הבינה המלאכותית היא גם הזדמנות לחיזוק הסכמי אברהם
מאז שפרצה לחיינו תוכנת ה- ChatGPT ואיתה מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת בשנת 2022, נכנס העולם למרוץ גלובלי על הובלת תחום ה-AI. בניגוד למרוץ לחלל בשנות ה-50 וה-60, שם התחרות הייתה בעיקר בין שתי מעצמות העל של אותה תקופה (ארה"ב וברה"מ), "המרוץ לשכל" פתוח למתחרים רבים – החל בשתי מעצמות העל הנוכחיות (ארה"ב וסין), עבור דרך שורה ארוכה של מדינות באירופה ובאסיה, חברות הטכנולוגיה הגלובליות (גוגל, מטא, מיקרוסופט אמזון ואחרות), חברות טכנולוגיה בינוניות ומגוון גדול של חברות הזנק.
בשבוע שעבר הגישה ועדת נגל שמונתה ע"י הממשלה לדון ולהציע מדיניות לאומית בנושא חשוב זה את הדו"ח המסכם שלה. כמה שנים לפני כן ישבה על המדוכה ועדה אחרת בראשות איציק בן ישראל ומסקנותיה לא היו שונות בהרבה ממסקנות ועדת נגל. הדו"ח הנוכחי קובע בצורה ברורה וחדה שמדובר במשימה לאומית בעלת חשיבות אסטרטגית מהמעלה הראשונה וחייבים לתקצב ולקדם אותה בהתאם. כעת נותר לקוות שהממשלה אכן תקבל את ההמלצות והמימון הנדרש ייכלל בתקציב המדינה הבא.
בחודש מאי השנה, בתזמון לא מקרי שחפף את ביקורו של הנשיא טראמפ בסעודיה, הודיעה הממלכה על השקת מיזם HUMAIN שמטרתו למצב את סעודיה בחזית המרוץ הגלובלי לפיתוח AI. פמליית הנשיא כללה כמה מנהלים של חברות טכנולוגיה אמריקאיות עם נוכחות גלובלית ואלו הזדרזו לחתום עם הסעודים על הקמת תשתיות מיחשוב בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים. היות שאין לסעודים כוח אדם מקומי עליו הם יכולים להישען בתחום זה, הם גם הקצו סכומים דמיוניים לגיוס של "שכירי חרב" -- מומחי AI מרחבי העולם שיבואו לפתח את התחום אצלם.
ב-2020, השיק איחוד האמירויות את מכון המחקר TII המיועד לפתח חדשנות טכנולוגית שתמצב את האמירויות בחזית הידע העולמית. המרכז לבינה מלאכותית ומדעים דיגיטליים הוא אחד ממוקדי הידע העיקריים עליהם שמים האמריתים את יהבם. בינואר 2024 פתח ה-TII שלוחה בישראל וגייס את ד"ר יואל מארק (לשעבר בכירה בגוגל) מתוך מטרה לבנות כאן מרכז מו"פ משמעותי ב-AI.
עובדה נוספת אותה ראוי לציין היא שכמעט כל החברות שחברו ל-TII האמירתי, ואלו שייפעלו במסגרת המיזם החדש בסעודיה (אנבידיה, קוולקום, מיקרוסופט ואחרות), מקיימות מזה שנים ארוכות פעילות ענפה בישראל. אמנם אין לנו את הכיסים העמוקים שיש לסעודים ולאמירתים, אבל יש לנו משאב חשוב הרבה יותר מכסף – כוח אדם מעולה המקבל את הכשרתו באוניברסיטאות המחקר המובילות בארץ, מתמחה ביחידות טכנולוגיה בצה"ל ומערכת הבטחון (8200 ואחרות) ונחשב מהטובים מסוגו בעולם. לצערנו, חלק לא מבוטל מהמשאב הזה עובר במסגרת מה שמכונה בימים אלו "רילוקיישן" למקומות אחרים בעולם בהם אפשרויות הפיתוח האישי ובצידו התגמול הכספי גבוהות בהרבה מאלו אותן ניתן להשיג בישראל. מי שמבקר במשרדים הראשיים של חברות הטכנולוגיה בעמק הסיליקון יכול לקבל את הרושם המוטעה כאילו מספר הישראלים בעולם שקול למספרם של הסינים וההודים...
דו"ח ועדת נגל ממליץ לממשלה להקצות ב-5 השנים הקרובות לפחות 25 מיליארד שקל להקמת תשתית לאומית ופיתוח יכולות נדרשות בנושא AI. במדינה הנמצאת במלחמה כבר כמעט שנתיים, ושמיכת התקציב בה קצרה ולא מאפשרת מתן מענה הולם להיקף נרחב של משימות לאומיות אחרות, יש שייראו בהקצאה כזו הוצאה גדולה מדי. האמת שמדובר בטיפה בים ביחס להשקעות עתק שכבר בוצעו במקומות אחרים. לדוגמא, מומחים רבים מעריכים כי נכון להיום הסינים מובילים בתחרות ה-AI. קשה לדעת במדויק כמה סין משקיעה בתחום זה אבל ניתן להעריך שמדובר בסכומים של מאות מיליארדי דולרים בשנה. באוכלוסייה של 1.4 מיליארד איש, כמות הסינים המוכשרים, החכמים והמנוסים העוסקים בנושא גדולה בהרבה מכמות האנשים המקבילה בישראל. אם כך, כיצד נוכל להתמודד ואף להצליח במרוץ השכל העולמי?
תשובה אפשרית לשאלה זו ניתן למצוא דרך חיזוק הסכמי אברהם ע"י הקמת שותפויות אסטרטגיות בין ישראל לאיחוד האמירויות והסעודים בתחומי ה-AI. לנו יש את כוח האדם הנדרש אבל אין מספיק כסף כדי לעשות זאת לבדנו, לשותפינו שכבר חתמו על הסכמי אברהם ואלו שעתידים להצטרף אליהם אין את כוח האדם המתאים אבל יש להם את המשאבים הפיננסיים הנדרשים ואילו לחברות הטכנולוגיה הגדולות שבלעדיהן לא ניתן להתקדם בימים אלו יש אינטרס מובהק להשתלב במיזמים כאלו לא רק משיקולים עסקיים קצרי טווח אלא גם על מנת לפעול בהלימה למדיניות שמכתיב ממשל טראמפ להגברת אחיזתה של ארה"ב באזור בעיקר על בסיס תמריצים כלכליים. אולי נשמע קצת פחות עברית בפאלו אלטו, ויותר עברית באבו דאבי וריאד, אבל זה הרבה יותר קרוב לבית ו"על הדרך" גם עשוי לתרום להרחבה וביסוס של מעגל השלום אליו כמהים עמי האזור ובראשם ישראל.
בועז גולני הוא פרופסור בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון
