יצרנים בסין נעזרים בטיקטוק כדי לקלף את היוקרה מגוצ'י ופראדה
סרטונים ויראליים מציפים את הפיד בפלטפורמת המדיה החברתית ומציעים במחירי רצפה תיקים של מותגי הרמס ופראדה שיוצרו כביכול בסין. במציאות, תיקי היוקרה האירופיים מיוצרים תחת תקנים מקפידים באיטליה ובצרפת
מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין גלשה לזירה חדשה: טיקטוק. בימים האחרונים מציפים את הפיד בפלטפורמת המדיה החברתית שורה של סרטונים שמגישים, לכאורה, בעלי מפעלים ומתקני ייצור בסין. טענתם כפי שמוצגת בסרטונים: מוצרי היוקרה של המותגים הגדולים באירופה, התיקים, הבגדים והנעליים, שחברות כמו הרמס ופראדה טוענות שמיוצרים באירופה ונמכרים באלפי ואפילו עשרות אלפי דולרים — הם בכלל מיוצרים כאן אצלנו במפעל בסין ורק נשלחים לאירופה לשם הדבקת הלוגו. ועכשיו, עכשיו אתם יכולים לקנות אותם בגרושים.
אבל למרות הפופולריות הרבה של הסרטונים הללו והאופן המשכנע שבו מוצג המידע, הטענות ברובן הגדול כנראה אינן נכונות, ובכל מקרה קשות לאימות. תחת זאת, נראה שמדובר בקמפיין, טבעי או מתואם מלמעלה, שמטרתו להכניס עוד אי־ודאות למערכת ולערער את תוכנית המכסים הגורפת של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
הטענה שבלב הסרטונים הוויראליים מפתה וקורצת למוח הקונספירטיבי של המדיה החברתית. בסרטון אחד, שזכה ליותר מ־10 מיליון צפיות, טוען היוצר, לכאורה בעל מפעל תיקים בסין, כי 80% מהתיקים של מותגי היוקרה העולמיים מיוצרים במדינה. "הם לוקחים מוצרים כמעט מוגמרים ממפעלים בסין ורק אורזים אותם מחדש ושמים לוגו. משהו כזה", הוא טען, בטרם הזמין צופים לרכוש את אותם תיקים, לדבריו, ישירות ממנו ובמחיר זול משמעותית.
הסרטון אומנם כבר נמחק, וכך גם החשבון שפרסם אותו, אבל העתקים שלו עדיין מופצים בטיקטוק וכך גם מספר רב של סרטונים אחרים. ספק, לכאורה, של בירקין, פסגת תיקי היוקרה של הרמס שמחירו יכול להגיע ל־34 אלף דולר (אם תצליחו לשכנע את הרמס למכור לכם אחד), טוען שעלות הייצור שלו עומדת על 1,400 דולר בלבד. "יותר מ־90% מהמחיר הם הלוגו, אבל אם לא אכפת לכם מהלוגו ואתם רוצים את אותה איכות, אותם חומרים, אתם יכולים לקנות ישירות מאיתנו", אמר המציג. יצרן אחר מציע מכנסי יוגה של לולולמון (או כמו של לולולמון) ב־6 דולרים במקום 100 דולר, ויש עוד רבים — חלקם מתיימרים להיות ספקים רשמיים של מותגי היוקרה, אחרים פשוט טוענים שהם מציעים חלופה זהה באיכותה, בשבריר המחיר.
"ממשלת סין ביטלה את סעיף הסודיות שהיה למותגי יוקרה עם יצרנים סיניים, ועכשיו יצרנים חושפים את מותגי היוקרה האהובים עליכם, ומאפשרים לכולם לדעת שהכל מגיע מהם", נטען בחלק מהסרטונים והפרסומים. מדובר כנראה בטענה שקרית ואין שום ראיות שמבססות את קיומו של סעיף כזה.
הוויראליות של הסרטונים בטיקטוק, שגלשו גם לפלטפורמות אחרות, מסלימה את המתחים בין ארה"ב לסין ויכולה להוות מנוף לחץ נוסף על הממשל הפדרלי בעודו מחליט על עתיד מכסי העתק שהוא מטיל על סין
את הטענות לגבי הייצור בסין, לפחות כשמדובר במותגי יוקרה, יש לקחת בעירבון מוגבל. הרמס לא מייצרת כלל במדינה, אלא בסדנאות, בין השאר בליון, נורמנדי ופרברי פריז. ייצור תיק בירקין אחד יכול להימשך 15 עד 40 שעות, והאומנים נדרשים להכשרה בת חמש שנים לפני שהם מייצרים תיק אחד בעצמם. הרמס היא גם הבעלים של חלקים אחרים בשרשרת האספקה, כמו סדנאות עיבוד עורות. בדומה, תיקים של פראדה ומותג האחות Miu Miu מיוצרים בטוסקנה, וכך גם מותגים כמו גוצ'י ודיור.
והמותגים לא יכולים לטעון סתם כך לייצור באירופה, כאשר רוב העבודה נעשית בסין. על מנת להחתים מוצר בתגית "תוצרת איטליה", דורש החוק המקומי שהחלק המשמעותי בהליך הייצור יתרחש במדינה, וכך, גם על מנת להחתים מוצר בתגית "תוצרת צרפת". מותגים כמו הרמס אף ירחיקו לכת מעבר לדרישות החוק, למשל על הקפדה על תקן וולונטרי שמחייב כי 50% מעלות המוצר יגיעו מפעילות בצרפת.
במקום ה"מותגים בלי הלוגו", סביר יותר להניח שהיצרנים הסיניים מוכרים, במקרה הטוב, חיקוי דומה או קרוב באיכותו לזה של המותג המקורי (כפי שאכן טוענים רבים מהסרטונים), או חיקוי זול במקרה הרע.
טרנד החיקויים האיכותיים איננו חדש. ישנן כבר חברות מוכרות, Quince היא הבולטת שבהן, שמבססות את פעילותן על מכירת שכפולים איכותיים של מוצרי יוקרה. Quince אף מציגה בעמודי המוצר שלה את המחיר של המוצר המקביל המקורי.
הוויראליות העדכנית של הסרטונים בטיקטוק, שגלשו גם לפלטפורמות אחרות, מסלימה את המתחים בין ארצות הברית לסין על רקע מלחמת הסחר ויכולה להוות מנוף לחץ נוסף על הממשל הפדרלי, ישיר או עקיף, בעודו מחליט על עתיד מכסי העתק שמוטלים על סין. זאת, באמצעות יצירת מצג שווא בקרב משתמשים, כי גם המוצרים היוקרתיים ביותר מגיעים מסין, ושאין תחליף למדינה כבסיס ייצור משמעותי, לא משנה כמה מכסים יוטלו עליה. לא בטוח שזה יעבוד, אם כבר רק יחזק את טענת טראמפ שארצות הברית תלויה יותר מדי בייצור בסין ובמדינות אחרות, גם כשמדובר בפריטי יוקרה.
אבל בינתיים עתידים היצרנים הסיניים להשיג מטרה אחרת בטווח המיידי: כמות גדולה של הזמנות ישירות מצד משתמשים תמימים שבטוחים שמצאו עסקה טובה, אבל בסופו של דבר קונים רק עוד חיקוי סיני זול.
