העתיד כבר כאן: בשנת 2026 הטמעת AI בארגונים היא תנאי סף
אנחנו נמצאים ברגע מכונן עם סגירת שנת 2025 שבה ה-AI היה באזז וכולם דיברו על "המהפכה". לקראת 2026, אנחנו מבינים שהתחזיות על מהפכת ה-AI הופכות אותה למציאות מחייבת שנושפת בעורפם של מנהלי חברות וארגונים. אם עד לא מזמן ארגונים התלבטו האם להטמיע טכנולוגיות בינה מלאכותית, הרי שהיום השאלה היא איך מצמצמים את הפער. ה-AI הוא כבר לא יתרון תחרותי; הוא מתפתח בקצב אקספוננציאלי והופך לתנאי סף להישרדות עסקית.
שבוע המשדרים AI Week מבית כלכליסט ו- Commit ישודר באתר כלכליסט, בשעה 12:00: בין 16 ל-19 בנובמבר. לפרטים לחצו כאן
הטכנולוגיה הגיעה למידת בשלות גבוהה, והשוק לא מחכה לשחקנים שלוקחים את הזמן. אנו עדים לגל של הצלחות מוכחות בקרב ארגוני אנטרפרייז, חברות הייטק, E-Commerce, תעשייה ואפילו במגזר הציבורי. לא מדובר בעוד פיילוטים תיאורטיים, אלא יישומים פרקטיים שמניבים חיסכון בעלויות, ייעול תהליכים והאצה של הפעילות העסקית באופן חסר תקדים.
שינוי תרבותי ולא רק טכנולוגי
כחברה שמלווה עשרות ארגוני אנטרפרייז וסטארטאפים, אנחנו רואים שוב ושוב את אותה הטעות. ארגונים שמתחילים מהסוף ומשקיעים בטכנולוגיות הכי נוצצות, עם מודלי שפה גדולים ותשתיות יקרות, ורק אחר כך מתחילים לחפש איזה כאב הן יכולות וצריכות לפתור. הטמעת AI היא בראש ובראשונה שינוי תרבותי שדורש אמון בתהליך, אומץ לשנות והכשרת עובדים נכונה. הדנ"א של חדשנות נבנה על מקסום יכולות העובד, על הפיכתו למנהל-על שמשוחרר מרוטינה לא יעילה. המהלך הזה מאפשר לארגונים להאיץ קצב פיתוח, לפתח מוצרים חדשים במהירות ולפרוץ לשווקים חדשים.
בארגונים רבים, תהליך ההטמעה נתקל בחומות של חשש ממורכבות טכנולוגית והצורך לאזן בין אוטומציה לבקרה אנושית, אבל במציאות הדינמית של היום, אי פעולה להנעת תהליכי הטמעת AI הוא האיום הגדול ביותר. ארגון שלא יאמץ את ה-AI באופן אסטרטגי ומובנה, עלול למצוא את עצמו משתרך מאחור בתוך פרק זמן קצר. הנהלה אמיצה שמוכנה להוביל את השינוי התרבותי, שתעודד למידה מהירה, ניסוי ואימוץ של פתרונות AI גם בקרב צוותים שאינם טכנולוגיים היא קריטית להצלחת הארגון.
הפיכת העובד ל"מנהל-על"
השינוי הזה נטוע עמוק בבסיס תפיסת העבודה המודרנית. ה-AI אינו הופך את העובד ל"עצלן" או מיותר, אלא דווקא ליותר יצירתי ובעל ערך. הדנ"א של חדשנות ארגונית נבנה על מקסום יכולות העובד, על הפיכתו למעין "מנהל-על" שמשוחרר מרוטינה משעממת ולא יעילה. הדרך הנכונה לגשת להטמעה של AI בארגון היא לזהות קודם כל את האזורים ה"כואבים", אותן משימות גוזלות זמן, מונוטוניות, או כאלה שאנשים פשוט שונאים לעשות כאשר עובד משוחרר מ-80 אחוז ממשימות השגרה המתישה, הוא יכול להתעסק יותר בדברים שמעניינים אותו באמת ולהביא לשולחן יותר יצירתיות ויזמות, ובכך הוא הופך ליותר פרודוקטיבי וחדשני.
ארגונים קיימים חייבים לשלב AI באופן כפול: ברמה החיצונית, במוצר או בשירות, למשל, באמצעות צ'אטבוטים ושירות 24/7 המייצרים אינטראקציה חדשה ומשופרת עם הלקוחות, ופנימה בתוך החברה, בתוך המערך התפעולי והניהולי, על מנת לייעל ולהאיץ כל מחלקה בארגון, מפיתוח, דרך תפעול ועד כספים.
האקס-פקטור הישראלי במשחק העולמי
בתוך כלל המירוץ הזה, נכנסת החוזקה של האקוסיסטם הישראלי, שהופכת את ישראל לשחקן מפתח. היכולות הגבוהות והיצירתיות של המוחות הישראליים בשוק הן האקס-פקטור. בידינו היכולת לתרגם רעיון מופשט ליישום מהיר, יצירתי ואפקטיבי בשטח, תוך התמודדות עם אתגרים טכנולוגיים מורכבים.
העתיד כבר כאן והוא דורש מאיתנו להתייצב מולו במלוא הכוח והנכונות. ב-2026, היכולת להטמיע טכנולוגיות בינה מלאכותית כחלק מתרבות הארגון, תהיה ההבדל בין הצלחתו לדשדוש שלו מאחור במירוץ. זה כבר לא רק עניין של רצון וכדאיות, אלא צורך הכרחי להצלחה.
עידן פיינגולד הוא מנכ"ל ומייסד חברת הטק הגלובלית Commit
