ריאיון
"התקדמנו מצילום מדפים לניתוח נתוני זמן אמת ממגרשי כדורסל"
אחרי פסק זמן מהתעשייה בעקבות הכישלון ממכירת טראקס, המייסד־שותף יואל בר־אל חוזר עם סטארט־אפ עיבוד נתונים שכבר קיבל אמון מליגת הכדורסל האמריקאית ה־NBA. במקביל, הוא מנסה לסייע ליזמים ישראלים בתחילת דרכם
חברת טראקס (Trax) היתה אחת הדוגמאות הבולטות לבועה של 2021, שבה חגיגות השווי והסקנדרי הגיעו לשיאי מופרכות. החברה, שנוסדה על ידי יואל בר־אל ודרור פלדהיים, גייסה לאורך שנות קיומה כ־1.2 מיליארד דולר ומחציתם כמעט בסקנדרי שהגיע לכיסים של משקיעי החברה הראשונים, עובדי החברה וגם מייסדיה. בשיאה טראקס הגיעה לשווי של מעל ל־3 מיליארד דולר, בפברואר 2022 אף הודיעה כי החלה בתהליך הנפקה בנאסד"ק, אך כמו רבות מהחברות שהשווי שלהן נופח ללא פרופורציה, היא התרסקה ברגע ששערי הריבית התחילו לעלות. במאי 2024 בר־אל ופלדהיים הודיעו על פרישה מפעילות שוטפת בחברה.
בריאיון לכלכליסט מסכם בר־אל מסע שנע מילדות בתל אביב, דרך הקמת יוניקורן ענק ששינה את עולם הקמעונאות, ועד ליוזמות החדשות שלו: חברת הספורט־טק Sweesh ומיזם המנטורינג מרכז בר־אל. "בשיאה הגיעה החברה למכירות של 180 מיליון דולר", אומר בר־אל. "שערי הריבית שהאמירו ב־2022 גרמו לנו לעשות הכל כדי להגיע לאיזון תפעולי, וזה היה בעיקר פיטורים של הרבה מאוד עובדים, עד שב־2024 הגענו לאיזון התפעולי והבנו שהדרך הכי טובה לחברה היא למכור אותה. לצערי, זה לא היה לחברה טכנולוגית גדולה, אלא לקרן השקעות שחיברה אותה לעוד הרבה חברות".
בר־אל מסרב להתייחס לשווי שבו טראקס נמכרה, אך על פי הערכה מדובר במאות רבות של מיליוני דולרים - נפילה לא קטנה לעומת השווי שבו הוערכה בלב הבועה.
את דרכו התחיל בר־אל בחברת מינט (לימים כרמל ויולה - מ"א), לצד שלמה דברת ואבי זאבי. "נשלחתי מטעם החברה לסינגפור להתקנת מערכת פיננסית – מה שהיה אמור להיות שליחות של חצי שנה הפך לארבע שנים, שם התחתנתי ונולד בני הבכור", הוא מספר, "בהמשך נרכשה החברה על ידי SunGard העולמית, שבה מוניתי ל־Managing Director של אזור אסיה־פסיפיק ואחר כך לנהל את הפעילות בניו יורק. אחרי שבע שנים בקורפורייט הקמתי את הסטארט־אפ הראשון שלי, TERSUS – שפת פיתוח ויזואלית שמיועדת לאנשים שאינם מתכנתים. משם חזרתי לסינגפור, רכשתי את חברת Centrai שהסתבכה, וכעבור שנתיים מכרתי אותה לחברה אוסטרלית בכ־10 מיליון דולר, האקזיט הרשמי הראשון שלי. מיד לאחר מכן הקמתי את טראקס יחד עם דרור פלדהיים".
הטכנולוגיה של טראקס מבוססת על ראייה ממוחשבת (Computer Vision) ו־AI המעניקות לחברות מוצרי צריכה (CPG) ורשתות קמעונאות תמונה בזמן אמת של המדף בחנויות. המערכת מזהה זמינות מוצרים, מחירים, נתחי מדף ומבצעים, והופכת את המידע הפיזי לדאטה דיגיטלי.
"היינו החלוצים של ה־retail tech"
דרור הביא את הרעיון ואתה הובלת את הצד הטכנולוגי והניהולי, וטראקס הפכה ליוניקורן עצום. כמה כסף גייסתם?
"גייסנו בסך הכל כ־1.2 מיליארד דולר – חצי פריימרי (Primary) וחצי סקנדרי. דאגנו לאורך כל הדרך שגם העובדים יוכלו לממש מניות בסקנדרי וליהנות מההצלחה (בר־אל אינו מכחיש שהוא ופלדהיים הכניסו לא מעט כסף ממכירת מניות החברה למשקיעים - מ"א). כשהקמנו את טראקס, טלפון נייד שימש בעיקר לשיחות. עבדנו ישירות מול אפל כדי להתאים את מודולי המצלמה שלהם לעיבוד התמונה שפיתחנו. בעצם פרצנו דרך והיינו החלוצים להקים ענף שלם שנקרא כיום Retail Tech. את ההון הראשוני גייסנו מ־Family Offices ומשקיעים פרטיים בסינגפור, ובהמשך הבאנו גופי השקעות פרטיים ענקיים כמו Warburg Pincus, BlackRock ו־SoftBank. הלקוח הראשון שאישר את הקונספט היה פרוקטר אנד גמבל, ואחריו הגיעו קוקה־קולה וכל שאר התעשייה".
תתאר לי את טראקס בשיאה.
"הגענו לקצב מכירות של כ־180 מיליון דולר בשנה, עם כ־850 עובדים ב־24 מדינות. פעלנו מול לקוחות ב־80 מדינות וביצענו דיגיטיזציה למדפים ב־3.5 מיליון חנויות בחודש. כל יצרן ענק פנה אלינו כדי לקבל Insight מדויק מהעולם הפיזי".
מתי הרגשת שהמגמה מתחילה להשתנות?
"ב־2021, אחרי שגייסנו את הגיוס הגדול בתולדות המדינה באותה עת – כ־700 מיליון דולר – החלטתי לפנות את כיסא המנכ"ל ועברתי לתפקיד היו"ר. בשיאה, טראקס הוערכה בכ־3 מיליארד דולר. להיות מנכ"ל חברה בגודל כזה זו עבודה של 24/7 שבה אתה מטפל בעיקר בבעיות וצרות, והרגשתי שהגעתי למיצוי ניהולי. 2022 הביאה עמה שינוי מאקרו־כלכלי חריף שפגע בכל סקטור ההייטק. העלייה החדה בריביות גרמה למשקיעים להסיט כספים לאפיקים בטוחים. מקורות ההון התייבשו, וכל השוק נדרש לעבור בבת אחת ממיקוד בצמיחה – למעבר מהיר לרווחיות ולאיזון תפעולי. כדי להגיע לאיזון, נאלצנו לבצע גלי פיטורים וצמצומים כואבים".
ואיך נראתה נקודת הסיום של טראקס במתכונתה המקורית?
"הגענו לאיזון תפעולי, ובאמצע 2024 נחתמה עסקה למכירת החברה לקרן פרטית בשם GEM. הקרן רכשה מספר חברות מקבילות ומיזגה אותן למפלצת עולמית תחת המותג FORM. ברגע שהמכירה נחתמה, סיימתי את תפקידי בחברה".
"NBA היא הלקוח הראשון"
אחרי 11 שנים כמנכ"ל טראקס ועוד תקופה כיו"ר, לקחת פסק זמן. מה נולד מתוכו?
"לא רציתי פשוט למנכֵּל עוד חברה גדולה, אלא לחזור לטכנולוגיה, לחדשנות ולבנייה מאפס. מפסק הזמן הזה נולדו שתי יוזמות מרכזיות שמרגשות אותי מאוד: Sweesh ומרכז בר־אל".
תספר לי על Sweesh. מה הרעיון העומד מאחוריו?
"הוא הוקם ביולי 2025, ובעצם המשך ישיר של התפיסה הטכנולוגית שהובלתי בטראקס. בטראקס לקחנו את העולם הפיזי של מדפי הקמעונאות והפכנו אותו לנתונים דיגיטליים, ב־Sweesh אנחנו עושים בדיוק את אותו הדבר אבל בעולם הספורט־טק. אנחנו משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות של ראייה ממוחשבת ואיסוף מידע כדי לשאוב נתונים בזמן אמת ממגרשי כדורסל ולהפוך אותם למידע דיגיטלי עשיר. המערכת מנתחת את המשחק, תנועת השחקנים והמהלכים במגרש רגיל, ומפיקה תובנות עמוקות לאימון, לשידור ולניתוח אנליטי (העלות ללקוח היא 2,000 דולר עבור מגרש - מ"א)".
יש לכם כבר שותפים משמעותיים בתחום?
"כן, הלקוח והשותף הראשון שלנו הוא ה־NBA. זו הבעת אמון מטורפת בטכנולוגיה ובחזון שלנו. להיכנס לעבודה מול גוף ענק כמו ה־NBA כבר בתחילת הדרך מראה את הפוטנציאל העצום של שילוב AI וראייה ממוחשבת בעולם הספורט. בשלב הראשון ישתמשו בזה בתי ספר, מכללות ובתי ספר תיכוניים. במודל הכלכלי של החברה אנחנו נמכור את החיישן לכל בית ספר וגם דמי שימוש לכל שחקן שירצה נתונים".
הקמת גם את מרכז בר־אל. מה מטרתו ואיך הוא פועל?
"זאת יוזמה חברתית־עסקית מתוך רצון עמוק שלי לתת בחזרה לאקו־סיסטם בהייטק הישראלי. כשהייתי יזם צעיר בתחילת הדרך, קיבלתי המון עזרה, מנטורינג ועצות מאנשים מנוסים בתעשייה. כבר עשיתי קריירה וכסף, וזה הזמן להעביר את זה הלאה. המרכז נועד לספק ליזמים בראשית דרכם מעטפת של מנטורינג, ייעוץ אסטרטגי, חיבורים למשקיעים וכלים פרקטיים איך לבנות חברה מאפס, לחצות משברים ולגדול גלובלית. המטרה היא לקחת את כל הניסיון, הטעויות וההצלחות שברקע שלי, ולסייע לדור הבא של היזמים הישראלים לממש את החזון שלו".
