סגור
קניין רוחני

כך נמנעים מ'דריכה' על פטנט קיים במוצר שלכם

ישראל נחשבת למעצמת פטנטים ביחס לאוכלוסייה שלה. עבור יזמים הנמצאים בשלב ראשוני של בדיקה בכל הנוגע לקניין רוחני, חשוב להכיר את המונחים המשפטיים הרלוונטיים ולדעת כיצד להתקדם בעזרתם. כיצד נמנעים מהפרה של פטנטים קיימים? ומהן השאלות הנכונות שצריך לשאול את עצמנו כדי לקדם הגנה אפקטיבית על הרעיון? כל התשובות בפרק החדש של פודקאסט 'קניין רוחני' של כלכליסט וקבוצת ארליך

ארליך מאיר פנסטר פודקאסט 4

המוח היהודי ממציא לנו פטנטים - ישראל מייצרת שיעור גבוה של פטנטים ביחס לאוכלוסייה שלה, וחברות הטכנולוגיה הישראליות רושמות הכנסות ניכרות על גבי הפטנטים שלהן. שיעור הצמיחה בכמות הפטנטים החדשים גבוה גם הוא - בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 18% בכמות הפטנטים החדשים שנרשמו, לעומת ירידה של 6% בארה"ב.
על מנת להכיר מונחי יסוד בתחום הקניין הרוחני אשר יסייעו ליזמים להגן על ההמצאות שלהם, הפודקאסט 'קניין רוחני' מארח את מאיר פנסטר, מנהל פעילות המכשור הרפואי בקבוצת ארליך.
לדברי פנסטר, יש בלבול בין 'האם אני יכול לקבל פטנט' לבין 'האם אני מפר למישהו פטנט'.
כאשר מישהו ממציא את הכוס, לדוגמה, הוא שואל האם הוא יכול לקבל על כך פטנט. כאשר מישהו מגיע אחריו וממציא את המאג (כוס, עם ידית), עליו לשאול את עצמו האם הוא יכול לקבל על כך פטנט, ובנוסף האם הוא מפר את הפטנט של הכוס במכירת המאג. לדברי פנסטר, במצב זה, שני המוצרים יכולים לקבל פטנט, אך ממציא המאג לא יכול למכור אותו. ממציא הכוס, לעומתו, לא יכול למכור מאגים.
דרך הדוגמה של הכוס והמאג, פנסטר מסביר מהו ההבדל בין 'המצאתי' לבין 'תוספתי' ובאילו מקרים מכירה של מוצר כלשהו נחשבת הפרה של פטנט אחר. במקרים כאלו, אומר פנסטר, על מנת ששני הצדדים יוכלו למכור את המוצר שלהם, עליהם לשתף פעולה ולהגיע להסכם מסחרי כלשהו.
באנלוגיה לכוס ולמאג, פנסטר מסביר כי כמעט בכל מכשיר טכנולוגי, יש מצב דומה, בו ישנו שימוש בפטנט אחר, ויש לעשות שיתוף פעולה כדי שכל הצדדים יוכלו לממש באופן מיטבי את הפטנט שלהם.
הלקח מהדוגמה של הכוס - למדו לשאול את השאלות הנכונות
בעקבות הדוגמה של הכוס, פנסטר אומר כי אם יש לכם רעיון או מוצר בשלבי פיתוח, אחת השאלות שיש לשאול היא 'האם עשיתי חידוש?, כאשר התשובה אליה מופקת על ידי חיפוש פטנטים.
שאלה מעניינת נוספת היא 'האם המוצר שייצרתי או ייבאתי מפר פטנט למישהו?', 'למי הוא מפר פטנטים'? המונח 'החופש לפעול', או Freedom to operate אומר שמותר לעשות מה שאנחנו רוצים, אך מהו 'מותר'? לדברי פנסטר, הרבה תלוי בזהות הגוף המחזיק את הפטנט – האם מדובר באוניברסיטה, אשר תמכור בשמחה את הזכות בשימוש בפטנט, או חברה מסחרית, אשר תתבע אותנו על הפרה מתוך מטרה להגן על השוק שלה. בעקבות נתון זה, ניתן להבין טוב יותר מהם הסיכונים של יזם בהפרת פטנט קיים.
איך בודקים את ה'המצאתיות' ואת מידת 'החופש לפעול'?
פנסטר מסביר כי השיטה הקלאסית כוללת שני סוגי חיפושים- המצאתיות והפרה. הבעיה היא שבמקרים רבים, מי שמבצע חיפוש לא תמיד יודע עדיין איך המוצר שלו נראה, ולכן לא יודע האם הוא פותר את הבעיה לעומת פטנטים קיימים, ולא יודע האם הוא עומד להפר פטנט לאחר ייצור המוצר.
בכל מקרה, המועד הלא נכון לבצע חיפוש הוא הוא זמן קצר לפני פגישה עם משקיע, משום צעד כזה לא משאיר זמן לתקן את הבעיות אם יתגלו. מעבר לכך, מועד הבדיקה צריך להיקבע על ידי ניהול סיכונים – ממי וממה היזם מפחד.