בירות ופיצות זה נחמד, אבל האם האקתונים באמת מניעים חדשנות?
כפתור ה"לייק" של פייסבוק, מוצר הדגל של סיילספורס ואפליקציית מסרים שנמכרה לסקייפ - כולם התחילו כרעיונות בהאקתונים; אבל לא כל האקתון מיתרגם למוצרים או פיצ'רים חדשים. האם מדובר בגימיק מיתוגי או בכלי אסטרטגי ליצירת ערך עסקי
כפתור ה'לייק' של פייסבוק, אחד הסמלים המכוננים של עידן הרשתות החברתיות אשר שינה לעד את הדרך בה אנשים מתקשרים ברשתות החברתיות - נולד בכלל כהצעה צדדית באחד מההאקתונים הפנימיים של החברה. בהתחלה קראו לזה "awesome button", ומהר מאוד זיהו בחברה כמה טוב זה עובד, וכך הפך ה"לייק" לאחד הסמלים הכי מזוהים עם הרשת החברתית. "זו אחת הדוגמאות המוכרות למוצרים אמיתיים שנולדו בהאקתונים והמשיכו לפיתוח והטמעה", אומר ד״ר ליאור זלמנסון, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע״ש קולר, אוניברסיטת תל אביב.
אמנם לא כל רעיון שנולד בהאקתון ממשיך הלאה, "אבל יש לא מעט דוגמאות שמראות כמה פוטנציאל יש בפורמט הזה. במיוחד כשיש מי שמלווה ומפתח את הרעיונות אחרי האירוע", הוא אומר.
דוגמה אחרת למוצר שנולד בהאקתון היא GroupMe, שירות הודעות קבוצתיות שנבנה תוך 24 שעות באחד מההאקתונים של TechCrunch. תוך כמה חודשים זה הפך לסטארט-אפ של ממש, ובסופו של דבר נמכר ל-Skype.
ויש אפילו מוצר דגל של חברת סיילספורס שנולד בהאקתון בישראל. Einstein Co-pilot החל כהצעה של שני מהנדסים בהאקתון בישראל. מארק בניוף, מנכ"ל סיילספורס התלהב מהרעיון ולאחר כמה גרסאות, הוא הפך לימים ל-Agentforce, מוצר הדגל הגלובלי של החברה. "ההאקתון השנתי במרכז הפיתוח של סיילספורס בישראל נולד מתוך צורך אמיתי להמשיך ולטפח חדשנות מוצרית. כמרכז שמוביל פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי ה-AI והדאטה, ההאקתון מהווה עבורנו כלי משמעותי ליצירת רעיונות מקוריים, שיח מפרה והנעה לפעולה", אומר טל שמעוני, דירקטור אסטרטגיה ותפעול הנדסי ומנהל פרויקטים טכנולוגים בכיר בסיילספורס ישראל.
לדבריו, בשונה מאירועים שיווקיים, מדובר באירוע פנימי שמיועד לעובדים בלבד וכן, הרעיונות הזוכים אינם נשארים ברגל תיאוריה - רבים מהם ממשיכים לפיתוח, מקבלים תקנים ומשאבים ואף הופכים למוצרים בשימוש אמיתי.
בשנים האחרונות האקתונים הפכו מכלי עבודה של מפתחים בעיקר, למנגנון שנמצא כמעט בכל חברת טכנולוגיה גדולה ואפילו בחברות שאינן טכנולוגיות. גופים ציבוריים, מוסדות אקדמיים, עמותות ועוד משתמשים בהאקתונים על מנת "לאפשר סביבת עבודה אחרת, כזו שמייצרת חדשנות אבל לא בדרך פורמלית ומובנית, אלא מתוך קצב מהיר, שיתופי פעולה לא צפויים וחופש פעולה", אומר זלמנסון. "מעבר לזה, זו גם דרך לחזק תרבות ארגונית של יוזמה, יצירתיות ואחריות". ואכן, בהאקתונים יש גם אלמנט של מיתוג מעסיק, של גיבוש וחיזוק תרבות ארגונית ונשאלת השאלה האם מדובר בגימיק שיווקי או באמת במנוע חדשנות שמוביל ליצירת ערך עסקי אמיתי לארגון, שכן הרוב הגדול של הרעיונות בהאקתונים אינם מבשילים לכדי מוצרים. הדוגמא של כפתור ה'לייק' היא המקרה הנדיר.
האם עובדים אוהבים האקתונים?
אפשר להבחין בין שני סוגי האקתונים - כאלה שהם פנים ארגוניים וכאלה שהם חיצוניים. בדרך כלל בהאקתונים חיצוניים בהם משתתפים סטודנטים, יזמים או קהילות מקצועיות האווירה היא יותר תחרותית, עם פרסים, צוותי שיפוט והדגש הוא הרבה פעמים על מיתוג מעסיק - להציג את הארגון כחדשני, פתוח ויצירתי. "זה לא אומר שאין תרומה טכנולוגית, אבל כדי שהרעיונות יתפתחו באמת, נדרש תהליך המשך ברור, וגם חיבור אמיתי בין המשתתפים לבין צרכים קיימים בארגון", הוא אומר.
לעומת זאת, בהאקתונים פנימיים, שמיועדים לעובדי הארגון בלבד, לרוב מדובר בהזדמנות לצאת משגרת העבודה, לפגוש אנשים מתחומים אחרים, לעבוד על רעיון אישי או לנסות טכנולוגיה חדשה. "זה מחזק את תחושת החופש והמסוגלות. מצד שני, לא כולם מתחברים לזה. יש עובדים שמעדיפים סביבה יציבה וההאקתון נתפס בעיניהם כלחוץ, תובעני, או אפילו לא רלוונטי לתפקיד שלהם".
מעבר לעידוד חדשנות בחברות רבות משתמשים בהאקתונים כדי לשבור את מבנה ושיטות העבודה השגרתיות ולעודד שיתופי פעולה חדשים בתוך הארגון. "האקתונים מספקים אווירה של 'ארגז חול' בזמן אמת - מרחב שבו אפשר לחשוב בגדול ולדמיין מחדש את גבולות האפשרי. מעבר לכך שהם מעודדים רעיונות חדשים, הם גם יוצרים דינמיקות חדשות ושיתופי פעולה בין צוותים או אנשים שלא בהכרח עובדים יחד בדרך כלל", אומר תום קרפל, Director of Engineering בחברת הפינטק רמיטלי.
צוותים חוצי ארגון
בגונג (Gong), מנהלת הסייט, מורן פרלמן מתארת כיצד אירוע ההאקתון, המכונה ה'גונגתון', מאפשר לעובדים לעבור בין אזורי פעילות שונים ולשתף פעולה עם אנשים שלא עבדו איתם קודם: "זה מרענן ומעורר השראה". גם בארניקס שמים דגש על הגיוון הבין-מחלקתי ומציינים כי צוותים משולבים - טכנולוגיים ועסקיים - הופעים רעיונות לערך עסקי ממש. כמו כן, הגיוון מוביל לשיתופי פעולה שממשיכים גם אחרי האירוע. בחברת Cloudinary מדגישים את החשיבות של עבודה עם אנשים "מחוץ לצוותים האורגניים", שמובילה ליצירתיות, השראה וראייה רחבה יותר של צרכי הארגון.
כך הופכים האקתונים מאירוע חד פעמי, למנוע מתמשך של שיתופי פעולה, חיבורים מקצועיים וחיזוק תחושת השייכות לארגון.
באופן דומה, בחברת סמפריס הקפידו שבהאקתון יהיו צוותים שמורכבים לא רק מאנשי פיתוח אלא מפונקציות נוספות בארגון של אנשי מוצר, שיווק, פיתוח עסקי ועוד. "ככה לא רק המנהלים הבכירים התכוננו והתרגשו לקראת ארוע החברה השנתי, גם המון עובדים, תוך כדי שהם עובדים על הפרויקטים שלהם. הייתה בתחרות גם קטגוריה לזכייה ב'חביב הקהל' שהשיפוט נעשה על ידי כל אנשי החברה וזה יצר המון ענין בין העובדים", אומרת ג'ני ברוק, סמנכ"לית הפיתוח של Semperis, שארגנה את ההאקתון.
ולשאלה איך מבטיחים שזה לא עוד 'שואו' למיתוג מעסיק אלא כלי אמיתי לחדשנות היא השיבה ש"זה בסדר שיהיה שואו. ההתלהבות מרימה לאנשים את האנרגיות והרצון לבנות ולעשות יותר. הדפסנו לארוע חולצות ייעודיות למשתתפים ושופטים, תלינו פוסטרים והפקנו מדבקות מגניבות".
ברמיטלי גם כן מסבירים כי על מנת שהאקתון ימשוך אנשים פנימה, יעורר סקרנות ותחושת מסוגלות, חייב להיות בו היבט שיווקי. יחד עם זאת, זוהי אינה המטרה המרכזית, אלא אמצעי. "בהאקתון הגלובלי של רמיטלי, אנחנו יוצרים קשר עם מנהלים ומובילים כדי להשיג תמיכה כמה שיותר רחבה. זה מתחיל בבקשה להקצות זמן לחדשנות, וממשיך בתמיכה בפועל: הקצאת הזמן, פרויקטים ממומנים שלא הייתה להם תכולה קודם, או לחילופין סבב האקתון ממוקד בצוות או יחידה מסוימת".
לעומת זאת בגונג, מסבירה פרלמן, מקפידים שההאקתון אינו מתקיים סביב נושא שיווקי "אלא ממוקד בחדשנות, שיכולה לתרום למוצר או לחברה. הרעיונות מתבססים על צורך אמיתי וכוללים את הגדרת הבעיה, ההזדמנות והערך הפוטנציאלי לחברה וללקוחות. למעשה, לא מעט רעיונות שצמחו בגונגתון הפכו לפיצ'רים אמיתיים שהוטמעו במוצר". באופן דומה, בסיילספורס, ההאקתון הוא אירוע פנימי. "בשונה מאירועים שיווקיים מדובר באירוע שמיועד לעובדים בלבד ומחובר ישירות לעשייה היומיומית. הרעיונות הזוכים אינם נשארים בגדר תיאוריה - רבים מהם ממשיכים לפיתוח, מקבלים תקנים ומשאבים, ואף הופכים למוצרים בשימוש אמיתי", אומר שמעוני.
בחברת ארניקס מעידים כי לא אחת הפכו פרוייקטים שפותחו בהאקתונים לחלק מהמוצר או מתהליכי העבודה בחברה. "אנחנו מודעים לכך שהאקתונים הפכו לטרנד, אבל עבורנו הם כלי אסטרטגי, דרך לעצור את שגרת היומיום, להסתכל קדימה וליצור חדשנות אמיתית", אומרת דנה פנקס, מנהלת טרנספורמציה והטמעת בינה מלאכותית (AI transformation and enablement Lead) בחברה.
בקלאודינרי כ-15%-20% מהפרוייקטים שנוצרו בהאקתון המשיכו להבשיל. עם זאת "חלק מהפרוייקטים שלא מגיעים למוצר מייצרים מומנטום סביב הרעיון שהוצג ומשפיעים על פיתוחים עתידיים ובכך מייצרים ערך שיורי", אומר איתן פאר, דירקטור פיתוח בכיר בחברת Cloudinary. "לדעתי זה לגיטימי שפרויקטים לא מבשילים לערך עסקי. יש ערך בהפוגה וביצירתיות שההאקתון מעודד ברמה האישית. עובדים מפתחים קשרי עבודה ונחשפים לרעיונות יצירתיים, לומדים ומתפתחים".
המפתח להצלחה של האקתון הוא הגישה של הצוותים, אומר זלמנסון. "במחקר שערכתי יחד עם פרופ׳ הילה ליפשיץ מאוניברסיטת ווריק ופרופ׳ שרה ליבוביץ מאוניברסיטת וירג’יניה, בחנו מקרוב איך האקתונים תורמים לחדשנות בתוך ארגונים. מה שמצאנו זה שההצלחה של האקתון לא נובעת רק מהאנרגיה או מהאינטנסיביות, אלא בעיקר מאיך שהצוותים בוחרים לעבוד".
לדבריו, הצוותים שהצליחו להגיע לתוצרים ממשיים היו דווקא אלה שלא ניסו לשחזר את תהליך הפיתוח הרגיל, אלא פעלו בצורה הרבה יותר גמישה. הם התחילו עם תיאום מינימלי, לא חילקו תפקידים בצורה נוקשה, והיו מוכנים לשנות כיוון תוך כדי תנועה. זה איפשר להם להתמודד טוב יותר עם אי הוודאות ועם מגבלות הזמן.
"בניגוד לזה, צוותים שניסו לעבוד בצורה מסודרת ומובנית, כמו בפרויקטים רגילים, דווקא נתקעו ולא הצליחו לסיים את מה שתכננו", הוא אומר.
לכן, האקתון מצליח כשהוא נתפס לא רק כאירוע מואץ אלא כמסגרת אחרת לגמרי. כזו שמאפשרת ניסוי, גמישות, ואפילו חוסר שליטה. "זה אולי מנוגד לאינטואיציה הארגונית, אבל דווקא שם קורה הרבה מהחדשנות. כשנותנים לאנשים מרחב לעבוד בלי מבנה נוקשה, הם מפתיעים את עצמם ואת הארגון".
