הסטארטאפים המבטיחים
קפיצת קוונטום: ההזדמנות של ישראל להוביל
העצמאות של הדור הבא תישען לא רק על עוצמה צבאית, אלא גם על הובלה טכנולוגית. המהפכה הקוונטית יוצרת הזדמנות אסטרטגית לישראל, שכבר נהנית מיתרונות ייחודיים בתחום. כדי להוביל אותו בשנים הקרובות, יש לפעול כעת - בהשקעה, בתכנון ארוך טווח ובהצבת התחום הקוונטי כיעד לאומי
עולם הטכנולוגיה חווה התעוררות בתחום הקוונטי. בדומה למהפכות טכנולוגיות ששינו את ההיסטוריה, מחשבים קוונטיים מבטיחים לשנות את כללי המשחק במדע, ברפואה, בתעשייה ובביטחון הלאומי. לישראל יש יתרון בתחום המחשוב הקוונטי בזכות אקו־סיסטם חדשנות מפותח, ריכוז גבוה של חברות סטארט־אפ קוונטיות ביחס לגודל האוכלוסייה, ותוכניות אקדמיות מובילות המכשירות הון אנושי איכותי. עצמאות טכנולוגית בתחום זה חיונית כדי להבטיח את מקומה של ישראל בחזית המדעית והכלכלית העולמית.
האו"ם הכריז על 2025 כשנה הבינלאומית למדע ולטכנולוגיה קוונטית והדגיש בכך את תפקידו הקריטי של התחום בעיצוב עתיד האנושות. זו לא הכרזה סמלית בלבד, אלא גישה אסטרטגית שנועדה לעורר מודעות עולמית לחשיבות התחום, לעודד את התפתחות החינוך והכשרת כוח אדם ולקרוא לשיתוף פעולה בינלאומי בין מדינות, מוסדות ותעשיות, כדי להאיץ את ההתקדמות ולחלוק תועלות. ההכרזה שולחת גם מסר ברור לממשלות ולמשקיעים: עכשיו הזמן להשקיע בפתרונות קוונטיים אמיתיים ובני־קיימא.
תורת הקוונטים, והפרדוקסים שהיא מציעה, שלכאורה שוברים את ההיגיון הקלאסי, מלמדים אותנו לא רק להתמודד עם מורכבות, אלא לראות בה הזדמנות. המוכנות להתמסר למורכבות, לאי־ודאות ולחשיבה מחוץ לקופסה, היא המפתח לחדשנות. אקו־סיסטם של חדשנות הוא גם מה שמייחד את מדינת ישראל, ואם נבחר לפעול בעקביות, נוכל להציב את עצמנו בקדמת הבמה של תחום טכנולוגי חדש.
כד"ר למדעי המחשב, אני חשה הערכה עמוקה לחלוצי הפיזיקה הקוונטית — מקס פלאנק, נילס בוהר, אלברט איינשטיין, ארווין שרדינגר ואחרים — שיצקו לפני כמאה שנה את יסודות התחום. הם הציגו פיענוח להתנהגותם של חלקיקים זעירים בטבע וניסחו באופן מדויק ומעורר השתאות את יסודות מכניקת הקוונטים. המחקר המשיך להתפתח, ובשנות ה־80 נולד גם המחשב הקוונטי, רעיון שהוגדר לראשונה על ידי ענקי מדע לא פחות מרשימים: ריצ'רד פיינמן, דייוויד דויטש ופיטר שור. גם כאן הייתה זו מחשבה אקדמית פורצת דרך שהובילה את הדרך למחקר, והפעם עם פוטנציאל לשנות את פני הטכנולוגיה כולה.
ההבדל המהותי בין מחשב קוונטי למחשב קלאסי טמון ביחידת המידע הבסיסית שלהם: בעוד המחשב הקלאסי פועל על בסיס ביטים המייצגים 0 או 1, המחשב הקוונטי משתמש בקיוביטים המסוגלים להיות גם 0 וגם 1 בו־זמנית, תופעה המכונה "סופרפוזיציה". יכולת זו מאפשרת למחשב קוונטי לעבד מספר רב של אפשרויות במקביל, ובכך, באופן תאורטי, לפתור במהירות בעיות מורכבות שלמחשב רגיל יידרש זמן בלתי סביר לפתור. יתרה מכך, מחשבים קוונטיים מצטיינים בייצוג מערכות מהעולם האמיתי המורכבות מחלקיקים קוונטיים, ומציעים סימולציות ריאליסטיות במיוחד שעשויות להוביל לפריצות דרך בכימיה, פיזיקה וחומרים מתקדמים.
ראוי להדגיש שהמחשבים הקוונטיים לא באים להחליף את המחשבים הקלאסיים, וגם לא את פתרונות ה־AI שהמחשבים הקלאסיים מציגים, אלא הם אמורים להשתלב לצדם כאשר ייווצר צורך להתמודד עם הבעיות החישוביות הקשות ביותר. כבר כיום חברות ענק מקימות צוותים ייעודיים להתכונן לעידן הקוונטי: בתעשיית התרופות, בלוגיסטיקה, בפיננסים, בהצפנה ובתחומים נוספים. לפחות 100 ארגונים ברחבי העולם משקיעים במציאת יישומים קונקרטיים. רגולציות חדשות דורשות היערכות לעידן שאחרי ההצפנה הקלאסית שכבר לא נוכל להשתמש בה בעידן המחשוב הקוונטי, וחברות ענק כמו גוגל, אמזון, IBM, מיקרוסופט ואנבידיה נכנסו לתחום.
יותר מ־45 מיליארד דולר הושקעו בטכנולוגיות קוונטיות בעבר, רובן על ידי מדינות, אבל לאחרונה ניכרת כניסה של משקיעים פרטיים רבים לתחום. ישנן גם חברות ציבוריות בתחום ששוות מעל מיליארד דולר. בישראל יש עשרות חברות שמתמחות במחשוב קוונטי וגם האוניברסיטאות בישראל מפעילות תוכניות ייעודיות בתחום, וחלקן אף מובילות בו ברמה עולמית. תוכניות ותיקות כגון "תלפיות" הניחו את היסודות להון האנושי האיכותי הקיים כיום ומהוות בסיס חשוב לפיתוח הדור הבא של המובילים בתחום הקוונטי. קוונטום משינס הישראלית גייסה לאחרונה 170 מיליון דולר, וחברות נוספות מתקדמות בצעדי ענק. ביחס לגודל האוכלוסייה, צפיפות חברות הקוונטים נמצאת בראש הרשימה — מיד אחרי ארצות הברית. ישראל נמצאת בנקודת פתיחה מצוינת. אנו עומדים בתחילתה של מהפכה טכנולוגית שבה צוותים קטנים וחדשניים יכולים לעצב את עתידם של שווקים בשווי טריליוני דולרים. עדיין יש ״שדה פתוח״ להקים את האנבידיה הבאה של עולם הקוונטים, בין שמדובר בחומרה, תוכנה, כלים למפתחים ובין שביישומים ייעודיים לתעשיות. ליזמים שמחפשים משמעות — מדובר בהזדמנות יוצאת דופן להיות חלק ממהפך שישנה את פני המציאות.
כקרן הון סיכון המשקיעה בתחום, Qbeat Ventures מאמינה שעכשיו זה הזמן הנכון להשקיע בתחום ולחבור למהפכה שתתרחש בשנים הקרובות. כדי להבטיח שישראל תהיה בין המדינות המובילות במהפכה הקוונטית, נדרשת אסטרטגיה עמוקה וארוכת טווח שכוללת:
- השקעה מסיבית במחקר ופיתוח באקדמיה ובתעשיית העומק.
- הכשרת כוח אדם ייעודי בקורסים במחשוב קוונטי, פיתוח תוכניות בין־תחומיות באקדמיה, ותמיכה במעבדות מחקר.
- עידוד שיתופי פעולה בין הממשלה, לתעשייה ולאקדמיה, ובמיוחד עם שותפים בינלאומיים.
- מדיניות עקבית ויציבה שכוללת תמיכה בהון אנושי, השקעה בחינוך, ומניעת בריחת מוחות, או פעילות של חברות, מחוץ לישראל.
ואולם, במצבה הנוכחי של המדינה יש לא מעט סיבות לדאגה, עקב השקעה לא מספקת בתשתיות, ירידה בתמיכה בכוח האדם, וחוסר יציבות פוליטית שמערער שיתופי פעולה.
יום העצמאות הזה הוא רגע לחשוב אחרת: העצמאות של הדור הבא לא תתבטא רק בצה”ל חזק, אלא גם ביכולת שלנו לפתח טכנולוגיות פורצות דרך, ולהבטיח את מקומנו בחזית המדעית והכלכלית העולמית. המהפכה הקוונטית כבר כאן —
עלינו לבחור אם להוביל אותה או לרדוף אחריה.
בישראל יש עשרות חברות שמתמחות במחשוב קוונטי וגם האוניברסיטאות בישראל מפעילות תוכניות ייעודיות בתחום, וחלקן אף מובילות בו ברמה עולמית. תוכניות ותיקות כגון "תלפיות" הניחו את היסודות להון האנושי האיכותי הקיים כיום בתחום.
דורית דור היא שותפה מייסדת בקרן Qbeat Ventures
