ה־TACO של טראמפ מקפיץ את הוצאות הביטחון של ישראל במיליארדי שקלים
נסיגות טראמפ מאיומיו על איראן (Trump Always Chickens Out) מקפיצות מיידית את צה"ל ואת מערכת הביטחון לקראת חידוש המערכה. תג המחיר לכל הקפצה מאות מיליוני שקלים. התוצאה: הכבדה על תקציב הביטחון העצום בהיקפו, המשך שחיקת הכוחות בחזיתות, והכבדת הנטל על המילואימניקים
בסוף השבוע האחרון צה"ל היה בנקודה הקרובה ביותר לחידוש המלחמה האזורית עם איראן, מאז שתקיפותיו בה במשך כ־40 יום לצד צבא ארה"ב נעצרו באפריל באבחת הוראה שהנחית הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מסריו החריפים של טראמפ, באמצעות ציוצים ברשת החברתית שלו Truth, על חידושה הקרוב של המערכה תוך הפצצת תשתיות המשמשות את משק האנרגיה באיראן, ואיומיה של האחרונה כי תגיב על כך בתקיפת מתקני אנרגיה של מדינות המפרץ הפרסי ושל ישראל, לרבות אסדות הגז שבים התיכון, "דרכו" את צה"ל ואת מערכת הביטחון לקראת חידוש המערכה בתוך שעות ובעלות כוללת של מאות מיליוני שקלים.
מדובר בגיוסם הבהול של טייסי חיל האוויר, המערכים הטכניים וצוותי הקרקע; בהגברת המוכנות במערך ההגנה האווירית ליירוט מטחי טילים בדרכם לפגוע בתשתיות חיוניות ובעורף; בהקפצת יחידות מודיעין וצוותי חילוץ והצלה של פיקוד העורף; ובעיבוי נוסף של היקף הכוחות בגבול הצפון ובלבנון למצב שהתלקחות מחודשת עם באיראן תדליק ביתר שאת גם את הזירה מול חזבאללה.
בלילה שבין שבת לראשון, ובדומה לכחמישה סבבי כוננות מול איראן שטראמפ יצר תוך איום בחידוש המערכה שהופסקה ב־8 באפריל, הוא צייץ מסר מרגיע על חזרה לשולחן המשא ומתן ועל רצונם של האיראנים, כביכול, בהסכם.
עלות המלחמה זינקה ל־51 מיליארד שקל
כל כוננות כזאת נושאת תג מחיר, גם מבלי שצה"ל ירה אפילו כדור 5.56 מ"מ אחד. מדובר בגיוס של רבבות אנשי מילואים, השלמות בהולות של מלאים נחוצים בהתאם למתארי התקיפה המתוכננים, ניוד של כוחות ואמצעים. זאת, בזמן שצה"ל פרוס עם כוחותיו ברצועות ביטחון בעזה, בסוריה ובלבנון וברקע החשש להידרדרות מהירה ולהסלמה חמורה הוא נאלץ להחזיק עוד עשרות גדודים בשטחים.
כחודשיים לפני שימלאו שלוש שנים למלחמה הארוכה בתולדותיו, צה"ל מתמודד עם מחסור חריף בחיילים, חסרים לו כ־12 אלף חיילי סדיר בעיקר לתפקידי לחימה בו בזמן שהממשלה מכשירה את המשך השתמטות החרדים מגיוס, וריבוי זירות ואיומים תוך שחיקה מתמשכת של מערך המילואים . הקפריזות של נשיא ארה"ב, שהתנהלותו מזכירה יותר את משל הילד הקורא זאב־זאב מאשר התנהלות אחראית והחלטית המצופה ממנהיג של מעצמה, כבר הופכות להתמודדות בפני עצמה שעולה כסף.
ומדובר בכסף שאין. כשאנשי אגף התקציבים במשרד הביטחון ובצה"ל מחשבים את עלויות המלחמה המתמשכת, לצד ההוצאות על "דריכות" או "כוננות" נוספת, המחשבונים מציגים מספרים מבהילים. מבחינתם, גם בימים אלה הם נמצאים בתוך מלחמת איראן השנייה שהחלה בסוף פברואר, הסתבכה עם לבנון, והתגלגלה ל"קרב 17 השעות" ביוני האחרון שבו איראן שיגרה לעבר ישראל יותר מ־20 טילים בתגובה על תקיפתה בדאחיה בביירות. רק הסבב הקצרצר הזה עלה לישראל כחצי מיליארד שקל, הוצאה הכוללת את שעות הטיסה של מטוסי חיל האוויר והשימוש במיירטים ששוגרו לעבר הטילים האיראנים.
אם באמצע אפריל מערכת הביטחון העריכה את העלות הצבאית של מלחמת איראן השנייה ב־39 מיליארד שקל, המספר כבר זז למעלה כך שבתחילת השבוע עמד על 51 מיליארד שקל. כל זאת, למרבה התסכול, מבלי שמצבה האסטרטגי של ישראל השתפר ולו במעלה אחת.
כוחות צה”ל ממשיכים להישחק בחזיתות, כך גם חיילי המילואים הנקראים שוב ושוב לפרקי זמן ממושכים ובעלויות עתק. אם תוכניותיו של צה"ל בתחילת השנה דיברו על הגבלת מספר המשרתים במילואים בכל יום ב־2026 לכ־40 אלף, הרי שבפועל מספרם עומד על כ־65 אלף. הנחת העבודה בצה"ל היא שהפריסה של כוחותיו ברצועת הביטחון בלבנון תימשך לכל הפחות עד סוף השנה.
המצב החריג שבו מצויים צה"ל ומערכת הביטחון מתבטא גם בעימותים תכופים, המובילים אף הם לפי שעה למבוי סתום, עם משרד האוצר. משרד הביטחון ממתין זה כחודש שאגף התקציבים באוצר יפעל ברוח הסיכומים שהושגו אחרי משא ומתן ארוך בתיווך המטה לביטחון לאומי (המל"ל) להגדלת תקציב הביטחון של 2026 בכ־40 מיליארד שקל נוספים. אחרי הגדלה זו, תקציב הביטחון של ישראל אמור לעמוד על 183 מיליארד שקל, תוך כיסוי עלויות ממלחמת איראן השנייה וכדי לאפשר לפחות פירעון חלקי של החובות שנצברו במשרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות שהיקפם למעלה מ־15 מיליארד שקל.
איחור בהעברת הזמנות לטווח ארוך
הסיכום על הגדלת תקציב הביטחון כולל העברה מיידית של 15 מיליארד שקל מרזרבות של משרד האוצר כשהדיון על היתרה, בגובה של 25 מיליארד שקל, אמור להיעשות באוקטובר ובנובמבר והחלטות על העברת הכסף יתקבלו בהתאם להיקף הוצאותיו של הצבא. במערכת הביטחון מתלוננים שלא רק שהסכומים שהאוצר הבטיח להעביר לה מיידית טרם הועברו, גם הסיכום שלפיו תינתן למשרד הביטחון הרשאה להתחייב על בסיס סכום של 350 מיליארד שקל שקבע ראש הממשלה כתוספת לבסיס תקציב הביטחון על פני עשור, טרם ניתנה לו.
מדובר בהרשאה להתחייב על רכש ארוך טווח של מערכות נשק. איחור בהעברתן של הזמנות אלה עלול לעכב בשנים מערכות נשק ואמצעים הדרושים לצה"ל בבהילות. באוצר הבטיחו בשבוע שעבר כי "הכסף יועבר בתוך ימים אחדים", במשרד הביטחון כבר שמעו את ההבטחה הזאת יותר מפעם אחת וממשיכים לחכות לכסף.
