"חושבים שאני המזכירה, לא המנכ"לית": הנשים שמנסות לשבור את תקרת הזכוכית בסייבר
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- תעשיית הסייבר הישראלית מתאפיינת בדומיננטיות גברית מובהקת ובמיעוט נשים בתפקידי ניהול בכירים וביזמות.
- יזמיות בענף מעידות על דעות קדומות, פערי שכר וצורך מתמיד להפגין כוח כדי לזכות בהערכה מקצועית.
- למרות החסמים, נרשמת מגמת שיפור בשילוב נשים ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל ובשיעור המייסדות בסטארטאפים.
"לא פשוט להיות גיי בעולם הסייבר, אבל יותר קשה להיות אישה". המשפט הזה, שאמר לאחרונה אסף רפפורט, ממייסדי WIZ, בראיון לרוני קובן, הצליח לגעת באחת הסתירות הבולטות של תעשיית הסייבר הישראלית: תעשייה שמתגאה בחדשנות, שבירת מוסכמות ומהירות מסחררת, אבל עדיין נשענת במידה רבה על מסלול שעובר ביחידות הטכנולוגיות של הצבא, על רשתות קשרים שנולדו בהן ועל תרבות שרובה גברית. נשים כבר נמצאות בה, מנהלות צוותים, מפתחות טכנולוגיות ומקימות חברות, אבל ככל שמטפסים למעלה הן הולכות ומתמעטות.
שחר בהט, בת 30, מנכ"לית ומייסדת חברת פלוטו סקיוריטי, מכירה את הקודים האלה מקרוב. היא שירתה חמש שנים ב־8200 בתפקידים טכנולוגיים ובתפקידי מחקר, לאחר מכן עבדה בשני סטארטאפים ובמיקרוסופט, שם הקימה את תחום ה־ AI Security ולפני שנה הקימה עם שני שותפים את פלוטו סקיוריטי. החברה מעסיקה כיום 50 עובדים, ה־ R&D והאופרציה שלה בישראל והמכירות והשיווק בארצות הברית.
"אסף צודק. מנסים לטפל בקושי, אבל הקושי קיים. אנחנו כן יותר יזמיות ממה שהיה לפני שלוש שנים, אבל אנחנו לא מספיק בכלל. זה מתחיל עוד לפני, גם ב-8200 קשה להיות אישה ותמיד חושבים שאת המזכירה או המודיעינית, ולא זאת שתדע לפתור את הבעיה, וגם זה מייצר דפוס התנהלות מסוים. את מאוד צריכה להוכיח את עצמך, לשלוט בחדר, להראות כוח כדי שיתייחסו אלייך ברצינות. כשאשה מראה כוח לפעמים זה נתפס כאגרסיבי, לעומת גבר שמראה כוח. יש המון ניואנסים שאישה צריכה לעמוד בהם וזה מאוד מורכב".
גם אחרי השחרור לדבריה התמונה לא השתנתה לחלוטין. "הסיטואציה מאוד דומה: מתנאים בסיסיים של משכורות, ועד קידומים. אומרים 'את מאוד צעירה', אבל זה בגלל שהתקדמתי מהר בחיים כי עשיתי דברים טובים. לעומת גבר באותה רמה שלי שלא מצטייר כצעיר, כי הוא גבר. זה מאתגר וקשה ויש המון דעות קדומות. נתקלתי בזה גם כשניהלתי קבוצת R&D והובלתי פרודקט, וגם בסיטואציות עם בכירים.
חוויתי את זה גם כשיצאתי ליזמות, להקים חברה. מצד אחד, יש נשים יזמיות, אפשר לספור אותן על 5 אצבעות, אבל הן מדהימות וכל כך רוצות שיהיו עוד. כל אחת עשתה בשבילי המון וזה כוח מאוד גדול. וגם, אני מיוחדת בנוף ואני משתמשת בזה כיתרון - אני זכירה, מביאה איכויות אחרות ומשמעותיות לשולחן. אבל פרקטית - בלגייס כסף, זה אירוע מורכב. כי יש סטיגמה שנשים רגישות מדי ולא יכולות לקבל החלטה קרה וקוהרנטית בחלק מהמקומות. נשאלתי לא מעט פעמים "ומה אם תרצי להיכנס להיריון?" או "מה אם ילדים?" קיבלתי המלצה ממישהי לפני גיוס כסף שאמרה לי "שווה לך להגיע בלי טבעת". עדיין היו אמירות כאלה בתעשייה. זה לא הרוב, אבל זה קיים".
מנגד, היו הרבה אנשים בתעשייה שרצו לקדם נשים ודוחפים ועוזרים. "נשים מדהימות כמו עינת גז, יסמין לוקאץ', או מירב בהט, שעושות המון ומייצרות מקום, וגם גברים שמבינים ותומכים. ויש גם הרבה יתרונות בלהיות חריגה בנוף: ראשית, לכל מקום שאני מגיעה זוכרים אותי כי אני הבחורה היחידה בחדר. שנית, מראש חושבים שאני לא המנכ"לית ואולי אני לא טכנית, ואז כשאני מייצרת שיח מרשים יש אפקט הפתעה שמשחק לטובתי. בנוסף, נשים באות אחרי נשים. אני גאה להגיד ש-40% מהחברה שלי הן נשים. לא כי הן נשים, אלא כי הן מדהימות".
בהט ראתה את הראיון עם רפפורט, ומבחינתה עצם הבחירה שלו לדבר על הנושא משמעותית. "אני מאוד מעריכה את אסף רפפורט והוא מעלה נושאים חשובים על סדר היום, וגם מאוד אהבתי את הנשים שהוא בחר לציין. נשים שלאורך כל הקריירה שלו ב-WIZ הוא נתן להן מקום. אני לא אוהבת להתמסכן, אלא להגיד שיש נשים מדהימות וצריך לתת להן את המקום שלהן".
לצד הקשיים, היא מזהה שינוי. "אנחנו במגמת שינוי. גם המשקיעה שלי, רונה מ-TLV Partners היא מדהימה, היא חלוצה בדברים האלה, אז אני נכנסתי לקרקע יותר רכה מקודמותיי בתפקיד. יש חמש יזמיות נשים שקמו בשנתיים האחרונות, שזה כבר יותר ממה שהיה קודם בסייבר, ואני שמחה לראות את זה גדל.
כשנכנסתי לתחום רציתי להעביר את העזרה הלאה. פירסמתי פוסט בלינקדאין ואני מקבלת המון פניות מבנות שמחפשות לייצר צוותים. חד משמעית אנחנו בכיוון של מגמה חיובית שהרוב המוחלט בארץ רוצה ומכוון אליה. אני כן חושבת שזה מתחיל הרבה לפני. צריך להשקיע בצבא ובחינוך".
ועד כמה הסטריאוטיפים עדיין נוכחים ביומיום? בהט נזכרת במקרה מאחת החברות שבהן עבדה. "היה VP Sales שלא הסכים לעבוד איתי בטענה שאני רגישה ולא סכמטית, שאכפת לי מרגשות של אנשים ולא רק מתוצאות. אמרתי למנכ"ל שאם זה היה גבר הוא לא היה אומר לו את זה בחיים ושהוא מוזמן לא לעבוד איתי, אבל אני אעבוד איתו. ייאמר לזכות המנכ"ל והעובדים שהם איפסו אותו ואמרו "לא אצלנו". כבר הייתי בשלה בקריירה וידעתי לעמוד על שלי אבל עדיין אמרתי לעצמי "אני לא מאמינה שדבר כזה קרה, אני הולכת לשנות את התפיסה שלו", ושיניתי אותה".
הפער המגדרי בתחומים המזינים את תעשיית הסייבר מתחיל כבר בתיכון. לפי דו"ח רשות החדשנות מ־2026, רק 34.5% מהנבחנים בבגרות 5 יחידות במדעי המחשב ב־2024 היו תלמידות. הפער נמשך גם בשוק העבודה ומעמיק ככל שעולים בסולם הניהולי: לפי נתוני הרשות מ־2025, נשים מהוות 26.3% מהעובדים בדרג הלא־ניהולי בחברות סייבר פרטיות בישראל, אך רק 15.5% מהמנהלים הבכירים. בקרב חברות הסייבר שהוקמו בשנים 2013–2024 ונכללו בבדיקת הרשות, רק 5.1% מהמנכ"לים שמגדרם ידוע הן נשים.
ענבל ארגוב, בת 34, VP Product Strategy בחברת Mate הגיעה לסייבר במסלול אחר. ב-2016 כבר הייתה ב- Forbes Under 30 על מוצר AI שבנתה שתומך בהחלטות Security . במיקרוסופט ניהלה את סוכני ה-AI בתחום הסייבר. ואז הגיעה ל-Mate, חברה שבונה אייג'נטים שחוקרים מקרי סייבר והופכים את כל שכבת ההגנה שיש לארגונים לאייג'נטית.
ענבל ארגוב, סמנכ"לית אסטרטגיית מוצר בחברת Mate
(צילום: עומר הכהן)
"לא באתי מהמועדון של 8200 ועשיתי את ההסבה מאוחר. הייתי בצבא הרבה שנים, באזורים אחרים לגמרי והרגשתי אנדרדוגית כשיצאתי ורציתי להיכנס להייטק. בטכניון, במקרה, אהבתי סייבר, עוד לא ידעתי שזה בכלל שוק שכדאי להיכנס אליו. למדתי מדעי המחשב, המנחים שלי היו כל האגדות בתחום, עמיחי שולמן היה מנחה הפרויקט שלי והקים את אימפרבה. בכלל לא ידעתי שיש בזה כסף, זה היה ממש מתוך עניין, ועשיתי את זה יחסית מאוחר.
על האמירה של רפפורט היא אומרת "אני חושבת שכל מקום שיש פחות ממך ושהתפיסה היא שקשה - הוא מקום יותר מאתגר. אחרי כתבות שאומרות שקשה להיות אישה בסייבר, נשים יכולות בטעות לשמוע זה שלא כדאי להן להיכנס וזה מכניס למיינדסט של 'אני אנדרדוגית, אני צריכה לעשות יותר'.
יש לזה גם יתרונות, כי את באה עם דרייב חזק. ב-Mate בכל דיסציפלינה יש אישה חזקה - במכירות, במחקר, בשיווק, ולכולן יש לדעתי אקסטרה דרייב, כי הן מרגישות שזה יותר נדיר ומיוחד. מה שמשותף לכולנו זה שאנחנו לא מסתכלות על זה כמועדון גברים סגור. אם בטעות נשים יקראו את המסרים האלה של 'אה יש מועדון גברים' או 'יש מועדון של 8200' ויאמינו לזה, אז הן פחות יצטרפו".
האם את מפריכה את רפפורט או מחזקת אותו? "לא יודעת. אי אפשר להגיד שהכול נייטרלי, אני לא רוצה להגיד שהכול תותים. אני חושבת על איך אני לקחתי תמיד את העולם הזה, גם של הייטק באופן כללי וגם של סייבר. ראיתי הרבה פעמים את המסרים האלה של מועדון סגור וחבר מביא חבר, ואמרתי לעצמי 'לא גדלתי במקומות האלה, אני לא שייכת', וזה מכשול בפני עצמו.
גם ביחידות בצבא ובכל מקום בהייטק, עדיין רואים פחות נשים בתפקידי פיקוד והנהלה בכירים. כשהייתי במייקרוסופט היו הרבה נשים, אבל ככל שאת מתקדמת ונעשית מנהלת צוות ומנהלת קבוצה זה נהיה יותר דליל. קשה לי להגיד אם יש איזה הבדל עמוק בין סייבר להייטק, חוץ מזה שסייבר זה הקצה של ההייטק, הכול על ספידים - יותר מהר, עם יותר כסף, עם יותר stakes.
ארגוב מספרת שהיא כבר הרבה שנים רואה דוגמאות הפוכות, אבל העולם רחוק מלהיות מושלם. "אני לא חושבת שאנחנו בנקודת שוויון, או שנשים מקבלות את אותה הכרה. אבל במיוחד ב-Mate, וגם בסוף שלי במיקרוסופט, היו לי חוויות הפוכות ומעודדות. לאחרונה נסגרה לנו עסקה עם מישהי מאוד בכירה מחברת פיננסים שאמרה 'המוצר ממש טוב, אבל הדבר האהוב עליי בתהליך היה שאשת המכירות ואשת המחקר שהובילו את זה היו נשים, זה נדיר'"
אם תשאלו את ארגוב מה קשה בלהיות אישה בסייבר היא תענה "לא לראות עוד כמוך בחדר. אם לא נראה עוד נשים מקימות ולא תהיה לנו דוגמה איך עושים את זה, אז פחות נרצה לעשות את זה".
גם אחרי שנכנסים הפער לא נעלם. "יש גם קשיים בפנים וזה גם מגובה במחקרים - נבקש פחות העלאות שכר, פחות קידומים, בגלל שאנחנו רגילות. אסף רפפורט דיבר על המפגשים של אשת מכירות עם לקוח מארגון מסורתי, ושם מרגישים את זה הרבה יותר, את פתאום מרגישה שחזרת עשר שנים אחורה- שמדברים לגבר שלידך, למרות שאת בכירה ממנו בשלוש דרגות, ואת צריכה להמשיך לשחק את המשחק".
מבחינת ארגוב, המסלול שמוביל אל הסייבר מתחיל הרבה לפני מקום העבודה הראשון. "זה מתחיל ב-8200 ולמעשה עוד בתיכון. אני הייתי אחת מ-3 בנות בתיכון במגמת מחשבים, כי זה לא היה מגניב ללמוד מדעי המחשב בתיכון. אני רואה שינוי גדול, אבל הדור שלנו הוא הדור שעכשיו משפיע על התעשייה. אנחנו אלה שאמורות להקים עכשיו את החברות ולא מקימות מספיק חברות, אנחנו אלה שנמצאות בעמדות מפתח ולא רואות מספיק נשים. זה השתנה בתיכון וקצת משתנה בצבא. אני מקווה שזה אומר שעוד שבע שנים נראה יותר נשים מייסדות".
מדובר צה"ל נמסר כי "צה״ל פועל כל העת להרחבת ייצוג המשרתות בתפקידי הטכנולוגיה והסייבר באמצעות תוכניות מצוינות בחטיבות הביניים ובתיכונים ומכינות ייעודיות. מאמצים אלו מניבים תוצאות: חלה עלייה משמעותית בשיעור הנשים המשרתות במערכי הסייבר ושיעורן עומד על כ-33% מהמתגייסים לתפקידי סייבר והגנה בסייבר בשנתון גיוס 2025. צה״ל ימשיך לפעול מתוך מחויבות עמוקה לגיוון ולקדם שוויון הזדמנויות במיון".
באגף התקשוב וההגנה בסייבר יש למעלה מ-40% נשים בתפקידי הפיקוד הבכירים מדרגת אלוף משנה ומעלה אשר רובם בתפקידים מבצעיים-טכנולוגיים. בנוסף, בין השנים 2024 ל-2026 נרשמה עלייה נוספת בשיעור הנשים המסיימות את הקורסים בבית הספר למקצועות המחשב (בסמ״ח) שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר – מ-43% בשנת 2024 ל-46% בשנת 2026.
את ארגוב מלווה התחושה שהיא צריכה להוכיח את עצמה גם מבפנים. "ברגע שבראש שלי אני שונה אז אני מרגישה שאני חייבת להוכיח את עצמי. אני חייבת להסביר, חייבת לנצח, חייבת להצליח. אני אנדרדוג במיינדסט כל החיים שלי. עברתי 12 בתים עד גיל 18, גרתי בחו"ל והייתי ילדת חוץ בקיבוץ, שזה הכי להיות אאוטסיידרית. אז יש בי רצון להיכנס למקום ולהראות להם שגם אם אני שונה אני מנצחת".
כמנהלת שמגייסת עובדים, לדבריה לא מספיק להמתין שהאיזון ייווצר מעצמו. "אני מקבלת פניות מ-95 אחוז גברים, וצריכה לדוג נשים חזקות כי אני לא יכולה לקבל את כל ה-5% שפנו. גם כש-Mate גייסו אותי הם הגדילו את צינור החיפוש וצדו מועמדים ומועמדות מתחת לפנס. בכל צוות שבניתי גייסתי נשים. כשסביבי צוותים רק של גברים, תמיד הצלחתי למצוא נשים שמובילות את הארגונים שהן נמצאות בהם.
אסף רפפורט אמר בראיון שחבל שלא עושים שיחות עם נשים בסייבר. כשאני מתראיינת בא לי לספר לך על דברים שבניתי ל-AI ואיך הוא מגן מפני תוקפים. כל עוד אנחנו שמות את הפנס על הקושי זה מטריד אותי. אני מתראיינת לכתבה כשתצא ממנה כותרת 'קשה להיות אישה בסייבר' ואני לא רוצה שנשים יסתכלו על המכשול אלא על המטרה ויגידו 'איזה מגניב בסייבר, תראו מה רז הרצברג (WIZ) עשתה בקריירה המטורפת שלה, ואיזה מגניב נשים בונות AI. בואו לא נדבר רק על המכשול".
עדן כץ, יוצאת יחידה טכנולוגית בחיל הים, עוסקת בתחום יותר מ־11 שנה וכיום חוקרת סייבר בתחום הבינה המלאכותית בסטארטאפ Alice . במקביל היא מנהלת בהתנדבות את "האקריות", ארגון ללא מטרות רווח שהוקם ב־2022 על ידי גדי עברון ודפנה ינין ופועל לשילוב נשים בסייבר.
מנתונים שאסף הארגון באופן עצמאי, על בסיס כ־2,700 פרופילים ציבוריים בלינקדאין בישראל, בתפקידים של Information Security Analyst, Security Analyst, Cyber Security Analyst ,Penetration Tester, Security Researcher, עולה כי יש 18.2% נשים בתפקידים אלה לעומת 82.8% גברים. בתפקידי האנליזה ההתחלתיים ישנה חלוקה של כ-1/3 נשים ו-2/3 גברים. בתפקידי המחקר המתקדמים שיעורן ירד ל-14% נשים לעומת 86% גברים.
"הרבה שנים הייתי האישה היחידה בחדר", מספרת כץ. "האקריות נוסדה כדי לבחון מה החסמים של נשים להיכנס לעולם הסייבר ולנסות לעזור להן, בעיקר בחשיפה".
