ציפיות שכר? "אני מאמין בשקיפות: זה מה שהרווחתי בעבודה הקודמת, תגידו לי אתם מה הבנצ'מארק"
ישראל קרוש, מייסד משותף ומנכ"ל Hyro, מסביר למה ויתר על הנוחות של תאגיד לטובת רכבת ההרים של הסטארט-אפים, איך הילדות כבן לעולים מברית המועצות הכינה אותו למולטי-טאסקינג ניהולי, ולמה קשה לו לסנן מועמדים אמריקאים
ישראל קרוש, מייסד משותף ומנכ"ל חברת הסטארטאפ Hyro מגדיר את עצמו "חנון של חידות היגיון". עם רקע בסטטיסטיקה ומדעי המחשב, הוא מעיד על עצמו שתמיד נמשך לאתגרים בסגנון של "יש 9 כדורים - ומאזניים". בימים הראשונים של הסטארטאפ, כשעוד מנה תריסר עובדים בלבד, החידות האלו היו כלי הסינון המועדף עליו לגיוס מתכנתים מתחילים (ג'וניורים), שכן אין להם ניסיון שעליו אפשר לבסס החלטה. ראיון עבודה אחד כזה עם מתכנת צעיר זכור לו במיוחד.
"המועמד לא הצליח לפתור את החידות שהצגתי לו ולא הפגין ביצועים מבריקים", הוא מספר. "אבל כשהגענו לסוף הראיון ושאלתי את השאלה הסטנדרטית 'האם יש לך שאלות עבורנו?', הוא הפתיע אותי וענה: 'למען האמת, יש לי חידה בשבילך'. זרמתי איתו, זה היה רגע משעשע, שהראה מעין דינאמיקה של צוות, ועובדה שאני זוכר אותו יותר מחמש שנים אחר כך".
את הגישה הישירה והפתוחה הזו הוא מביא גם היום כאשר החברה מעסיקה 150 עובדים. הוא הקים את החברה, שמפעילה סוכני AI במערכת הבריאות האמריקאית, בניו יורק לשם נסע ללימודי MBA בקורנל-טק על מנת "להתנתק קצת ממירוץ העכברים". "זה לא שעשיתי MBA כי הרגשתי שחסר לי ידע בחשבונאות, חיפשתי לראות עולם, דלת כניסה לשוק שונה לחלוטין", הוא אומר.
ואחד ההבדלים העיקריים שמצא בשוק האמריקאי נוגע לראיונות עבודה. הוא מספר שמועמדים אמריקאים מגיעים הרבה יותר מהוקצעים ומוכנים. "זה עולם אחר", הוא אומר, "הם מאומנים מגיל גן לעמוד מול כיתה, לדבר ולבנות מצגת. התוצאה היא שכשאני מבקש ממועמד אמריקאי לספר על עצמו אני מקבל סיפור חיים מושלם ומלוטש ש'מעיף אותי מהכיסא' אבל קשה לדעת מי באמת מתאים למשרה". כדי להתמודד עם הליטוש הזה קרוש פותח את הראיון בכך שהוא מודיע למועמד שהוא קרא כבר את קורות החיים ומדלג על שאלת ה'ספר לי על עצמך'. במקומה, הוא בוחר אירוע ספציפי מתוך עברו של המועמד ומבקש לצלול לפרטים הטכניים והיומיומיים של אותו פרוייקט. "הצלילה הזו היא הדרך היחידה לראות מי באמת שולט בנתונים ומקצועי ומי סתם מדבר בסיסמאות", הוא אומר.
אמנם לא הצלחנו להכריע בשאלה האם חולון, העיר בה גדל, נחשבת פריפריה, אבל כאשר הגיע ל-8200, הוא בהחלט הרגיש אאוטסיידר. "היינו שני חולונים בקורס מתוך 120 מול ים של תל אביבים וחבר'ה מרמת השרון. חולון הייתה העיר החמישית בגודלה בארץ באותה תקופה", הוא מספר.
אבל עוד הרבה לפני שהתגייס, קרוש עבר טירונות מסוג אחר לגמרי. כבן למשפחת עולים מברית המועצות הילדות שלו כללה לא פחות מ-15 חוגים במקביל: החל משחייה, וטניס דרך פסנתר ואוריגמי ועד קסמים וריקודים סלוניים (משוכה שהיה צריך לעבור על מנת לקבל זמן מחשב). ההתרוצצות המגוונת הזו בין תחומים שונים הייתה, בדיעבד, הכנה מושלמת לניהול סטארטאפ: "זה גרם לי להיות מסוגל להיות מספיק טוב בהרבה מאוד דברים ולג'נגל אותם. אני מרגיש שזה לחלוטין עיצב הרבה ממי שאני היום, החלק שקשור באנשים ובאימפקט מגיע מהיכולת להיות 'מספיק מסוכן' בהכל ולדעת לקפוץ מדבר לדבר בלי ליפול".
אלה התשובות של ישראל קרוש לשאלות הנפוצות בראיונות עבודה:
1. ספר לי על עצמך
"אני ישראל קרוש, קו-פאונדר ומנכ"ל Hyro. נשוי למעיין, אב לארבעה. הקריירה שלי התחילה ב-8200, משם המשכתי ללימודי מדעי המחשב וסטטיסטיקה, ולעבודה כמפתח באינטל, ושם בעצם הבנתי שאני פחות מתחבר לתאגידי ענק. משם הדרך שלי הייתה סלולה בסטארט-אפים, החל מסייבר ועד Ad-Tech, בתפקידי פיתוח וניהול מוצר. ב-2017 עברתי לניו יורק עם המשפחה, היינו אז עם ילד אחד, לעשות MBA בקורנל טק, שם פגשתי את השותף שלי, רום, בקורס Machine Learning שלא היה קשור בשום צורה ל-MBA אלא סתם משהו שלקחתי מתוך עניין ובגלל הרקע שלי. משם, בעצם, התגלגלה ההקמה של היירו".
2. מדוע אתה רוצה את התפקיד?
"יש שני דברים שמניעים אותי: האימפקט שאני יכול לעשות והאנשים שאיתם אני הולך לעבוד. באופן ספציפי בתפקיד הזה אני חושב שאני יכול לעשות המון אימפקט, אני לא בורג קטן במערכת. זה אגב מה שהכי הפריע לי בקורפורייט, יש בו הרבה נוחות והשכר יכול להיות יותר תחרותי מסטארטאפ אבל בסוף הרגשתי שאני לא מצליח להזיז את המחט כמו שאני רוצה. הצד השני הוא האנשים. אני לא מאמין במושג 'Work-Life Balance', אלא ב-'Work-Life Synergy'. העבודה היא חלק כל כך מרכזי מהחיים, שאם היא לא משתלבת בצורה טובה עם החיים האישיים ועם האנשים שאני עובד איתם אז זה פשוט לא יעבוד. לכן, חשוב לי לעבוד עם אנשים שכיף לי איתם, שמאתגרים אותי".
3. מהן החוזקות שלך?
"הראשונה היא שאני חושב לפני שאני מדבר, וזה לא טריוויאלי לתפקיד. בראיונות ובישיבות אנשים נוטים לשלוף תשובות כדי להימנע משתיקה מביכה, אבל אני יודע לעצור, להשתמש באוזניים, לעבד את המידע ורק אז לענות. אפשר לקרוא לזה מחושב אולי. השנייה היא שאני מאמין שיש לי אינטליגנציה רגשית (EQ) גבוהה. היכולת להבין מה מניע אנשים, למה הם מתוסכלים ואיך להניע אותם, שזו תכונה קריטית לניהול. השלישית היא מולטי-טאסקינג. אתה חייב להיות מסוגל לקפוץ בין בעיה במכירות לבעיה עם לקוח למוצר ואף פעם לא תהיה מומחה בשום דבר. תמיד יהיו אנשים שיהיו יותר טובים ממך בתפקיד הספציפי הזה וצריכה להיות לך היכולת לקפוץ בין נושאים ולתת רקע מאיזורים אחרים ולשאול שאלות נכונות. אני לא מתכוון לביצוע שתי משימות במקביל, אלא ליכולת 'לג'נגל' - לקפוץ בין בעיות, ולהיות מספיק בקיא ('מסוכן') בכל אחד מהתחומים כדי לאתגר את הצוות".
4. מהן החולשות שלך?
"נאמר לי שכמנהל אני מתרכז הרבה במה צריך לשפר ולאו דווקא בלחגוג את מה שעובד. אני מחווט להתמקד במה שצריך לשפר. כשאני מגיע ללקוח, אני אשאל 'מה לא עובד טוב?', ולא מה עובד מצוין. יש בזה דברים טובים אבל הצד הפחות חיובי הוא שזה יכול לייצר תרבות של התעסקות בדברים שלא עובדים במקום לעצור רגע ולחגוג הצלחות שמאוד מאוד חשובות ברכבת הרים הזאת שנקראת סטארטאפ. לכן, אני לוקח את ההתעסקות בשלילי כמשהו שאני מאוד מנסה לשפר.
חולשה נוספת היא שאני לא דייקן בזמנים. אני לא יודע איך אנשים מצליחים לדייק עם העולם המטורף שלנו, אני מנסה כל מיני שיטות, כמו לקבוע פגישות של 25 דקות כדי להשאיר מרווח, אבל אני עדיין מתקשה בזה. היה לי מפקד בצבא שהייתה אצלו ישיבה שמתחילה כל יום ראשון בעשר בבוקר וב-10:01 הדלת הייתה ננעלת. זה היה לי מאוד מאוד קשה. אני מודע לזה שזה מוריד לי נקודות כשיש מישהו שדיוק סופר חשוב לו".
5. איפה אתה רואה את עצמך בעוד 5 שנים? "אני מקווה שעדיין ב-Hyro, אבל בחברה הרבה יותר גדולה. אנחנו צומחים מהר, ואם המומנטום יימשך נהיה חברה של מעל אלף עובדים. כל עוד ארגיש שאני עושה אימפקט, שאנחנו משנים את מערכת הבריאות האמריקאית ושיש לי אתגר, ארצה להישאר. ניהול של חברה בסדר גודל כזה דורש כישורים אחרים לגמרי מניהול סטארטאפ של 150 איש, וזה אתגר שמעניין אותי. המטרה היא להיות חברה מובילה עולמית בתחום ה-Agents לעולם הבריאות".
6. למה כדאי לנו להעסיק אותך?
"כי אני אדם שמאוד מחובר לעשייה, לחזון ואיך אני עושה את האימפקט שלי כדי לגרום לחברה להצליח. עבודה עבורי היא לא משהו ש'מתנתקים' ממנו בסוף היום. אני מאמין בסינרגיה מלאה בין החיים לעבודה. מעבר לזה, יש שני ערכים שמובילים אותי: הראשון הוא התמדה (Persistence). אני לא מוותר אף פעם. תסגרו לי את הדלת - אדפוק בחלון. החלון נעול עם סורגים? אכנס דרך הארובה. לא משנה מה יקרה, אני לא אעזוב את זה ואגרום לזה לקרות.
הדבר השני, וחשוב שתדעו את זה עליי מראש, הוא גישת ה-'Open Book, No Bullshit'. אני לא אהיה 'יס-מן' שלכם. אם אני לא מסכים עם משהו, אני אגיד את זה בצורה ישירה ולא אשמור בבטן. אני לא מחפש עימותים, אבל אני פשוט לא מסוגל לזייף - רואים את דעתי מיד על הפנים שלי ובטון הדיבור. אם התרבות שלכם לא מאפשרת את זה, אולי אנחנו לא מתאימים, אבל אם אתם מחפשים אנשים שבאמת אכפת להם ולא יתביישו לומר את האמת בפנים - אז לחלוטין כדאי לכם להעסיק אותי".
7. אם היית יכול לעבוד בכל מקום ובכל זמן, איפה היית רוצה לעבוד?
"אנחנו חיים בתקופה מטורללת, מהפכת ה-AI מקבילה לדעתי להמצאת הקיטור או המנוע. מצד אחד, הייתי רוצה להיות בענקיות של הענף שמובילות את זה, ב-OpenAI או אנתרופיק או ב-Nvidia. מצד שני, כמו שאמרתי, אני לא אוהב קורפורייט. לכן, הייתי שמח להיות שם, ב-Open AI בשנים 2021-2022, בלב העשייה של גאוני הדור שמשנים את העולם ברגע הפריצה, לפני שזה הפך לתאגיד ענק וממוסד".
8. ספר על סיטואציה קשה בעבודה ואיך התמודדת איתה
"הסיטואציות הכי קשות שהיו לי בעבודה לאו דווקא מגיעות מלקוחות, הן מגיעות מקונפליקטים פנימיים בין אנשים. בסטארטאפ יש חיכוך מובנה (Friction by Design) – בין מוצר להנדסה, בין מכירות למרקטינג. בסוף כחברה מנסים להשיג מטרה אחת אבל מחלקות יכולות למשוך למקומות קצת שונים. הסיטואציות הכי קשות שראיתי זה כשהקונפליקטים האלה גלשו לפסים אישיים, של חוסר אמון, עד למצב ששני מנהלים בכירים לא מסוגלים לדבר אחד עם השני. ראיתי את זה קורה לא מעט. הדרך שלי להתמודד היא הרבה מאוד הקשבה. לא לבוא ישר עם פתרון, אלא לנסות להיכנס לנעליים של כל צד, לשקף להם את מה שאני שומע, ואולי להציע איזו פעולה. אני מאוד מאמין בגישת 'Open Book' – לשים את הכל על השולחן, לפעמים צריך לתווך ולעדן את המילים, אבל המטרה היא לפתור את המשבר דרך תקשורת ישירה. זה מאוד משפיע על הארגון, חודר למחלקות וכמובן משפיע גם עלי. אני בן אדם של אנשים וקשה לי כששני אנשים שאני אוהב ומעריך יכולים להגיע למקום לא בריא".
9. מהן ציפיות השכר שלך?
"עוד אלף שקל לכאן או לשם, זה לא מה ש'יקנה' אותי. מה שחשוב לי זה האימפקט ולכן גם התמקדות באקוויטי ואופציות. מההיבט של משא ומתן אני לא מאמין שזו שאלה שאני האדם הכי טוב לענות עליה. אני יכול להגיד לך מה היה השכר שלי בעבודה הקודמת או הנוכחית ואת בתור מנהלת משאבי אנוש מנוסה ומומחית הרבה יותר ממני בהקשר של מה צריך להיות השכר שלי, אשמח שתגידי לי מה הבנצ'מארק שלכם ומה נראה לכם הגיוני, ונדבר על זה".
10. האם יש לך שאלות עבורנו?
"כן. כאדם שמונע מאימפקט, אני רוצה להבין: האם בתפקיד הזה באמת אוכל לעשות את השינויים שאני שואף אליהם? אם לא, עדיף שנתאם ציפיות עכשיו. שאלה נוספת, שהיא חלק מבניית האמון בינינו: מהו הדבר האחד, על סמך כל התהליך שעברנו, שאתם חושבים שיכול להוות מכשול להצלחה שלי? בואו נדבר על הבעיות הפוטנציאליות עכשיו ונבין אם זה משהו שאפשר לגשר עליו, כי אני מחפש שותפות לטווח ארוך".
