ציון נכשל בבינה מלאכותית: המחקר שחושף חוסר מוכנות של המורים לעידן החדש
לפי מחקר חדש, 70%–90% מהמורים בארץ אינם מוכנים או מוכנים חלקית בלבד לעידן הבינה המלאכותית בחמש משמונה המיומנויות הדרושות; הם חלשים ביצירתיות, גמישות, חשיבה ביקורתית ובלמידה לאורך החיים. נקודת האור: המיומנויות הרגשיות
בין 70%–90% מהמורים בישראל אינם מוכנים או מוכנים חלקית בלבד לעידן הבינה המלאכותית בחמש מתוך שמונה המיומנויות הדרושות לעידן זה. בין היתר רק ל־18% מוכנות מלאה ללמידה לאורך החיים, רק ל־10% בתחום החשיבה היצירתית, ל־11% בתחום הגמישות ורק ל־27% מוכנות מלאה בתחום החשיבה האנליטית והביקורתית.
כך עולה ממחקר של יוזמת מוכנות ישראל למהפכת ה־AI, בהובלת פרופ’ אליעזר שלו, נשיא מכללת תל חי, ומנכ”לית EQEL (חברת ייעוץ להסתגלות מקומות עבודה ועובדים לעולם התעסוקה החדש), איילה ראובן־ללונג.
במסגרת היוזמה נבחנת רמת המוכנות של אנשי מקצוע מעשרה תחומי מפתח במשק הישראלי – בהם רפואה, הנדסה, ראיית חשבון, עריכת דין, עבודה סוציאלית ועוד.
התחום הראשון שבו נערך מחקר מעמיק הוא החינוך וההוראה, מתוך הבנה שלמורים תהיה השפעה מכרעת על מוכנות הדור הבא. בתחום החינוך שימשה כשותפה לפרויקט מנהלת מחוז צפון של משרד החינוך אורנה שמחון. לצורך כך השיבו כ־1,000 מורים על שאלון שבדק את מוכנותם למהפכה שבה תהפוך הבינה המלאכותית מכלי עזר לשחקן המרכזי בכיתה. "התפקיד של המורים הוא להכין את התלמידים לעולם החדש", אומרת ראובן־ללונג. "מורה שלא מוכן לעתיד לא יכול להכין את התלמידים".
בלי גמישות והסתגלות
ראובן־ללונג מסבירה ש"בעולם של בינה מלאכותית הידע עצמו כבר לא מספיק. מיומנויות כמו שינון, פתרון תרגילים 'לפי הספר' מאבדות מערכן כשהמכונה עושה את זה מהר יותר, זול יותר וללא טעויות. האתגר של מערכת החינוך – ושל כל מורה – הוא להכין את התלמידים לחיים בעולם שבו חשוב הרבה יותר איך לחשוב מאשר מה לחשוב".
אחת המיומנויות החשובות ביותר לעולם של בינה מלאכותית היא למידה לאורך החיים. רק 19% מהמורים דיווחו על מוכנות גבוהה לעולם תעסוקה של למידה לאורך החיים. ראובן־ללונג מסבירה ש"מורים שאינם מתעדכנים בכלים דיגיטליים, בשיטות הוראה חדשניות ובתכנים עכשוויים – לא יכולים להכשיר תלמידים לעולם שבו הידע מתחלף כל הזמן". התוצאה: "תוכניות הלימוד מתקדמות מהר יותר מקצב ההתפתחות המקצועית של חלק מהמורים, והפער מול התלמידים גדל".
מתוך ה־81% הנותרים, 46% כלל אינם מוכנים ו־35% מוכנים חלקית. התוצאות מפתיעות מכיוון שמורים נחשבים למי שעוברים השתלמויות כל הזמן. "רבים מהמורים שמשתתפים בתהליכי למידה, לא לומדים. לא כולם באים להשתלמויות כדי ללמוד. חלקם הגדול בא לקבל גמול השתלמות", היא אומרת.
הנתון הנמוך ביותר – מוכנות מלאה של 10% בלבד נרשם במה שנראה כאחת המיומנויות החשובות ביותר – גמישות והסתגלות. 61% אינם מוכנים כלל. ראובן־ללונג מסבירה ש"כאשר מורה מתמודד עם עדכונים תכופים במערכות דיגיטליות, תוכניות לימוד משתנות או כלים מבוססי AI – היעדר גמישות גורם לתסכול, התנגדות, ולעיתים הימנעות משימוש. בכיתה זה בא לידי ביטוי בחוסר רצון לאמץ טכנולוגיות חדשות, בעיכוב בתהליכי שינוי, ובהסתמכות על שיטות מיושנות שאינן רלוונטיות עוד".
היא צופה ש"חמש שנים מהיום לכל תלמיד יהיה מדריך AI פרטי. ה־AI ידע יותר מהמורה. הוא גם ידע מה הרמה של התלמיד במתמטיקה וספרות וייתן תרגילים מתאימים לרמה שלו. המורה יצטרך להקנות ערכים, לעודד את התלמיד, לעזור לו לפתח הערכה עצמית. הוא יצטרך לוותר על הכוח שלו כמקור הידע ולהיות כמו מאמן". לכך לדבריה חיונית מאוד גמישות.
בתחום החשיבה היצירתית המצב גרוע כמעט באותה מידה. רק 11% דיווחו על מוכנות מלאה. 42% אינם מוכנים כלל. ראובן־ללונג מסבירה שבעולם שבו בינה מלאכותית תפתור את כל הבעיות הטכניות, לחשיבה יצירתית חשיבות רבה במיוחד בין היתר כדי לאתר את השאלות הדרושות. רק 28% דיווחו על מוכנות בתחום החשיבה האנליטית והביקורתית שחיונית במיוחד בעולם של רשתות חברתיות עתירות פייק, תמונות דיפ פייק והצורך לבדוק את תוצרי הבינה המלאכותית ולא לקבל אותם ללא ביקורת.
מוכנות גבוהה בהרבה נרשמה בתחום המיומנויות הרכות. 55% דיווחו על מוכנות גבוהה בתחום היחסים הבין אישיים, 56% בתחום האמפתיה ו־48% בתחום המודעות לרגשות והבנתם. ראובן־ללונג מציינת שדווקא בעולם שבו קשר מרכזי מאוד של התלמיד יהיה עם בינה מלאכותית יש חשיבות רבה לאינטליגנציה הרגשית. "למורים יכולת גבוהה לזהות צרכים רגשיים וזה יתרון שאין לאף מערכת אוטומטית". היא מציינת לטובה גם את העובדה שרוב המורים חושבים שמה שהם עושים חשוב ומשמעותי. "בעולם שבו הבינה המלאכותית תעשה כמעט הכל למשמעות תהיה הרבה חשיבות", היא אומרת.
לדברי ראובן־ללונג, "רק שלוש מתוך שמונה מיומנויות חיוניות לעולם העבודה החדש מדווחות כבעלות מוכנות גבוהה בקרב רוב המורים. דווקא המיומנויות שדורשות גישה פדגוגית חדשנית, שליטה בטכנולוגיה ויכולת הסתגלות – הן החלשות ביותר". המשמעויות לדבריה הן ש"תוכניות לימוד יכולות להשתנות, אבל אם המורה לא משתנה – השינוי לא מגיע לכיתה. בלי פיתוח מקצועי ממוקד וחדשני, הפער בין 'מה שצריך לקרות' בכיתה בעידן הבינה המלאכותית ל'מה שקורה בפועל' – יעמיק". לכן "ההיערכות לעידן הבינה המלאכותית מתחילה לא בכיתת המחשבים – אלא בהכשרת המורים".
"קודם שיידעו להכין מצגת"
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציין בראשית השנה ש"הטמעת יכולות בינה מלאכותית בחינוך (AIEd) – ובייחוד בינה מלאכותית יוצרת (Gen-AI) – היא תופעה של חדשנות משבשת משום שהיא מערערת את תפקידי צוותי החינוך, פרקטיקות הוראה ולמידה, ומעוררת סוגיות אתיות". עוד צוין ש"בדו"ח עדכני של ה־OECD, הוצע כי בד בבד עם שילוב של מערכות AI במערכת החינוך יש להגדיר מחדש את תפקידו של המורה ואת מקצוע ההוראה, כך שיתמקדו בהיבטים אנושיים ובין־אישיים של חינוך".
השותפה של מכללת תל חי וראובן־ללונג בתחום החינוך היא מנהלת מחוז צפון של משרד החינוך אורנה שמחון והיא דווקא אופטימית. לדבריה משרד החינוך מוביל מהלך גדול להקניית מיומנויות הבינה מלאכותית למורים. "עשינו אלפי שעות הדרכה למרים בנושא AI. ברור שיש פערים כי הטכנולוגיה מתקדמת בצורה מאוד מואצת. תמיד יהיו פערים כי בעידן הזה מה שאתה יודע היום זה לא מה שתדע מחר. הרעיון המרכזי הוא כל הזמן להתפתח".
בפברואר הכריז שר החינוך יואב קיש על תוכנית אסטרטגית לשילוב הבינה המלאכותית במערכת החינוך. ההכרזה לוותה במחמאות ודברי רהב עצמיים כמו "תוכנית פורצת דרך" ו"ראשונה מסוגה בעולם".
לתוכנית של משרד החינוך שני מרכיבים עיקריים: פיתוח והנגשה של כלי AI למנהלים, למורים ולתלמידים; ופיתוח צ'טבוטים מבוססי בינה מלאכותית ייעודיים למערכת החינוך. "האתגר הוא קודם כל שיתחילו להשתמש בבסיס, להכין מצגת, הנפשה, לבדוק או לכתוב מבחנים", אמר לכלכליסט יוראי פיינמסר, שותף בקרן ההון סיכון Disruptive AI, שליווה את משרד החינוך בפיתוח התוכנית ומשמש כאחד המנטורים. במסגרת המהלך גויסו כ־400 חברות הייטק מובילות שיחד עם המשרד הכשירו כ־3,000 מנטורים שליוו את התהליך בבתי הספר.
בניגוד מוחלט ליומרות של משרד החינוך לראשוניות עולמית המסמך של מרכז המחקר והמידע מגלה שיש מדינות שהשיקו תוכניות אסטרטגיות לבינה מלאכותית בחינוך כבר בעשור הקודם, כך למשל בדרום קוריאה זה התרחש ב־2019. מהמחקר של מכללת תל חי עולה שארוכה מאוד הדרך גם עד שנהיה מהמתקדמים בעולם.
