, הבריאות הדיגיטלית והבינה המלאכותית, שחלק ניכר מהערך שלהן טמון בקניין הרוחני הטכנולוגי.
"שלושת עמודי התווך" של סקווירס
בנאומו, הציג המנהל החדש מסגרת חדשה שכינה "שלושת עמודי התווך של זכאות לפטנט". עמוד התווך הראשון מתמקד בהגדרה הרחבה של "תהליך" הכוללת שימושים חדשים בטכנולוגיות קיימות - עיקרון שמקורו בחוק הפטנטים משנת 1793. עמוד התווך השני מתייחס לשיפורים טכנולוגיים במבני נתונים ממוחשבים, תוך הסתמכות על פסק הדין Enfish שאישר את זכאותם של שיפורים כאלה. עמוד התווך השלישי דורש "משהו נוסף" מעבר לרעיון המופשט - שינויים בארכיטקטורת המערכת המשנים את זרימת המידע.
גישה שמרנית עם השלכות רחבות
מלצר רואה במהלך זה שני פנים. "ממשל טראמפ נוקט בגישה שמרנית הנוטה לטובת בעלי הקניין, בהתאם לאידיאולוגיה הכללית של המפלגה הרפובליקאית" הוא מסביר. "מתן כוח רב יותר לבעלי פטנטים הוא פעולה קלאסית של ממשל שמרני שמאמין בזכויות קניין חזקות".
לצד זאת, ההקלה בקבלת פטנטים עשויה ליצור מציאות חדשה עבור ענקיות הטכנולוגיה. "כשיהיה יותר קל לקבל פטנט, יהיה גם יותר קל לתבוע את החברות הגדולות על הפרה", מציין מלצר. "הדרך היחידה לצמצם את הכוח של ה'מפלצות' הטכנולוגיות היא להחזיר שליטה לממציאים באמצעות פטנטים. אחרת, הן ימשיכו לצבור עוד ועוד כוח".
הפוליטיקה מאחורי המדיניות - AI בתור 'הזהב החדש'
המהלך משקף תמורות במערכת היחסים שבין תעשיית ההייטק לזירה הפוליטית בארה"ב. ניכר כי בכירים בעמק הסיליקון מאמצים כעת גישה פרגמטית יותר כלפי המפלגה הרפובליקנית ודונלד טראמפ. "הנהגת ענקיות הטכנולוגיה פועלת מתוך הבנת המציאות הפוליטית המשתנה", מציין מלצר. "הדומיננטיות המסורתית של המפלגה הדמוקרטית באזור מתגמשת, ויוצרת דינמיקה חדשה בשטח".
סקווירס עצמו הדגיש כי הבינה המלאכותית היא "הזהב החדש" שארצות הברית חייבת להגן עליו. במסגרת גישה זו, הוא כבר אישר החלטה תקדימית בתיק Ex parte Desjardins, שבו ביטל דחייה של פטנט על טכנולוגיית למידת מכונה, תוך הדגשה שהשיפור בתפקוד המודל מהווה יישום מעשי של רעיון.
מה זה אומר עבור חברות ישראליות?
עבור חברות היי-טק ישראליות הבוחרות להגיש בקשה לפטנט בארצות הברית, המהלך מציע הזדמנויות אך גם דורש זהירות. "זה לא אומר שכל בקשה תאושר", מזהיר מלצר. "הפטנט עדיין צריך להיות חדש, המצאתי, ובעל תועלת. אבל האתגר ההתחלתי שכרוך בהוכחה שההמצאה לא 'אבסטרקטית מדי' צפוי להיות נמוך יותר".
המפתח, לדבריו, הוא בכתיבה הנכונה של הפטנט מלכתחילה. "חשוב מאוד לתאר לא רק 'מה' מבוצע, אלא 'איך' זה מבוצע מבחינה טכנולוגית", הוא מדגיש. "מה שלא נכתב ביום הראשון של כתיבת הפטנט, לא יהיה ניתן להוסיף מאוחר יותר. צריך לתת את התשתית הטכנית הטובה והעמוקה ביותר מההתחלה".
מלצר ממליץ לחברות לעבוד עם שותפים משפטיים מעודכנים שמבינים לעומק את השינויים במדיניות. "התחום דינמי ומשתנה. עורך הפטנטים חייב להיות מישהו שמבין לא רק את ההיבט העסקי, אלא גם את האופן שבו הטכנולוגיה מיושמת בפועל".
מבט קדימה
עם פרסום ההנחיות החדשות של USPTO בחודשים הקרובים, תעשיית ההיי-טק נערכת לשינוי משמעותי. בעוד שהמהלך צפוי לעודד חדשנות ולסייע לחברות קטנות ובינוניות, הוא עשוי גם להוביל לעלייה בסכסוכים סביב פטנטים ותביעות הפרה. השאלה המרכזית תהיה כיצד בית המשפט הפדרלי לערעורים יגיב למדיניות החדשה - האם הוא יאמץ את הגישה המקלה של USPTO, או שיישאר נאמן לתקדימים המחמירים יותר.
עבור חברות ישראליות, המסר ברור: זה הזמן לבחון מחדש את אסטרטגיית הקניין הרוחני, להבטיח שהפטנטים נכתבים בצורה המדגישה את השיפורים הטכנולוגיים, ולהיות ערוכים למציאות חדשה שבה פטנטים על תוכנה ובינה מלאכותית יהיו נגישים יותר - אך גם נתונים לאתגרים חדשים.
