סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מייסדי WIZ וויז
מייסדי WIZ, שנרכשה ע"י גוגל ב-32 מיליארד דולר. האקזיט הגדול בתולדות המדינה (צילום: אבישג שאר ישוב)

2,182 חברות ישראליות נמכרו או הונפקו בתוך 15 שנה: 40% מהן נסגרו לאחר האקזיט

נקודות עיקריות.כלכליסט AI
  • כ-40% מהחברות הישראליות שביצעו אקזיט נסגרו כישות עצמאית לאחר העסקה, לרוב לטובת שילוב טכנולוגי בחברה הרוכשת.
  • שנת 2025 הציגה התאוששות בענף עם 182 עסקאות בשווי כולל של כ-19.5 מיליארד דולר, רובן המכריע במיזוגים ורכישות.
  • ארה"ב נותרה היעד המרכזי לאקזיטים, כאשר היא אחראית לכמחצית ממספר העסקאות ומהשווי הכולל של מכירת החברות הישראליות.
תעשיית ההייטק הישראלית מייצרת לאורך השנים אלפי חברות, אך עבור רבות מהן הדרך מסתיימת ברכישה או בהנפקה, ולא בבניית חברה עצמאית גדולה לאורך זמן. בין השנים 2010 ל־2025 נרשמו בישראל 2,360 עסקאות אקזיט, שכללו מיזוגים, רכישות והנפקות, שבוצעו ב־2,182 חברות.
אחד הממצאים הבולטים בדוח נוגע לגורלן של החברות לאחר האקזיט. מתוך 2,182 החברות שביצעו עסקה בתקופה הנבדקת, 878 חברות, כ־40%, נסגרו לאחר העסקה. כמעט שליש מהחברות שנסגרו עשו זאת כבר בשנת העסקה עצמה. הנתון ממחיש עד כמה אקזיט אינו בהכרח סיפור של חברה ישראלית שממשיכה לצמוח באופן עצמאי לאחר המכירה. בחלק מהמקרים מדובר ברכישה שמטרתה לשלב את הטכנולוגיה, הצוות או הקניין הרוחני של החברה בתוך פעילות הרוכשת, ולא להמשיך להפעיל את החברה הנרכשת כישות נפרדת.
עם זאת, סגירת חברה לאחר רכישה אינה מעידה בהכרח על הפסקת הפעילות העסקית או על היעלמות הטכנולוגיה. במקרים רבים הפעילות, המוצרים והעובדים ממשיכים במסגרת החברה הרוכשת, ולכן יש להבחין בין סגירת הישות המשפטית לבין סגירת הפעילות עצמה.

מוסף שבועי 29.11.18 נועם ברדין מנכל ווייז
מוסף שבועי 29.11.18 נועם ברדין מנכל ווייז
נועם ברדין, לשעבר מנכ"ל ווייז, שנמכרה לגוגל ב-2013 ב-1.1 מיליארד דולר
(צילום: עמית שעל)

ממצא נוסף שממחיש את אופי התעשייה הוא משך הזמן עד לאקזיט. לפי הלמ"ס, 32% מהחברות שביצעו אקזיט עשו זאת בתוך חמש שנים מהקמתן, ו־63% הגיעו לעסקה בתוך עשר שנים. כלומר, כמעט שליש מהחברות נמכרו או הונפקו בתוך פרק זמן קצר יחסית, וכמעט שני שלישים עשו זאת בתוך עשור. הנתונים משקפים את היכולת של חברות טכנולוגיה ישראליות להגיע בתוך שנים ספורות לטכנולוגיה, למוצר או למעמד בשוק שמושכים רוכשים או משקיעים בשוק הציבורי. הם גם מלמדים כי עבור חלק ניכר מהחברות, האקזיט הוא אירוע שמתרחש בשלב מוקדם יחסית במחזור החיים שלהן, ולא לאחר עשרות שנים של פעילות עצמאית.
הדוח מצביע גם על פער משמעותי בין מספר העסקאות שמבצעים רוכשים ישראלים לבין חלקם בשווי הכולל של העסקאות. ב־2025, למשל, גורמים ישראליים היו אחראים ל־40% ממספר העסקאות, אך רק ל־7% משוויין – כ־1.3 מיליארד דולר. מנגד, גורמים זרים היו אחראים ל־60% מהעסקאות ולחלק הארי של השווי. מספר העסקאות שביצעו גורמים ישראליים דווקא זינק באותה שנה מ־25 ל־72, עלייה של 188%, ושוויין הכולל עלה ב־40%. אלא שהפער בין חלקם במספר העסקאות לחלקם בשווי מלמד כי הרכישות הגדולות ממשיכות להגיע בעיקר מחו"ל.

 ניר ארז נשיא Moovit
 ניר ארז נשיא Moovit
ניר ארז, מייסד מוביט, שנמכרה לאינטל ב-900 מיליון דולר ב-2020
(צילום: Moovit)

ארה"ב היא השחקנית המרכזית בתהליך הזה. לפי נתוני הלמ"ס, 51% ממספר העסקאות ב־2025 היו עסקאות שבהן הרוכשת הייתה אמריקאית או שהחברה הונפקה בבורסה בארה"ב. מבחינת שווי, 49% מסכום העסקאות הגיע ממקורות אמריקאיים. עוד עולה כי 79% מהחברות שנרכשו על ידי גורמים אמריקאיים או הונפקו בארה"ב היו בבעלות ישראלית לפני העסקה. הנתונים ממחישים את הקשר ההדוק בין תעשיית הטכנולוגיה הישראלית לבין שוק ההון והתאגידים האמריקאיים: חברות רבות נבנות בישראל, אך חלק משמעותי מהערך הכלכלי של מכירתן או הנפקתן מתממש מול גורמים מעבר לים.
גם מבחינת פיזור גיאוגרפי, התמונה אינה מאוזנת. בשנת 2025 התבצעו 168 מתוך 182 העסקאות בחברות הרשומות במחוזות תל אביב והמרכז – כ־92% מכלל העסקאות. במקביל, במחוזות ירושלים וחיפה נרשמה ירידה של 64% במספר העסקאות לעומת השנה הקודמת. הריכוזיות הזאת משקפת את המיקום של מרבית חברות הטכנולוגיה, המשקיעים והפעילות העסקית בישראל, אך גם מחדדת את הפער בין מרכז הארץ לבין אזורים אחרים. חשוב לציין שהנתון מתייחס למחוז הרישום של החברות ולא בהכרח למיקום כל פעילותן או עובדיהן.

מרב בהט מייסדת ומנכ"לית דאזז Dazz
מרב בהט מייסדת ומנכ"לית דאזז Dazz
מרב בהט, מייסדת ומנכ"לית דאזז, שנמכרה לוויז ב-450 מיליון דולר, ב-2024
(Photo: Chicbox Photography)
גם החלוקה הענפית חושפת הבדלים בין מספר העסקאות לבין הערך הכלכלי שלהן. ב־2025 הוביל תחום הסייבר במספר העסקאות, עם 26 עסקאות, אך שוויין הסתכם ב־1.7 מיליארד דולר. לעומתו, הפינטק ריכז 17 עסקאות בלבד – כ־9% ממספר העסקאות – אך שוויין הגיע ל־8.9 מיליארד דולר, כ־46% מהשווי הכולל של עסקאות האקזיט באותה שנה. הפער ממחיש כיצד מספר קטן יחסית של עסקאות גדולות יכול לשנות את התמונה השנתית כולה. הוא גם מסביר מדוע בחינת מספר העסקאות בלבד אינה מספקת כדי להבין את היקף הפעילות הכלכלית בשוק האקזיטים.
הדוח מציג גם את תרומת החברות שביצעו אקזיט לתעסוקה. בחברות שביצעו עסקאות בשנת 2025 הועסקו כ־8,300 שכירים, והשכר הממוצע למשרה עמד על 31.8 אלף שקל – מעט פחות מהממוצע בענף ההייטק, שעמד על 33.1 אלף שקל. הנתון מלמד כי החברות שמגיעות לאקזיט אינן בהכרח החברות הגדולות או המעסיקות ביותר בענף, וכי חלק מהן הן חברות צעירות יחסית, עם כוח אדם מצומצם. הוא גם מדגיש שהיקף העסקה או שווי הרכישה אינם בהכרח מדד ישיר למספר העובדים שהחברה מעסיקה.

אמנון שעשוע
אמנון שעשוע
אמנון שעשוע, שמכר השנה את מנטי רובוטיקס למובילאיי ב-900 מיליון דולר ב-
(צילום: Jonathan Hepner)

לאחר שנים שבהן שוק הטכנולוגיה העולמי התמודד עם ירידה בהשקעות, תיקוני שווי והאטה בעסקאות, שנת 2025 הציגה התאוששות במספר האקזיטים בישראל. באותה שנה נרשמו 182 עסקאות, לעומת 130 ב־2024 – עלייה של כ־40%. שווי העסקאות הסתכם ב־19.5 מיליארד דולר, לעומת 16.2 מיליארד דולר בשנה הקודמת, עלייה של כ־20%. עם זאת, ההנפקות היוו רק 4% מהעסקאות ב־2025, לעומת 6% ב־2024, כך שעיקר הפעילות נותרה בתחום המיזוגים והרכישות. גם גודל העסקאות מלמד על אופיו של השוק: 79% מהן היו בהיקף של עד 50 מיליון דולר, ורק 7% היו בהיקף של יותר מ־250 מיליון דולר.
בהשוואה בינלאומית, המבוססת על נתוני UNCTAD ובוחנת עסקאות מיזוג ורכישה חוצות גבולות, ישראל ממוקמת במקום השני מבין תשע מדינות בשווי העסקאות ביחס לתוצר – 1.66%, אחרי שוודיה עם 2.16%. גם בשווי הממוצע לעסקה ישראל מדורגת במקום השני, עם 127 מיליון דולר, לעומת 139 מיליון דולר בארה"ב. במספר העסקאות ביחס לכוח העבודה ישראל מדורגת במקום השביעי, עם 1.5 עסקאות לכל 100 אלף עובדים – יותר מגרמניה (1.18) ומארה"ב (0.64). ההשוואה הזאת מחזקת את התמונה שלפיה ישראל היא מדינה שבה עסקאות רכישה חוצות גבולות הן חלק משמעותי מהפעילות הכלכלית, גם ביחס לגודל המשק.