אירופה מתעוררת לסייבר - האם היזמים והמשקיעים יתפסו את ההזדמנות בזמן?
ישראל נחשבת כבר שנים למובילה עולמית בתחום הסייבר בעיקר בשוק האמריקאי, שם החברות הישראליות הצליחות לבסס את מעמדן כשחקניות המרכזיות בשוק הרותח. היתרון הישראלי בסקטור הזה כבר הפך ברור לכל; הוא תוצר של שילוב ייחודי בין טאלנט איכותי, יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל, לבין ניסיון פרקטי בהתמודדות עם איומי סייבר בזמן אמת, כמו גם הגמישות המחשבתית והתעוזה שהפכה מזוהה עם היזמים הישראלים. לראיה, רק בשבועות האחרונים היינו עדים לעסקת ענק, בה CyberArk הישראלית נרכשה בסכום עתק על ידי ענקית סייבר ישראלית אחרת - Palo Alto Networks.
עם השנים היזמים הישראלים התרגלו להתמקד, מסיבות מובנות, בארצות הברית כנקודת המוצא לבניית חברה מצליחה בתעשיית הסייבר. אלא שבימים אלו, אירופה נמצאת גם היא בעיצומו של מהלך אסטרטגי משמעותי בתחום הסייבר - שעשוי לפתוח חלון הזדמנויות נדיר עבור היזמים הישראלים שירצו להיות בחזית המהפכה. מתחת לרדאר של מרבית היזמים, אירופה הופכת להיות שוק צומח ורעב, שמוכן לשיתופי פעולה ארוכי טווח - והופכת בהדרגה ליותר מרק תחנת ביניים בדרך לאמריקה.
אירופה במוקד: מתקפות חסרות תקדים והשקעה מסיבית בפתרונות
מתחילת 2025, אירופה נקלעה לשורת מתקפות סייבר משמעותיות שהיכו גלים ברחבי היבשת וחשפו את נקודות התורפה הקריטיות של הסייבר המקומי. באנגליה, רשתות הקמעונאות המרכזיות - M&S, Co-op ו-Harrods - ספגו פגיעות קשות ברשתותיהן, מה שגרר שיבושים נרחבים בשירותים, עיכובים בשרשרת האספקה והפסדים כספיים ניכרים.
באפריל, תשתיות החשמל הארציות בספרד ופורטוגל קרסו באופן מסתורי למשך יממה שלמה, מה שהותיר מיליוני אזרחים ללא חשמל. בצרפת, קבוצת האקרים פרסמה עשרות ג'יגה-בייט של מידע רגיש מתשתיות ביטחוניות, כולל דליפה משמעותית ממפעלי Naval Group, חברה מובילה בתעשיית הביטחון הימית, שעוררה חשש מפגיעה בביטחון הלאומי. ההשלכות הכלכליות של כל אחת מהתקיפות הללו, מעבר לנזק הביטחוני והתדמיתי, נאמדו במאות מיליוני יורו - בין אם בשל השבתת פעילות, עלויות התיקון או הקצאת תקציבים עתידיים למערכות הגנה משוכללות יותר.
המתקפות הללו אינן מתרחשות בוואקום. הן מתווספות למתיחות גיאופוליטית מתמשכת, שנובעת בין היתר מהנתק שהולך ומעמיק בין אירופה לארצות הברית תחת מדיניות החוץ הבדלנית של טראמפ, כמו גם מחוסר היציבות שנגרם כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. לנוכח כל אלו, אירופה ניצבת מול מציאות חדשה, עם איום מתמיד על התשתיות החיוניות שלה לצד תלות טכנולוגית גוברת.
בתגובה, האיחוד האירופי מגבש ומוציא לפועל תוכנית פעולה מפורטת, הכוללת מעניקים ותמריצים משמעותיים לסטארט-אפים בתחום הסייבר במטרה לפתח פתרונות חדשניים, טכנולוגיות פורצות-דרך ומתודולוגיות מתקדמות להגנה מפני מתקפות. רק לאחרונה הכריז האיחוד על השקעה חסרת תקדים של למעלה מ-247 מיליון אירו בתחום, כחלק מתוכנית הדגל Horizon Europe - בה מוקצים מענקים לחוקרים ומיזמים ממדינות האיחוד האירופי וממדינות חברות שביניהן ישראל.
בד בבד, אירופה מאיצה גם את קצב השינויים הרגולטוריים. בפברואר האחרון נכנס לתוקף ה-EU Cyber Solidarity Act, שמטרתו ליצור מנגנון פעולה ושיתוף מידע בזמן אמת בין המדינות החברות, לטובת זיהוי ותגובה מהירה לאיומי סייבר. ביולי, אנגליה הוסיפה נדבך נוסף עם חקיקה חדשה המחייבת אימות זהות וגיל באינטרנט - מהלך שנועד להגן על משתמשים, אך מציב גם אתגרים טכנולוגיים ותפעוליים. הרגולציה האירופית, שבמקרים רבים מחמירה אף יותר מהמקבילה האמריקאית, יוצרת מצד אחד דרישות חדשות מחברות - אך מנגד גם פותחת בפניהן דלתות להתרחבות אסטרטגית.
מבט קדימה: רגע מבחן לישראל
הגל הנוכחי של מתקפות הסייבר על אירופה לא צפוי להיעלם - להיפך, הוא צפוי להתעצם ולהפוך ממוקד ומותאם יותר. אירופה משקיעה משאבים חסרי תקדים בבניית חוסן סייבר, והשוק פתוח לשיתופי פעולה עם שחקנים בינלאומיים בעלי רקורד מוכח. האם ישראל תסתפק בצפייה מהצד, או שתדע לנצל את המומנטום הזה כדי להפוך לשותפה אסטרטגית של אירופה?
היתרון שלנו ברור - שילוב של ידע, ניסיון ויכולת ביצוע יוצאת דופן. עכשיו השאלה היא האם נדע להפוך את היתרון הזה לעוגן כלכלי וביטחוני גם בזירה האירופית, הקרובה יותר לבית. לסטארטאפיסטים בתחילת הדרך, אירופה מציעה שפע מענקים ותוכניות מימון שיכולים להאיץ צמיחה ולפתוח דלתות חדשות.
לחברות בוגרות יותר, מדובר בהזדמנות לבחון שיתופי פעולה אסטרטגיים ולהתאים את המוצרים לסטנדרטים הרגולטוריים המקומיים. ולמשקיעים - כשהשוק האמריקאי הופך צפוף ותחרותי, אירופה נפתחת כיעד אטרקטיבי ומלא פוטנציאל. אל תפספסו את הרכבת האירופית - היא כבר יצאה מהתחנה, והשאלה היא מי יעלה עליה בזמן.
תומר אמיר הוא מנהל מוצר בצוות האירופאי של גוגל קלאוד בלונדון
