ניתוח
לא שכירים, עצמאים עם הטבות: הפשרה של וולט משרטטת מודל העסקה חדש
הסדר הפשרה בתביעה הייצוגית נגד וולט אינו מכיר בשליחים כעובדים, אך מעניק להם שורה של הגנות שמזוהות עם יחסי עובד-מעסיק: תמורה שלא תפחת משכר המינימום, השתתפות בחיסכון הפנסיוני, ביטוח תאונות וזכות טיעון; מנגד, השליחים ישמרו על החופש לבחור מתי ואילו משלוחים לבצע ולעבוד גם אצל המתחרים; בהיעדר מעמד ביניים בדיני העבודה בישראל, ההסדר עשוי לשרטט מודל חדש לכלכלת הפלטפורמה
ענקית המשלוחים וולט והשליח גולן חזנוביץ' הגישו היום (א') לבית הדין לעבודה הסדר פשרה שנועד להסדיר את מעמדם התעסוקתי של השליחים שמתרוצצים בכבישים עם הארגז הכחול המוכר מאחור. ההסדר הושג במסגרת הליך גישור בתביעה הייצוגית שהגיש חזנוביץ' לפני כחמש שנים. הגישור התקיים בפני פרופ' יורם דנציגר, שופט בית המשפט העליון בדימוס, ומיכאל שפיצר, שופט בית הדין לעבודה בדימוס.
מעבר לסכום של יותר מ-34 מיליון שקל שיחולק לשליחים הוותיקים, ההסדר - אם יאושר - ייצר בפועל מודל העסקה היברידי. מצד אחד הוא יפרוש רשת ביטחון כלכלית מסוימת מתחת לשליחים ויעניק להם זכויות שמזוהות עם יחסי עובד-מעסיק. מצד שני, הוא ישמר את המאפיין המרכזי של עבודתם בוולט - העצמאות.
השילוב הזה נדרש אל מול השאלות החדשות שמעוררות "כלכלת הפלטפורמה" ו"כלכלת החלטורה" (Gig Economy) - מציאות שבה האלגוריתם והאפליקציה הם המעסיקים החדשים. תביעתו של חזנוביץ' נסקרה כאן כשהוגשה, כאשר המסקנה הייתה שאין מנוס מהחלת מודל ביניים, בין יחסי עובד-מעסיק קלאסיים לבין מתן שירות בידי ספק חיצוני. זאת בגלל שני מאפייני העסקה של חזנוביץ' ושליח וולט: הראשון הוא מידת השליטה של השליח בעבודתו. שליח של וולט יכול בכל רגע לסגור את האפליקציה ולהפסיק להיות זמין למשלוחים. לכן גם שאלת זהותו של הבוס אינה פשוטה: האם האפליקציה היא שמנהלת את השליח, או שמא השליח הוא שקובע מתי ואם בכלל יעבוד.
המאפיין השני הוא האפשרות לעבוד במקביל במקומות אחרים, לרבות אצל מתחרים. חזנוביץ' עצמו עבד במקביל כמנעולן, וכמה שנים לפני שהחל לעבוד עם וולט אף פתח עסק מורשה.
גם הקבוצה שאותה ביקשה התביעה הייצוגית לייצג אינה אחידה. חלק מהשליחים עובדים כעצמאים, אחרים הועסקו באמצעות חברות חיצוניות והיקפי העבודה משתנים משליח לשליח. לפי וולט, היקף עבודתו של חזנוביץ' היה כפול מזה של השליח הממוצע.
הפשרה מנסה לגשר בין המאפיינים האלה. אם תאושר, וולט תבטיח לשליחים תמורה מינימלית, כך שהתמורה הממוצעת לשעת ביצוע משלוחים לא תפחת משכר המינימום השעתי. בנוסף, בתנאים מסוימים תחזיר וולט לשליחים מענק בשווי של עד 50% מהפקדותיהם לחיסכון פנסיוני לעצמאים, במטרה לעודד אותם לחסוך לפנסיה. החברה תתחייב גם לביטוח תאונות אישיות, לזכות טיעון לפני הפסקת ההתקשרות ולהדרכות מקצועיות שונות.
לצד אלה יינתן תשלום חד-פעמי לשליחים הוותיקים שביצעו משלוחים באמצעות הפלטפורמה מאז תחילת פעילותה של וולט בישראל. הסכום הכולל שיחולק ביניהם יעמוד על יותר מ-34 מיליון שקל.
אלה מאפיינים שמקרבים את השליחים לעולם השכירים, אבל הפשרה אינה הופכת אותם לכאלה. במקביל לרשת הביטחון תישמר הגמישות לבחור אם ומתי להתחבר לפלטפורמה, אילו משלוחים לבצע והאם לעבוד במסגרות נוספות - כולל אצל מתחרות של וולט.
שמירת העצמאות היא המרכיב המרכזי בהסדר, לצד התחייבויות של וולט למינימום נדרש ביחסי עובד-מעסיק.
בחקיקה הישראלית אין כיום קטגוריית ביניים כזו. בתי הדין לעבודה אמנם הגמישו לאורך השנים את המבחנים לקיומם של יחסי עובד-מעסיק, בין היתר כדי להתמודד עם מקרים שבהם מעסיקים ביקשו להתנער מחובותיהם כלפי עובדים. אלא שהסדר הפשרה הנוכחי הולך בכיוון אחר: במקום להכריע אם השליח הוא עובד או עצמאי, הוא יוצר בפועל מעמד היברידי שמשלב מאפיינים של שניהם.
נקודת המוצא של וולט לאורך ההליך היא שהחברה אינה מעסיק אלא פלטפורמה שמתווכת בין השחקנים השונים בשוק - הלקוח בבית או במשרד, המסעדה והשליח. כוחה נמצא באלגוריתם ובאפליקציה שמחברים ביניהם.
במודל הזה, השליח הוא שמחליט מתי להתחבר. אם ירצה - יתחבר לאפליקציה; אם לא ירצה - כי מעדיף לנוח או לעבוד בעבודה אחרת - לא יתחבר. מדובר במודל שבו רוב העובדים הם זמניים או פרילנסרים שנשכרים לבצע עבודה זמנית ונקודתית. המודל מתאים בין היתר לצעירים שאינם מעוניינים בהכרח בעבודה אחת של 10-8 שעות ביום, אלא משלבים בין כמה מקורות הכנסה - למשל עבודה באמצעות מחשב, משרה חלקית ועבודה כשליחים.
מודל קרוב הוא זה של אובר, שכניסתה לישראל נמנעה בתקופת כהונתו של ישראל כץ כשר התחבורה, על רקע התנגדות נהגי המוניות, שלהם כוח פוליטי במרכז הליכוד וכץ חשש מעימות מולם. אובר שולטת בנהגים הרבה יותר מאשר וולט בשליחים. למשל באמצעות מעקב אחר כמות הנסיעות שהנהגים מקבלים או מבטלים, או באמצעות שימוש שהיא עושה בדירוג שמדרגים הלקוחות את הנהגים. אובר גם מגבילה את רשימת כלי הרכב בהם הנהגים רשאים להשתמש, לפי יצרן, דגם, מצב הרכב, שנת יצור ואף צבע הרכב.
אובר מספקת גם השראה למודל הביניים שההסדר הנוכחי מציע. בפסק דין מתחילת 2021 בבריטניה, נקבע כי לגבי נהגי אובר תחול הגדרת ביניים שקיימת בדיני העבודה בבריטניה: הנהגים הוכרו כ"עובדים" (Workers) ולא כ"מועסקים" (Employees). המשמעות היא שנהגי אובר זכאים להטבות כמו שכר מינימום, ימי חופשה בתשלום והפקדות לפנסיה, אך לא להטבות אחרות שמקבלים Employees, כמו חופשת הורות ופיצויי פיטורים.
את חזנוביץ' ייצגו עורכי הדין יעקב שפיגלמן ועמית עידו ממשרד יעקב שפיגלמן ושות'. את וולט ייצגו עורכי הדין אורלי ג'רבי ז"ל, יוסי אשכנזי, מוריה תם-הרשושנים וגריגורי דנוביץ' ממשרד הרצוג פוקס נאמן.
