פרשנות
למה הסכימה אנבידיה לשלם כל כך הרבה על הסטארט-אפ Groq - בלי לקנות אותו?
במקום לרכוש את סטארט-אפ השבבים Groq, אנבידיה בחרה לבצע עסקת רישוי (Licensing) שמעבירה אליה את הטכנולוגיה והמוחות - אבל לא את החברה עצמה. כשהמירוץ על AI כל כך לוהט, ענקיות הטק מוכנות לשלם כמעט כל מחיר רק כדי לא לבזבז שנה על אישורים רגולטוריים. מטא, גוגל ומיקרוסופט כבר עשו את זה לפניה - והמחיר? החברות הקטנות נהפכות לקליפה חלולה של עצמן
עד כמה המירוץ בתחום ה-AI לוהט, ועד כמה החברות בתחום מוכנות לעשות הכל כדי לקבל ולו יתרון קל במאבק מול חברות אחרות, אפשר ללמוד מההודעה על העסקה אתמול בין ענקית שבבי ה-AI אנבידיה לסטארט-אפ השבבים Groq (לא להתבלבל עם Grok של אלון מאסק).
בספטמבר האחרון גייס גרוק 750 מיליון דולר לפי שווי של 6.9 מיליארד דולר. אתמול, הסכימה אנבידיה לשלם, לפי חלק מהדיווחים, 20 מיליארד דולר - בעסקה שכוללת גישה לא-בלעדית לטכנולוגיה של החברה, ומעבר של עובדים בכירים, ובראשם המייסד והמנכ"ל ג'ונתן רוס, לאנבידיה. 20 מיליארד דולר לא לרכישת החברה, לא לרכישת הקניין הרוחני שלו, אפילו לא תמורת הסכם שימוש בלעדי בקניין זה. רק תמורת רשות להשתמש בו, וגיוס עובדים. את הסכום, כך נראה, נכון יותר לתאר כמענק חתימה נדיב במיוחד.
אף חברה לא מוכנה לבזבז זמן יקר
למה אנבידיה עושה את זה? כי המירוץ כל כך חם, הקרב על יתרון כל כך קריטי, ששום חברה כבר לא מוכנה לבזבז זמן יקר על ההליכים הרגולטוריים המורכבים שכרוכים בעסקאות מיזוג ורכישה גדולות. ככה מקבלת החברה בדיוק מה שרצתה: גישה לטכנולוגיה, וחשוב מכך: האנשים שמאחוריה ושיודעים לקחת אותה לשלב הבא.
Groq נוסדה ב-2016 על ידי קבוצת מהנדסים יוצאי גוגל, בראשות רוס, אחד המפתחים של שבבי טנזור של החברה (כיום נכס משמעותי של ענקית הטק, ששיחק תפקיד מרכזי בהצלחה של ג'מיני לצמצם פערים מול ChatGPT של OpenAI). שבבי ה-AI שמפתחת Groq מיועדים לשימוש בשלב ההיסק של מודלי AI, או שלב השימוש בהם – זה שבו אנו מבקשים מ-ChatGPT או ג'מני לענות על שאלות, לנתח מידע או לג'נרט תמונה או סרטון. במובנים מסוימים, הם מוצר משלים לשבבי ה-AI של אנבידיה, שמיועדים בעיקר לשימוש בשלב אימון המודלים. שבבים אלו נחשבים ליקרים יותר, חסכוניים פחות באנרגיה ודורשים זמן רב יותר לפריסה והטמעה.
ההצלחה האדירה של אנבידיה בשלוש השנים האחרונות, שהזניקה אותה לשווי שוק של 4.6 טריליון דולר – הגבוה בהיסטוריה לחברה ציבורית – נסמכה במידה רבה על הביקוש לשבבי ה-AI שלה לצורך אימון מודלים. אבל לפי הערכות, המיקוד של השוק עתיד לעבור ברבעונים הקרובים לביקוש לשבבי היסק. זאת, בין השאר, כתוצאה מרגע הדיפסיק של לפני שנה, שהצביע על כך שניתן לאמן מודלים תוך שימוש בשיטות שמביאות לחיסכון משמעותי במשאבי מחשוב. אבל גם, במידה משמעותית יותר, כתוצאה מהעלייה בשימוש במודלי AI מאומנים וההתרחבות הצפויה בשימוש בסוכני AI, מצד משתמשים, ארגונים, סטארט-אפים שמבססים מוצרים שונים על מודלים קיימים ועוד.
בעבור אנבידיה, שחלק ניכר מהצלחתה התבסס על יכולתה להציע ללקוחות פתרון מתקדם ומלא – לא רק שבבי AI, אלא גם שבבי תקשורת אולטרה-מהירים (באדיבות מרכז המו"פ בישראל), תוכנה ואקוסיסטם שלם שבנוי סביב הקניין הרוחני שלה - האפשרות להרחיב את ההיצע גם לפתרונות ייעודים ופורצי דרך בתחום ההיסק היא חלק בסיסי באסטרטרגיה שלה.
העסקה עם Groq תאפשר לה לעשות בדיוק את זה. בפוסט שפרסם בלינקדאין כתב רוס שהוא מצטרף לאנבידיה על מנת לסייע לחברה "לבצע אינטרגרציה של הטכנולוגיה". לדברי מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, העסקה תסייע לחברה "להרחיב את היכולות" של דאטה-סנטרים שמתבססים על השבבים שלה. "אנחנו מתכננם לשלב את המעבדים של Groq בארכיטקטורת מפעלי ה-AI של אנבידיה", הוא כתב לעובדי החברה, לפי דיווח של הפייננשל טיימס. "בכך נרחיב את הפלטפורמה על מנת לשרת טווח רחב עוד יותר של היסק AI ועומס-עבודה בזמן אמת".
Groq, מצדה, מצהירה שתמשיך לפעול כחברה עצמאית, כאשר לנעליו של רוס ייכנס סימון אדוארדס, וששירות GroqCloud שלה ימשיך לפעול ללא שיבושים.
אנבידיה, שעד עתה נהנתה מדומיננטיות כמעט מוחלטת בתחום שבבי ה-AI, מזהה מגמה שעלולה לכרסם בדומיננטיות הזו. חברות כמו גוגל, אמזון,OpenAI ומטא משקיעות משאבים בפיתוח שבבי AI משלהן. זאת, על רקע הקושי להשיג שבבים של אנבידיה, מחירם הגבוה של שבבים אלו ורצון לקבל שליטה גדולה יותר על שרשרת האספקה שלהן. OpenAI ומטא הן בין הלקוחות הגדולות ביותר של אנבידיה. אם מאמצי פיתוח השבבים שלהן יזכו להצלחה, או אם יבכרו לרכוש שבבים מאחת החברות האחרות בתחום (לפי פייננשל טיימס, אמזון ו-OpenAI מנהלות מגעים לעסקה סיבובית שכוללת השקעה של 10 מיליארד דולר מצד אמזון בתמורה לרכישת שבבי AI שלה על ידי OpenAI), נתח השוק של אנבידיה עלול להחתך.
העסקה עם Groq מאפשרת לה להרחיב את הצע המוצרים שלה, וכך לפתוח או להגדיל משמעותית את הפעילות בחלקים אחרים של השוק. מבנה העסקה, חשוב לא פחות, מאפשר לה לעשות את זה מהר. עסקת רכישה מסורתית היתה אולי נותנת לה שליטה גדולה יותר בטכנולוגיה, אבל בסדר גודל כזה היה נדרש זמן רב על מנת להשלים אותה, על כל האישורים הרגולטוריים הכרוכים בכך. חודשים רבים, אולי אפילו שנה. בקצב שבו השוק נע כיום, מדובר בזמן נצח. והואנג מבין היטב שלאנבידיה אין זמן לבזבז.
"הסיכון העיקרי הוא הגבלים עסקיים, אבל בניית העסקה כהסכם רישוי לא-בלעדי יכולה לסייע לשמר בחיים את הבדיה של תחרות", העריכה האנליסטית סטייסי רגסון מ-Bernstein Research.
ממטא וגוגל ועד מיקרוסופט: כולן עשו את זה קודם
אנבידיה לא הראשונה שיוצאת לעסקה מסוג זה. ביוני, מטא השקיעה 14 מיליארד דולר ב-Scale.AI, עסקה שכללה מעבר של המייסד והמנכ"ל אלכס וונג וגישה לטכנולוגיה; לפני כשנה וחצי גוגל חתמה על עסקה עם Character.AI ברוח דומה לעסקת אנבידיה-Groq; וכמה חודשים קודם לכן יצרה מיקרוסופט עסקה דומה עם Inflection AI.
עסקאות אלו אפשרו לחברות לקבל את הדבר שהיה חשוב להן ביותר – גישה לטכנולוגיה ולמי שפיתח אותה – לרוץ קדימה בלי חסמים רגולטוריים מעיקים. במקרה של מטא, למשל, העסקה עם Scale.AI אפשרה לה להזניק מחדש, בזמן שיא, את מאמצי פיתוח ה-AI שלה ולגייס כמה מהכישרונות המובילים ביותר בתחום על מנת להקים מעבדת AI משמעותית.
אבל לעסקאות אלו יש גם צד שני, פחות חיובי. במקרה של Scale.AI, למשל, אחרי העסקה עם מטא גוגל ו-OpenAI, שניים מהלקוחות הגדולים ביותר שלה, הפסיקו לעבוד איתה. במקביל, מתחרות של החברה דיווח על זינוק של פי 3 בביקוש לשירותיהן בן לילה. במקביל, כחודש לאחר העסקה פיטרה החברה 200 עובדים, כ-14% מכוח האדם שלה, והפסיקה התקשרויות עם עם 500 ספקים חיצוניים. כיום, הלקוחות העיקריים של החברה הן מטא וחברות ממשלתיות. העסקאות של מיקרוסופט וגוגל עם Inflection AI ו-Character.AI, בהתאמה, תוארו ככאלו שהשאירו את החברות כ"קליפה חלולה" של עצמן.
לא שזה ירתיע ענקיות טק, או את מייסדי החברות והמשקיעים בהן, מביצוע עסקאות דומות בעתיד. השוק חם מדי, הדחיפות גדולה מדי, והכסף גדול מדי.
