ריאיון
אבי אייל, מראשוני המשקיעים במאנדיי: “הפיטורים נוהלו הכי טוב שאפשר"
אייל, מייסד־שותף של קרן Entrée Capital ודירקטור בחברה שפיטרה 620 עובדים, מגבה את המהלך וגם את ההחלטה להעניק תוספת שכר לשני המנכ"לים המייסדים: "החברה במצב אופטימלי לנצח את השוק"
אבי אייל, מייסד־שותף של קרן Entrée Capital, המנהלת 1.5 מיליארד דולר וששהשקעה הכי גדולה ומפורסמת שלה היא חברת התוכנה מאנדיי – עליה הרוויחה הקרן יותר ממיליארד דולר – עמד, יחד עם מאנדיי, בעין הסערה השבוע. הסיבה: הבקשה להכפיל את התגמול לרועי מן וערן זינמן, שני המנכ"לים של מאנדיי, ל־14 מיליון דולר בשנה. בקשה שהגיעה ימים ספורים אחרי ש־620 מעובדי החברה, 350 מתוכם בישראל, קיבלו מכתבי פיטורים.
אבי, אתה דירקטור בחברה, מאלה שהמליצו גם על הפיטורים וגם על הקפצת השכר. איפה התבלבלתם?
"אני לא יכול להתייחס לנושא התגמול, שעומד להצבעה באספת בעלי המניות, בגלל מגבלות משפטיות, אבל אני כן יכול להגיד שמאנדיי היא חברה במצב טוב בעולם שמשתנה לגמרי. אם היא לא היתה עושה את השינויים, זו היתה התעלמות מהעולם החדש. נכון, חיכינו יחסית הרבה זמן עם הקיצוצים, אבל זאת מכיוון שתמיד היינו עם פחות עובדים ביחס להכנסות בהשוואה למתחרים.
"לפטר 20% מהעובדים זאת החלטה לא פשוטה, שלא מיהרנו לקבל. אבל כשרואים חברת תוכנה כמו AIRTABLE, שגייסה בפעם האחרונה לפי שווי של 11 מיליארד דולר ונמכרת עכשיו ב־1.3 מיליארד דולר כי לא התאימה את עצמה לעידן ה־AI, מבינים שהנהלת מאנדיי עושה את המהלכים הנכונים. ההחלטה לעבור לעולם ה־AI בצורה חזקה ונחושה מביאה אותנו למצב שאפשר להתחרות בשוק הזה. אף אחד לא שמח שיש פיטורים, אבל זה משהו שהיינו צריכים כדי לנצח ולהישאר רלבנטיים. אני חושב שהפיטורים נוהלו בצורה הכי טובה שאפשר".
אבל מניית מאנדיי נפלה ב־40% מתחילת השנה. המשקיעים לא משתכנעים שהיא כבר ניצלה מאיום ה־AI על המודל העסקי שלה.
"אני לגמרי מאמין בעתיד של מאנדיי, החברה עברה בשנה האחרונה תהליך שבו המציאה את עצמה מחדש. השוק עדיין לא רואה את זה כי הוא מבולבל. הוא רואה כל דבר דרך משקפת של אנתרופיק או OpenAI, ואם אתה לא שם, אתה אפס. אבל מאנדיי היא חברה עם הכנסות של יותר ממיליארד דולר, יש לה לקוחות שמחים, יש לה מוצרים חדשים שמבוססים על סוכני AI, הכל נבנה מחדש, המוצר פשוט פסיכי. עכשיו היא נמצאת במצב אופטימלי כדי לנצח בשוק וזה תלוי ביישום של החזון. אני מאמין שננצח".
1 צפייה בגלריה
מימין: ערן זינמן ורועי מן, מייסדי מאנדיי. אייל: “יש מוצר פסיכי ולקוחות שמחים”
(צילום: נתנאל טוביאס)
מאנדיי היא לא חברת ההייטק היחידה שמפטרת. זה צורך אמיתי שנובע מאימוץ AI והשקל החזק, או תירוץ לחברות להיפטר משומנים?
"יש הרבה שומנים שנותרו מ־2021, אבל גם סוג העובדים שצריך היום השתנה. זה לא שצריך פחות מתכנתים, יש דווקא יותר ביקוש ל־FDE, (forward deployed engineer - מתכנתים שיושבים אצל הלקוח ומסייעים לו באימוץ טכנולוגיות AI - ס”ש), אבל זה עדיין מתכנת, פשוט כזה שעושה דברים אחרים. יש פיטורים ויהיו פיטורים גדולים, כי תוך כדי שינוי אופן העבודה בחברות הייטק, שהופכות ליותר מוטות AI, יש יותר אנשים שכבר לא צריך אותם יותר. אבל הסיבה היא יותר AI ופחות השקל החזק מול הדולר. אני לא אפטר עכשיו מישהו עם ניסיון שמקבל שכר בשקלים כדי לקחת מישהו פחות מנוסה בפולין או רומניה. במצב כזה חצי שנה של פרודוקטיביות הולכת לאיבוד בזמן שהעובדים החדשים לומדים את העבודה הספציפית".
ומה עם התוכנית של האוצר לסיוע להייטק בעקבות התחזקות השקל מול הדולר, היא מיותרת?
"מאוד קשה לסבסד חברות. למה לא לסייע ליצואנים אחרים? כאלה שמייצאים את התפוזים, למשל? אני חושב שדווקא לייצר מזון בישראל מאוד חשוב לקיום המדינה. לדעתי, עדיף לתמרץ פעילויות בצורה שפותחת יכולות. כמו, למשל, תוכנית הקוונטים של מדינת ישראל, שבמסגרתה הוקצו מאות מיליוני שקלים לפיתוח וחיזוק היכולות של שוק שעדיין לא הגיע לבשלות. יש חשיבות ברמה האסטרטגית שיכולה להפוך את ישראל, שכבר מאוד מתקדמת בתחום, לאחת המדינות המובילות בעולם".
“שינוי בממשלה יביא שינוי באקו סיסטם”
מה מצב ההייטק הישראלי ברמה הרחבה יותר? האם אתה מרגיש את הסטטיסטיקה שיש פחות סטארט־אפים חדשים בשנים האחרונות?
“כן יש פחות סטארט־אפים חדשים משתי סיבות: החברות הגדולות שואבות את הטאלנט וחוסר הוודאות הפוליטי בישראל. אנשים שרוצים להקים סטארט־אפים ממתינים לימים יותר יציבים. לא מרגישים את זה כי הגיוסים הפכו לגדולים יותר והם מתחלקים על פחות חברות”.
אחרי הבחירות יכול להיות שנראה שינוי?
"כן, אני מאמין שאם יהיה שינוי בממשלה, יהיה גם שינוי בסנטימנט באקו סיסטם. אמרתי לך פעם ש־120 ח"כים צריכים ללכת הביתה. אם אנחנו לא מגלים אחריות מלמעלה, אין מה לצפות מהציבור. הרגילו את המדינה שזה בסדר לעשות מה שאתה רוצה, 'אני בשביל עצמי'. לא משנה אם זה ביבי או יאיר לפיד - כולם אחראים, כולם אשמים. הם כולם צריכים לגלות אחריות ולהתנהג כמו מבוגרים".
כשאייל מזכיר את פעם, הוא מתכוון לריאיון שקיימנו איתו באוגוסט 2023 ועורר הדים רבים בגלל אמירה חריפה שלימים התבררה כנכונה: "מגיל 6 גדלתי בדרום אפריקה וחזרתי לכאן רק לפני עשור. זה נותן לי מבט שונה על העולם, וכרגע אני רואה יותר מדי קווי דמיון בין דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד לבין ישראל של ימינו. לא היינו מדינת אפרטהייד ולא נהיה. ההשוואה שאני עושה היא למצב שבו היו בדרום אפריקה שתי אוכלוסיות ואף אחת לא רוצה לזוז מהעמדה שלה, כי עבור כל אחת מהן זה עניין של חיים או מוות. מתחילים לראות את זה בארץ. אנחנו עוד לא על סף מלחמת אזרחים, אבל גם לא רוצים להיתקע בתהליך שעברה דרום אפריקה במשך 50 שנה".
“אנחנו נהפכים למוקצים”
הדברים של אייל נאמרו בריאיון מיוחד לכלכליסט, על רקע מחאת קפלן והעברת פסקת ההתגברות בכנסת. אייל נבהל שמא הלך רחוק מדי, אבל שלוש השנים הנוראות שעברו מאז הגשימו למרבה הצער את הנבואה הקשה שלו.
בריאיון הקודם, באמצע 2023, דיברת על זה שאתה מזהה סימנים של דרום אפריקה פה. מאז המצב רק החמיר. איך אתה רואה את זה היום?
"אמרתי שאני מזהה בעיה בכך שאנחנו נהפכים להיות מה שנקרא 'Pariah' (מוקצה). אמרתי שיגיע היום שיהיו סנקציות עלינו, ועובדתית היום אנחנו חיים עם סנקציות שקטות וגם סנקציות ברורות".
זו לא תופעה חולפת שקשורה למלחמה?
"לא, אני חושב שאנחנו נהיה במצוקה עוד עשר שנים לפחות. תמיד שנאו אותנו ותמיד ישנאו. אני יוצא מנקודת הנחה שנהיה שנואים בעולם ולכן אנחנו צריכים לפעול בידע ובחוכמה כדי למזער את הנזקים מהסנקציות האלה. זה הגורל שלנו ולמרות הכל נצליח".
ובכל זאת אתה פה, נבחר מדי שנה לרשימת המשקיעים בעלי מגע הזהב. איך המציאות הזאת משפיעה על הסטארט־אפים? אנשים בורחים? אתה משקיע פחות בחברות ישראליות?
"הרבה יותר חברות מקימות את החברה־האם שלהן בארה”ב. כולם רוצים שתהיה להם תוכנית גיבוי. זה לא עניין של מסים או שלא יקבלו השקעה אם יהיו חברה ישראלית, אבל תראי לי יהודי בלי PLAN B, זה בגנים שלנו הצורך להציל את עצמנו. למה ליהודים רבים יש בית בישראל? אבל המשקיעים שלנו דווקא מפתיעים אותי לטובה בהסתכלות שלהם לטווח הארוך. הם מבינים שיש פה חדשנות ייחודית והם גם ראו שמי שהיה צריך להתגייס למילואים - חזר, ומי שהיה צריך לצאת מישראל ולהגיע לארה"ב, הגיע. הם מבינים שזה השוק הרביעי הכי חשוב בעולם אחרי סן פרנסיסקו, בוסטון וניו יורק".
מה השתנה בך ובתפיסת ההשקעות שלך בשלוש השנים האחרונות?
"בעקבות המלחמה הייתי מעורב יותר בעשייה בתחום הביטחוני, ולכן עכשיו אני משקיע יותר בדיפנס טק. גם כשפרצה המלחמה באוקראינה נסעתי לשם, למדתי הרבה מאוד וחבל שאנחנו לא משתפים איתם פעולה יותר. הממשלה עדיין פוחדת מהרוסים, שכבר לא רלבנטיים בסוריה, אבל מספקים נשק לאיראנים. זו טעות גדולה לא לתמוך באוקראינה, זה גם יכול היה לעזור מול אירופה ברמה המדינית. יש מהפך בעולם ה־Defense. יש התקדמות ענקית במערכות רובוטיות וגם את זה רואים באוקראינה. חלק מהדברים היו קיימים והיו שקטים כי אלו יכולות שלא רצו לפרסם".
אבי אייל (56)
מגורים:
רעננה
מצב משפחתי:
נשוי + 3 ילדים + 2 כלבים
תפקיד:
יזם סדרתי
עוד משהו:
היה מראשוני המשקיעים במאנדיי, והקרן שבה הוא שותף הרוויחה מעל מיליארד דולר על השקעתה בחברת התוכנה
השאלה היא עדיין איך אפשר לייצר תשואה מהשקעה בחברות כאלה כשאתה קרן הון סיכון, כי השוק הבטחוני עדיין נשלט על ידי חברות ענק שיבלעו כל סטארט־אפ מעניין מבלי לתת לו להגיע לממדים גדולים.
"נכון, הסיכויים לגדל כאן חברת ענק בדיפנס הם קלושים. לרוב הסטארט־אפים יש דברים שאני קורא להם מגניבים, אבל הם מאוד קטנים ונקודתיים, כמו רחפן מתאבד. כמו כן, רוב הרכש עדיין נעשה מהחברות הגדולות. לכן רובן כנראה יימכרו לחברות הענק הישנות או החדשות כמו אנדוריל או פלנטיר, השאלה שעדיין פתוחה היא באמת האם רמות השווי יניבו תשואות שבתעשיית ההון סיכון מצפים להן. עכשיו, למשל, יצרנית הרחפנים XTEND הולכת להנפקה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, אבל בואי נראה את השווי שלה חצי שנה אחרי ההנפקה. אני מחפש השקעות בפלטפורמות גדולות ולא במוצרים נקודתיים".
אז בשורה התחתונה אתה אופטימי או פסימי לגבי ההייטק הישראלי והמדינה?
"אני ריאליסט. יש לנו בעיות מדהימות - גם היהדות וגם ישראל במצוקה ענקית. אבל מצד שני תסתכלי על הצעירים, על הדור החדש. אין להם פחד, הם לא יודעים מה זה כישלון, הם פשוט בונים. זה הבסיס של המדינה".
